מהאוצר אל הברזל: הדרך הלא מתוכננת של קובי חליפה || עסקים

מהאוצר אל הברזל: הדרך הלא מתוכננת של קובי חליפה

קובי חליפה, מעצב ובעלים  ארטפרו, צלמת שי שיין

את דרכו המקצועית החל קובי חליפה דווקא במקום רחוק מאוד מעולמות האמנות והעיצוב. במשך שנים עבד ככלכלן במשרד האוצר, בלב המערכת הציבורית, בעבודה אנליטית, מסודרת ומבוססת נתונים. מסלול יציב, ברור, כזה שלא מרמז על עתיד בין ריתוכים, חומרי גלם ויצירה פיזית.

צלם קובי חליפה, על רקע מפתחי ארטפרו

החיבור לברזל הגיע ממקום אחר לגמרי – אישי, כמעט מקרי. במהלך בניית ביתו הפרטי נחשף חליפה לעבודה עם ברזל: חלונות, פרטים אדריכליים, נגרות מתכת. ההתנסות הזו, שנולדה מצורך תכנוני, הפכה במהרה לגילוי. “פתאום הבנתי איזה עולם יש בתוך החומר הזה,” הוא מספר. “העוצמה, הדיוק, האפשרות לייצר משהו שהוא גם פונקציונלי וגם עם נוכחות.”

צלם רועי מזרחי, מפתחים ארטפרו 

אותה חוויה ביתית הייתה נקודת המפנה. הברזל, חומר שנתפס לעיתים כקר ותעשייתי, התגלה עבורו כחומר עשיר, מלא אפשרויות ובעל שפה משלו. משם הדרך לעיסוק מקצועי הייתה אמנם לא מיידית – אך בלתי נמנעת.

חליפה עוסק בייצור חלונות ברזל, עבודה שמתבצעת במפעל ודורשת רמת דיוק גבוהה והבנה אדריכלית. אך במקביל, ואולי בעיקר, הוא הרחיב את העשייה אל תחום היצירה והאמנות בברזל.

עיצוב פנים נצחיה נבו צלמת מאיה חבקין, מפתחים ארטפרו 

בסטודיו שלו נולדים פריטי עיצוב ואמנות מגוונים: גופי תאורה, ספריות, שולחנות, רהיטים ואובייקטים חד־פעמיים, כולם עשויים ברזל, וכולם שומרים על שפה נקייה, מדויקת ולא מתחנפת. הברזל אינו מוסתר או “מרוכך” – הוא הגיבור הראשי.

“זה חומר שמחייב אחריות,” הוא אומר. “אין מקום לאי־דיוק. כל חיבור, כל קו – רואים.”

אדריכלות ועיצוב חווה ביטרמן צלם גלעד רדט, באדיבות ארטפרו [ספריית ברזל ארטפרו]

אולם התצוגה בשם ארטפרו שפתח ברמת השרון באזור התעשייה משמשת כחלל תצוגה, סטודיו וגלריה גם יחד. זהו מקום שבו ניתן לפגוש את העבודות מקרוב, להבין את השפה החומרית, ולחוות את הברזל לא רק כאלמנט אדריכלי – אלא כאובייקט עם אופי. 

מטבחי חוץ ארטפרו, צלמת מיכל סלע 

ארטפרו מיועדת בראש ובראשונה לאדריכלים שמגיעים עם לקוחותיהם כדי לתכנן מפתחי ברזל לביתם. בעת ביקורם הם נחשפים לעבודות הברזל בעיצובו של חליפה שהם PIECE  עיצובי ומשלים.

תכנון ועיצוב מרב שדה, צילום יאנה דודלר באדיבות ארטפרו

החלל עצמו מאופק, מינימליסטי, כזה שנותן לעבודות לדבר. אין כאן עודף תפאורה, אלא נוכחות שקטה ובטוחה, עם תצוגה של מטבח חוץ, ספריות, גופי תאורה וכמובן מפתחים והכל מברזל.

צלם אלברט אדוט, באדיבות מפתחי ארטפרו

פחות מוכר, אך משמעותי מאוד בעולמו של חליפה, הוא תחום נוסף שבו הוא עוסק: צילום. לצד עבודתו בברזל, הוא מצלם את לקוחותיו בבתיהם –  לאחר השלמת פרויקט – כמתנה מרגשת לרגל כניסתם לביתם החדש או המשופץ.

לא מדובר בצילום עיצובי קלאסי, אלא בצילום אנושי: אנשים בתוך הבית שלהם, בתוך החיים. עבור הלקוחות, זו מזכרת אישית וחד־פעמית, תיעוד של רגע, של מקום ושל תקופה. “זה בעיניי חלק מהשלם,” הוא אומר. “לא רק החפץ – אלא האדם שחי איתו.”

צלם קובי חליפה, על רקע מפתחי ארטפרו

בימים אלה, לקראת חג החנוכה, תכנן חליפה חנוכייה חדשה מברזל. גם כאן ניכרת אותה גישה: אובייקט נקי, מדויק, שמכבד את המסורת אך מדבר בשפה עכשווית, חומרית ומאופקת. החנוכייה אינה דקורטיבית במובן המקובל, אלא פריט עם נוכחות – כזה שעומד בפני עצמו גם כאובייקט עיצובי.

חנוכיה מברזל - ארטפרו

המעבר של קובי חליפה אינו ניתוק מהעבר, אלא חיבור לא צפוי בין עולמות. החשיבה הכלכלית, הדיוק והסדר שליוו אותו ככלכלן במשרד האוצר, נוכחים גם היום בעבודתו עם ברזל – רק בצורה אחרת, מוחשית יותר.

גוף תאורה מברזל - ארטפרו