תערוכות קיץ 2022 - מוזיאון תל אביב לאמנות || ארועים

בכתבה זו נציג את תערוכות קיץ 2022 - מוזיאון תל אביב לאמנות

אפורה כל שיטה, רק עץ החיים ירוק לעד
אוצר: דורון רבינא
עוזרת לאוצר: עמית שמאע
אולם יוסף ורבקה מאירהוף, הבניין ע''ש קרן משפחת פאולסון
פתיחה: 13.7.22
נעילה: 19.11.22
תערוכה לרגל שנת ה-90 למוזיאון תל-אביב לאמנות


מתוך התערוכה אפורה כל שיטה רק עץ החיים ירוק לעד. רוג'ר באלן, משחר לטרף, 2001

.התערוכה נאצרה מתוך אוספיו השונים של המוזיאון. הסרגל שהדריך את בחירת העבודות, מסמן את מידת כוחן לברוא שיח וליצור משמעות חדשה כשהן מוצבות בסמיכות לעבודות אחרות שנוצרו במדיומים ובתקופות שונות, מתוך תפיסות אמנותיות והקשרים תרבותיים משתנים. כל עבודה מפציעה בתערוכה כשהיא מנותקת מהקשרה המקורי, עקורה מהמפעל האמנותי שבמסגרתו נוצרה, מורחקת מנסיבות של זמן ומקום, תרבות ומדיום, מהתכנים ששימשו לה הקשר מגונן ועוגן של משמעות יציבה. מבט זה מאפשר לחלץ את העבודה מהסד הפרשני שבו היתה נתונה במקור ולהסיט את המבט אל התחביר החדש שאליו נקלעה. 
* שם התערוכה שאוב מהמחזה פאוסט מאת יוהאן וולפגנג פון-גֶתה.

מעיין אליקים: שעון, שמש
אוצר: דורון רבינא
עוזרת לאוצר: ענת פלד
אולם יוסף ורבקה מאירהוף, הבניין ע''ש קרן משפחת פאולסון
פתיחה: 13.7.22
נעילה: 19.11.22


מעיין אליקים, רימון, 2022, בקבוק זכוכית מבער, בסיס מעץ מילה, נחושת ואמייל. קרדיט תמונה: מעיין אליקים

שעון, שמש היא מעין תערוכה בתוך תערוכה, מלאכת מחשבת מרהיבה של מלאכות מהעבר היוצרות תמונת ראי מהופכת לעידן בו אין כמעט מלאכה.
התערוכה מציגה פנים חדשות למיתוסים ומסורות מן העבר הרחוק, ונוטעת אותם בהקשרים חדשים בהווה. היא נשענת על מִנעד רחב של דימויים, מקורות השראה ומראי-מקום רעיוניים וחזותיים, המרחיקים אל מקומות ורגעים בהיסטוריה של היצירה האנושית ומגיעים עד ימינו.
מעיין אליקים הוא אחד האמנים הייחודיים והמקוריים בקרב האמנים הצעירים בישראל. בעידן זה של מהפכת המידע, עידן של שטף בלתי פוסק של דימויים, של גירויים מהירים וקשב מוגבל, מציעה האמנות של אליקים עצירה, האטה באופני המחשבה והקליטה של אמנות, ויוצרת יקום של עומקים תרבותיים, חזרה למלאכות עתיקות מורכבות, ותהליכים מחקריים ממושכים. מעיין אליקים יליד 1985, הוא אמן רב-תחומי, בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל, חי ועובד בתל-אביב. פועל במגוון רחב של מדיה: פיסול, מיצב, צילום, וידאו והדפס. עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות במוזיאונים, גלריות ובמרחב הציבורי. בין היתר במוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון בת-ים, מוזיאון פ״ת, גלריה זומר וגלריית המדרשה בת״א. לאורך השנים זכה למענקים ופרסים רבים ביניהם פרס נתה דושניצקי, מענק מטעם קרן שוקן, ארטיס, אסיילום ארטס, קרן רבינוביץ׳ ועוד.

שירה זלוור: התכנסות ציפורים
זוכת הפרס ע'ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת 2021
אוצרת: עמנואלה קאלו
המרכז החווייתי למשפחה ע''ש יונס וסוראיה נזריאן, הבניין ע'ש קרן משפחת פאולסון
פתיחה: 15.7.22
נעילה: 15.3.23


שירה זלוור, דוכיפת, מתוך התכנסות ציפורים, 2022, קרדיט צילום: שי בן אפרים

התערוכה של שירה זלוור התכנסות ציפורים [2022] כוללת יותר מ־400 פסלי ציפורים מזנים שונים.  הציפורים, העשויות משעווה, נאמנות לגודלן המקורי, עומדות דומם על רצפת הגלריה בחגיגה של יופי ושונוּת. מדרורים ועורבים 'פשוטים' ועד לציפורים מרהיבות וגדולות ממדים דוגמת הפלמינגו. כל אחת מהן פוסלה ונצבעה ידנית, בתשומת לב קפדנית לכל נוצה ונוצה. האמנית התבססה על 'אטלס ציפורי ארצנו', 88 הזנים המיוצגים במיצב, כוללים ציפורים בגדלים משתנים, שנצפות בישראל במגוון מקומות ובעונות שונות. התערוכה כוללת מבחר עשיר של ציפורים המוצגות בסגנון האופייני למוזיאוני טבע או לחדרי פלאות, שנוצרו למטרות חינוכיות ובידוריות כאחד. חלק מהציפורים מתגודדות יחד כאילו נתפסו בשעת שיח, ואילו אחרות נדמות 'אבודות' ובודדות. 
שירה זלוור [נ' 1978], בוגרת המדרשה במכללת בית ברל, ותולדות האמנות ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, לימדה במחלקה לאמנות רב־תחומית בשנקר. החלה להציג לפני למעלה מ־15 שנים עבודות פיסול קטנות ממדים עשויות שעווה וצבועות בצבעי אקריליק. הדמויות עתירות הפרטים שאותן יצרה, נראו כמלאכת יד רבת־כישרון של חובבים או כבובות הנמכרות בחנויות מזכרות – מהלכות על התפר בין הפולקלוריסטי לאמנותי. מאז שכללה זלוור את צורת הביטוי הזו, דרך משחקים בקנה מידה כאמצעי לחקור את מושג המודל ובשנים האחרונות החלה לעבוד בגודל טבעי. זלוור רותמת את המסורת הארוכה של פיסול ריאליסטי, כדי להצביע על הסביבה הישראלית – האנושית והבנויה – על כל חינה ופגמיה, ובה בעת מעלה שאלות עקרוניות בדבר היחס בין פיסול ריאליסטי ובין הדברים שאותם הוא מייצג בעולם.

אורס פישר: PLAY
אוצרת: מירה לפידות
עוזר לאוצרת: עמית שמאע
גלריה רב־תכליתית ע״ש לילי ויואל משה אלשטיין, הבניין ע״ש שמואל והרטה עמיר
פתיחה: 18.7.22
נעילה : 17.10.22

 
אורס פישר, פרנצ'סקו, 2017 קרדיט צילום-שטפן אלטנבורגר

אורס פישר [Urs Fischer] נולד ב-1973, ציריך שוויץ, חי ויוצר בלוס אנג'לס וניו יורק, הוא מהאמנים הבולטים הפועלים כיום - גוף העבודה שיצר מאז שנות ה-90 מסחרר בהיקפו ובגיוונו והיה לנוכחות משמעותית בנוף האמנות הבינלאומי. 
פישר עובד בפיסול, ציור, צילום ויוצר מיצבים גדולי ממדים, כשכל עבודה היא בגדר הרפתקה חומרית והתנסות בקנה מידה ובחלל. 
PLAY המוצג לראשונה בחלל מוזיאלי, הוא לכאורה מיצב בינה מלאכותית חדשני ופשוט לכאורה - תשעה כיסאות משרדיים צבעוניים נעים בחופשיות בגלריה, מגיבים לקהל ו'מתקשרים' עם המבקרים. הפיסול והתנהגות הצופים בחלל, חוברים למכלול מפתיע של כוריאוגרפיה אנושית. 
עם כניסתם של מבקרים לגלריה, הכיסאות מגיבים – אחד יכול 'לרוץ' לעברנו, אחר 'ייבהל', יסתובב ויסתתר בפינה, ואילו כסאות אחרים יראו כמתגודדים בקבוצה ו'מתעלמים' מנוכחותנו. עם כל תנועה של הקהל, בחלל הגלריה ההתנהגות של הכיסאות נעשית עשירה יותר ובלתי צפויה. 
המיצב PLAY הוא שיא בעשייתו של פישר – טכנולוגית, מושגית ואפילו רגשית. כל כיסא כולל אלפי רכיבים אלקטרונים בתוכו, ובחודשים ארוכים של עבודה תוכנת עם אלגוריתם המעניק לו אופי – ביישן, חברותי, יהיר, פחדן. באמצעות סוללות ייחודיות המאפשרות את תנועתם העצמאית של הכיסאות, ותקשורת עם רשת של חיישנים ומצלמות שהותקנה בגלריה, נוצרת אינטראקציה מצחיקה ובאופן משונה אנושית מאוד בין המבקרים לבין הכיסאות. עם כושר המצאה ודמיון משחקי פישר עוסק בכמה מהשאלות שמטילות צל על תקופתנו ומרחפות מעל זמננו: מה עתידם של יחסים אנושיים בעולם הנשלט על ידי בינה מלאכותית? האם לחפץ דומם יכולה להיות אישיות? והאם ניתן להחליף בני אדם במכונות?