התערוכה ''אורי ליפשיץ: שנות השישים הארוכות'' מציגה ציורים, רישומים, תחריטים ופסלים המספרים את סיפור ההתגבשות של האמן ומגוללת את מהלך עבודתו בשנים בהן הפנה עורף להפשטה לירית, לטובת ציור אקספרסיבי פיגורטיבי המעבד חוויות אישיות ותמות חברתיות. המעבר לציור פיגורטיבי אפשר לליפשיץ מגע קרוב וכניסה אל עולם הדמויות. מהלך שהוביל לתקשורת ישירה עם העולם החיצוני. אלו שנים בהן הוא התעסק בדמות במופעיה השונים, בין אם בציורי הסכיזופרנים בהם הדמות מפורקת ומתפרקת בתוך עצמה, ובין אם בעבודה לפי צילומים המשקפים את הלך הרוח הציבורי בארץ.
במהלך שנות השישים, ליפשיץ פעל בתוך המרחב הפוליטי והחברתי, והשפה האמנותית שלו היוותה כלי לעיסוק ביקורתי בדימוי משועתק ובעיוות התקשורת הנגזרת מהילת הדמות. התערוכה מציגה את ההתמקמות של אורי ליפשיץ בתקופה הנתונה בחזית העשייה המקומית, כחלק ממאמץ לעדכן את הסצנה הישראלית ולעמת אותה עם שאלות היסוד של הפעולה האמנותית.
 אורי ליפשיץ נכדה, 1968 צילום: ליאת אלבלינג
 אורי ליפשיץ, איש כסא, 1968, אוסף דב ורחל גוטסמן צילום: אלעד שריג
בניין אורי ליפשיץ השוכן ברחוב אברבנאל 2 בתל אביב שימש את ליפשיץ כסטודיו במהלך חייו. יותר מעשור לאחר מותו, הוא נפתח לציבור הרחב ומשמש ככתובת לעיזבון האמן וכאתר תצוגה, ארכיון ומחקר המציע מבט מעמיק על יצירתו. המקום מציג תכנית תערוכות מתחלפות, השזורות באירועי תרבות, ימי עיון ופרסומים.
אורי ליפשיץ / שנות השישים הארוכות ללא מועד נעילה הכניסה חופשית בניין אורי ליפשיץ, רחוב אברבנאל 2, תל-אביב
שעות הפתיחה החדשות: שישי, שבת - 11 עד 14 הכניסה חופשית
|