|
שי אפשטיין.
צילום: סיסי זיו |
ראיון עם צלם האדריכלות
שי אפשטיין, בן 41, תושב קדימה-צורן בשרון.
התחלה
צילום תמיד היה אהבת חיי. אחד האתגרים המהנים הזכורים לי
מילדותי היה לסלול סרט פילם במצלמת הכיס הקטנה. פעולה בסיסית
יומיומית שנעלמה מהעולם.
לתחום המקצועי הגעתי דווקא דרך לימודי
קולנוע. ההכשרה כבמאי וכצלם קולנוע עיצבה את אופן ההסתכלות שלי על
העולם ועל שלל הפעולות האנושיות מבעד למשקפיים של סיפורי חיים.
צילום בתים לדוגמה, נוגע נגיעה ישירה בקורותיהם של בני אדם
והבחירות שהם עושים. השילוב בין היכולת לספר סיפור אנושי לבין האהבה שלי
לאדריכלות ועיצוב הביאו אותי למקום המקצועי שאני נמצא בו, כצלם
אדריכלות שמתבונן, ולא רק מתעד באופן טכני.
בתחילת דרכי הפוטושופ עוד היה בחיתוליו והתוצאה הסופית הייתה זהה
פחות או יותר, למה שנראה על המסך המצלמה - תמונות שגם אם בימים ההם
לא היו מלוטשות ומושלמות במובן הטכני שלהן, נשארה בהן רוח של חדווה
ועשייה, דבר שאני עדיין מנסה לשמר, בעידן דיגיטלי מעובד יתר על
המידה. לכן חשוב לי להשאיר פתח לתנועה ספונטנית של החיים- וילון
מתנפנף, מטוס חולף, כלב, רוכב אופניים. אדריכלות עבורי לא יכולה
להיות מנותקת מהחיים. היא נוצרה עבורם ונמצאת בזיקה מתמדת עם בני
אדם. זאת בשונה מפיסול למשל.
מה משך אותך במקצוע?
המשיכה לתחום הייתה מהירה ומידית דווקא דרך צילומים של חללים
מסחריים, מסעדות, בתי קפה, משרדים. נמשכתי לפרספקטיבות הרחבות,
לסימטריה, לשילוב בין אור מלאכותי לאור טבעי, משחקי צבעים,
טקסטורות וכמובן נוכחותם או היעדרם של אנשים בתמונות. צילום סטטי
אחד כמוהו כסרט שלם בתמונה אחת קפואה. אפשר לביים, להזיז אנשים,
לשלוט על האובייקטים במרחב כאוות נפשך. בשונה מעבודה על סרט שכרוכה
לרוב בעבודה עם צוות גדול ולחץ מעיק, צילום האדריכלות התגלה עבורי
כסצנה מושלמת לעבודה יצירתית, עם מינימום היסחים.
בית במושב הבונים - אדריכלית היידי ארד. צילום:
שי אפשטיין
בית בבית נקופה - אדריכלית שרון אפל. צילום: שי
אפשטיין
היציאה לדרך העצמאית
היציאה לדרך עצמאית איננה דבר פשוט. לא כל יוצר או אמן הוא
בהכרח גם סוכן מכירות, איש שיווק כריזמטי, או גובה כספים. לרוב זה
ההפך, אנשים שעוסקים ביצירה ודמיון לא הוכשרו לנהל עסק ולקדם אותו.
בפועל זה מה שנדרש כשרוצים לצאת לדרך חדשה, לבנות עסק מכלום. בימים
ההם, הייתי מצלם בתעריף נמוך עד אפסי, דופק על דלתות, מרים
טלפונים, מנדנד. בהמשך, עם הצטברות הצילומים, הקמתי אתר אינטרנט
ומקביל אני מנהל דף פייסבוק עסקי ודואג לעדכן אותו על בסיס שבועי
בפרויקטים חדשים.
כדי להתחיל נדרשת מוטיבציה ברורה, בחירה אמיצה ונחישות, מתוך הבנה
שאם אדם סמוך ובטוח בבחירתו אין דבר בעולם שיוכל למנוע ממנו
להצליח. לתפיסתי האדם הוא המעצב של גורלו והאחריות הבלעדית לכך היא
על כתפיו.
מסעדת אסיה מוניקה - סטודיו מו. צילום: שי
אפשטיין
האם ניתן להגדיר את הסגנון בו אתה נוהג לצלם?
הסגנון שלי הוא סגנון טבעי, כמובן יחד עם שיפורים והתאמות, כמו
דוגמנית עם איפור קל. אני נותן לאור לספר את הסיפור, בנוכחות
ובהיעדר שלו וכמובן בפרספקטיבה, דרך בחירת סוג העדשה. כל אלו
מרמזים על מהלך פנימי שמשקף אותי כאדם, בלי עיוותים, קלישאות
סטיילינג וגרנדיוזיות מעושה - אין צורך להאדיר מבנה, חלל או אדריכל
באופן מלאכותי. העבודה הארכיטקטונית נוכחת והיא צריכה לדבר בפניי
עצמה.
אני בא בגישה כנה, להסביר את החלל, לתת את המבט שלי, הפרשנות
שלי ולא לשמש כטכנאי תיעוד. כמובן שאם חסר אור או צריך לשנות
ולהזיז חפצים בבית אז עושים ופועלים יחד לשיפור המראה. את הדיאלוג
האנושי שנוצר על סט, תוך כדי העבודה, אפשר להרגיש בתמונות. מי
שעובד איתי יודע בדיוק על מה אני מדבר, ובטח מחייך עכשיו.
דירה במרכז תל-אביב - ספארו אדריכלים. צילום: שי
אפשטיין
תאור תהליך העבודה
כשאני מגיע לסט, אני מניח את כל הציוד שהבאתי ורק מסתובב,
מתבונן, מרגיש. פשוט מתחבר, זה במקרה ולא עשיתי סיור מקדים. אני
מחליט היכן להתחיל בהתאם
לכיוון האור, והאם צריך להוסיף תאורה מלאכותית. ביחד מזיזים חפצים
על הסט, כאלו שצריך להסיר או להזיז וכמובן מתחילה בחירת הזוויות.
התהליך הזה כאמור נעשה תוך דיאלוג עם הלקוח. נדיר שאני פועל לבד,
על דעת עצמי בבלעדיות. הלקוח שם וגם כשהוא מהסס, תמיד יש לו תובנה
שיכולה לקדם את המהלך הבא. כמו בחיים כך גם בצילום, אין אמת אחת
ולי אין מונופול על התמונה המושלמת. אדריכל שעבד על פרויקט שנה ואף
למעלה מזה חולם על זוויות הצילום עוד חודשים לפניי שאני מגיע. בסט
אני מאפשר לפנטזיות ולהרהורים לקבל ביטוי, יש להם מקום וכמעט תמיד
שילוב המבטים צלם-לקוח הוא שמביא לתוצאה מעולה. פרפקציוניזם היא
תכונה מועילה בתחום, כל עוד לא משתעבדים אליה לדרגת אובססיה. נדרשת
מידה של גמישות והבנה שחתירה לשלמות היא שאיפה ולא מציאות
אובייקטיבית.
דופלקס בצפון תל אביב - אדריכל אורי פלן. צילום:
שי אפשטיין
ספר על פרויקט בו אתה גאה במיוחד
אני גאה בפרויקטים שבהם הצלחתי להביא למסך את רוח המקום או
המבנה והיא קשורה באופן ישיר לגורמים שונים באתר. למשל הקשר של
המבנה עם הסביבה ולאנשים שגרים, עובדים או מבלים בו. בהקשר לתפיסה
אותנטית של רוח המקום חשוב לי מאוד לא לעוות את הפרספקטיבה עד כמה
שניתן. עיוותים הם פרשנות שלא מקובלת עליי ומעידים לרוב על חוסר
מקצועיות. כמובן למעט מצבים בהם העיוות, הזווית העקומה הם בחירה
אמנותית. גם שעת הצילום היא גורם משפיע - הרגע המדויק יכול להיות
בדמדומי השחר או בשעת צהריים בה השמש קופחת והצללים קשים.
צלם אדריכלות מקצועי ומיומן צריך לדעת לעבוד עם אור, ברבדים עדינים
מאוד, לשלב בין פנים וחוץ, לאפשר לעיתים לאזורים בתמונה גם להיות
יותר מוצללים, אפלים. אני מאמין שצילום בהיר מדי נובע מפחד. אין
מקום שאין בו קצת חשכה ואין אובייקט שאין לו צל. אחד המבנים שבעיני
הצלחתי לתפוס באופן במדויק את רוח התכנון והמקום הוא בניין פורטר
באוניברסיטת תל-אביב, שנישא על צוק מעל נתיבי איילון. יומיים של
מסע מפרך שסיפוק אדיר בסופם.
בניין פורטר אוניברסיטת תל-אביב - אקסלרוד
גרובמן אדריכלים, גאוטקטורה וחן אדריכלים. צילום: שי אפשטיין
עם איזה
לקוחות אתה שואף לעבוד?
אדריכלים ומעצבים שקיימת בהם התלהבות ותשוקה מתמדת ומתחדשת
לגבי המקצוע. כל השאר כבר יסתדר.
מסעדת מנזה בירושלים - אדריכלים יעקוב טנוס ושרון
סיטון.
צילום: שי אפשטיין
מה צופן העתיד בתחום?
לא פעם כששואלים אותי בנוגע לעתיד המקצוע אני מתקשה לענות. לא
רק בתחום האדריכלות והעיצוב, אלא בצילום בכלל. כיוון שמדובר בתחום
שהוא תלוי טכנולוגיה, קשה לנבא ולחזות מה יקרה בעוד עשור למשל.
תחביב הצילום הפך נגיש מאוד, הרבה מאוד אנשים רוכשים ציוד, מתנסים
בתחום וגם מתמקצעים. מנגד, יתכן למשל שלצורך צילום בית מעצבים יעשו
שימוש עצמאי במצלמות קטנות וקלות, בעלות בינה מלאכותית, שיוטענו
בהדמיות מחשב מוכנות מראש, אשר באמצעות תוכנות HDR מתקדמות יתעדו
את הבית ללא מגע יד אדם.
אולי הצלם הוא מקצוע על סף הכחדה? אין
לדעת. באופן אישי אני מאמין שלמגע האנושי ולנקודת המבט האנושית אין
תחליף. לכידת הרגע בכאן ועכשיו, הבחירה והדיאלוג המפרה הם מאפיינים
קריטיים ומהותיים בכל יום צילום מספק.
בית בצפון הנגב - אדריכלית ענת בלושטיין.
צילום: שי אפשטיין
בית בקרית טבעון - SO אדריכלים. צילום: שי
אפשטיין
בית בנווה צדק - אורית מילבואר אייל אדריכלים.
צילום: שי אפשטיין
> לעמוד של שי אפשטיין במדריך
אנשי המקצוע של ארכיג'וב
שי אפשטיין צלם אדריכלות
www.shaiepstein.com
|
