|
ראיון עם צלם האדריכלות שי אפשטיין // מדור ראיונות
ראיון עם צלם האדריכלות שי אפשטיין, בן 41, תושב קדימה-צורן בשרון.
התחלה צילום תמיד היה אהבת חיי. אחד האתגרים המהנים הזכורים לי מילדותי היה לסלול סרט פילם במצלמת הכיס הקטנה. פעולה בסיסית יומיומית שנעלמה מהעולם. לתחום המקצועי הגעתי דווקא דרך לימודי קולנוע. ההכשרה כבמאי וכצלם קולנוע עיצבה את אופן ההסתכלות שלי על העולם ועל שלל הפעולות האנושיות מבעד למשקפיים של סיפורי חיים. צילום בתים לדוגמה, נוגע נגיעה ישירה בקורותיהם של בני אדם והבחירות שהם עושים. השילוב בין היכולת לספר סיפור אנושי לבין האהבה שלי לאדריכלות ועיצוב הביאו אותי למקום המקצועי שאני נמצא בו, כצלם אדריכלות שמתבונן, ולא רק מתעד באופן טכני.
![מימין: שי אפשטיין [צילום סיסי זיו]. משמאל: מסעדת אסיה מוניקה - סטודיו מו](http://www.archijob.co.il/archijob_news/images/20151028_2015_10_28_b_1.jpg) מימין: שי אפשטיין [צילום סיסי זיו]. משמאל: מסעדת אסיה מוניקה - סטודיו מו
בתחילת דרכי הפוטושופ עוד היה בחיתוליו והתוצאה הסופית הייתה זהה פחות או יותר, למה שנראה על המסך המצלמה - תמונות שגם אם בימים ההם לא היו מלוטשות ומושלמות במובן הטכני שלהן, נשארה בהן רוח של חדווה ועשייה, דבר שאני עדיין מנסה לשמר, בעידן דיגיטלי מעובד יתר על המידה. לכן חשוב לי להשאיר פתח לתנועה ספונטנית של החיים- וילון מתנפנף, מטוס חולף, כלב, רוכב אופניים. אדריכלות עבורי לא יכולה להיות מנותקת מהחיים. היא נוצרה עבורם ונמצאת בזיקה מתמדת עם בני אדם. זאת בשונה מפיסול למשל.
 בית במושב הבונים - אדריכלית היידי ארד. צילום: שי אפשטיין
>>>להמשך קריאת הראיון לחץ כאן<<<
|