האדריכלית שירלי חובב, סיפרה לנו בראיון על ילדותה והחלומות לעסוק בתחום יצירתי, על האהבה לתחום השימור והפרוייקטים לשימור עליהם היא עובדת, על הרצון ללמוד ולדעת עוד. במשרד שלה, היא עושה שילוב ייחודי בין שני תחומים באדריכלות- תכנון מחדש ועיצוב פנים של דירות יוקרה ובתי מגורים ברחבי הארץ לצד תכנון אדריכלי הכולל שימור ושיחזור של מבנים ומתחמים היסטוריים והכנת תיקי תיעוד למבנים – הכל מתוך מטרה לשמר את המורשת ההיסטורית.
ספרי על עצמך, איך הגעת ללימודי האדריכלות ועיצוב פנים, איפה למדת, ומה משך אותך במקצוע? שמי שירלי חובב בת 43 נשואה +2 ומאז שאני זוכרת את עצמי אני עובדת ויוצרת עם הידיים. בילדותי תכננתי ובניתי בתי חלומות מקרטון ועיצבתי בגדים משאריות בלון - מכאן הדרך לתחום העוסק ביצירה היתה די ברורה, אך רק כשגדלתי הבנתי כי לא היצירה של ''יש מאין'' היא המעניינת אותי, אלא האתגר שבשימוש מחדש [Re-Use] וההבנה שהסינרגיה בין ישן וחדש היא השפה האדריכלית החדשה המרתקת אותי. את לימודי התואר הראשון באדריכלות סיימתי באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות בשנת 2005. לקראת סיום הלימודים ולאחריהם התמחיתי במשך ארבע שנים במשרד ''אמנון בר אור-טל גזית אדריכלים בע''מ'' ובשנת 2008 פתחתי את משרדי. בשנת 2013, לאחר כמעט עשור של עיסוק בתחום השימור, השלמתי את לימודי התואר השני בארכיטקטורה עם התמחות בשימור, ביחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ, הטכניון. במסגרת לימודי השתתפתי בסמסטר קיץ באיטליה, בשיתוף תלמידי ''ארסמוס'' לאדריכלות מהפוליטכניקום של מילאנו.
מה הדבר שמייחד את המשרד שלך ומה מאפיין את הפרוייקטים שלך? אני רואה את מי שבוחר לעסוק בתחום השימור כמי שיש בו נפש רומנטית המבקשת להחזיר עטרה ליושנה. תחום ייחודי זה דורש יידע ונסיון מקצועי רב הנרכשים לאורך זמן. על אף שאני עוסקת בתחום השימור מאז 2004, הרצון לדייק בפרטים ולהבין את כל האספקטים של השימור מהפן הפיזי והתאורטי, הובילו אותי לקחת חלק בסדנאות שונות בתחום כדוגמת פרוייקט ''מסע בין אתר לטירה'' מטעם המועצה לשימור אתרים הכולל השתתפות מעשית בסדנת מלאכות שימור מסורתיות ב Berzy Le Sec, צרפת [2018] וכן קורס ''לגעת בחומר'' מטעם מינהל השימור, בו התנסיתי באופן פיזי בחומרי הבנייה ההיסטוריים [2021]. המרדף אחר ידע והרצון למקצועיות, גם לאחר כמעט 20 שנה, הם הדבר שמאפיין אותי. שום דבר לא ברור מאליו, כל תכנון דורש חישוב מסלול מחדש כאשר האתגר הוא לתרגם את צרכיו של הלקוח והפונקציונאליות הנדרשת לשפת ומגבלות השימור.
מתחם בני בנימין הרצליה. הדמיה לחלל מסעדה. קרדיט הדמיה: רבקה רענן
מתחם בני בנימין הרצליה. קרדיט הדמיה: עדי קרמר
מה ההבדל בין אדריכלות ''רגילה'' לאדריכלות של ''שימור'' ? אדריכלות שימור, מעצם הגדרתה, עוסקת במבנה היסטורי קיים אשר תכנונו נשען על ידע, מסורות בנייה וטכנולוגיות בנייה שהיו נהוגים בעבר, ואשר כיום נדרש כח עבודה מקצועי ומיומן היודע גם לתכנן תוך התחשבות במגבלות שהמבנה מציב וגם לבצע את המתוכנן הלכה למעשה. בנוסף, השימור לא מתייחס אל המבנה הבודד אלא לעיתים קרובות המבנה הוא חלק ממרקם עירוני לשימור המחייב התייחסות רחבה יותר.
איך ניגשים לפרוייקט של שימור – מה התהליך? תחילתו של כל הליך שימור הוא במחקר היסטורי מעמיק של המבנה וסביבתו מאז הקמתו ועד היום [תיק תיעוד], תוך ניתוח מדוקדק של המצב הקיים ושל המצב המשוחזר, עד לרמת הפרט. לאחר המחקר הראשוני והבנת ערכי המבנה, ניתן לגשת אל מלאכת התכנון. האתגר הראשוני, לאחר הבנת הפרוגרמה המבוקשת על ידי בעלי הנכס, בין אם המדובר בתוספת בנייה או שימור של המבנה כיחידה שלמה, הוא בהתאמה של הקיים לתקנות חוק התכנון והבנייה והטמעת התשתיות המודרניות הנדרשות במבנה ההיסטורי. תהליך תיאום התכנון מול הרשות המקומית הוא אתגר הפני עצמו אשר עשוי להיערך זמן רב.
בשנים האחרונות יש תחושה של התעוררות בנושא השימור, מהו לדעתך הטריגר לתהליך? תיקון 32 [1991] - התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה ושימור מבנים, קבע בין היתר שלכל ועדה תהיה ועדת שימור אשר צריכה בתוך שנתיים מיום הקמתה, להכין רשימת שימור מבנים מקומית. אך הלכה למעשה, מעטות הערים בהם הדבר בוצע או נאכף כיאות. השימור לא אחת היווה מוקד לווכחנות בין בעלי הנכסים לשימור לבין הרשות המקומית בתואנה של פגיעה כלכלית. גם בין המשמרים ישנו ויכוח ער באשר למידת השימור הנדרשת בכל מבנה תוך שימוש באמירה ''השימור הוא לא פרה קדושה''. העלאת המודעות, אם בויכוח ואם במעשה, תורמת להתעוררות השיח בעיניי.
אדריכלית שירלי חובב. קרדיט צילום: גליה אבירם
מיכאלאנגלו יפו. חזית ויקטור הוגו. קרדיט צילום: שירלי חובב
מיכאלאנגלו יפו. מקטע חזית מכאלאנגלו. קרדיט צילום: שירלי חובב
מיכאלאנגלו יפו. מימין: פרט עמוד טרומי מעוטר, משמאל: מקטע פורטל כניסה. קרדיט צילום: שירלי חובב
מיכאלאנגלו יפו. פרט קרניז. קרדיט צילום: שירלי חובב
מה היתרון בפרוייקט שהוא פרוייקט שימור לעומת פרוייקט רגיל? הייתי רוצה לחשוב שמי שרוכש נכס לשימור עושה זאת מתוך אהבה לנוסטלגיה ומתוך הבנה שמבנים אלו טומנים בחובם ערכים היסטוריים-תרבותיים וגם אדריכליים ייחודיים בסביבתם. אך כמובן שאי אפשר להתעלם מהעובדה כי מבחינה כלכלית, השימור הוא מנוע צמיחה - השקעה בשימור, בעיקר במרכז הארץ, מייצרת תפוקה גבוהה משמעותית בהשוואה לבנייה קונבנציונלית.
איך את ניגשת לפרוייקטים של עיצוב פנים? תחילתו של כל הליך תכנון הוא בבחינת הצרכים של הלקוח - אלה שנאמרים בקול אך חשוב לא פחות, אלה שאינו יודע שהוא זקוק להם והגדרת הפרוגרמה הרצויה. בהליך התכנון עומדים לנגד עיניי שיקולים פונקציונליים של תפקודי החללים השונים בבית לצד שיקולים עיצוביים והתאמת השפה העיצובית ללקוח הנתון.
האם יש פרוייקט שאת מחוברת אליו במיוחד? בימים אלה, בשיתוף עם משרד מאיר גיא אדריכלים, מתחיל ביצועו של פרוייקט מעניין במיוחד בלב העיר הרצליה, הכולל שימורם של שני מבנים פרטיים בלב גינה היסטורית ירוקה כאשר בעורף המגרש מתוכנן מבנה מגורים חדש. את הפרוייקט אני מלווה עוד משלב התב''ע ואף אמונה על תכנון של מסעדה באחד ממבני השימור. הזכות ללוות את הפרוייקט לכל אורך שלביו היא חוויה מיוחדת שמעטות ההזדמנויות המאפשרות אותה.
מה הפרוייקטים האחרונים שביצעתם / תיכננתם במשרד? אני מאמינה בשיתוף ידע ובשיתוף פעולה בין משרדים ולכבוד הוא לי לקיים שיתופי פעולה עם משרד נאור מימר אדריכלות ושימור בע''מ – איתו אני עובדת על מספר פרוייקטים, כדוגמת תכנון שימור ותוספות בנייה למבנה בינלאומי ברחוב נחלת בנימין בתל אביב אשר עבודתו הושלמה לא מכבר ובמבנה ברחוב ברוק בעיר, אשר עבודתו צפויה להתחיל בקרוב. על אף האמור, המשרד אמון על פרוייקטים מגוונים כדוגמת שיפוץ חזיתות של מבנה ברחוב נתיב המזלות ביפו העתיקה, תכנון שימור של מבנה ברחוב סוקולוב בהרצליה ועוד. בימים אלה המשרד מלווה את תחום השימור לתב''ע אליפלט הכוללת שלושה מבנים לשימור, בנייה מרקמית ומגדל מגורים ותעסוקה [אדריכלית אחראית דפנה אלרוד].
מתחם אליפלט תל אביב. מבט ממעוף ציפור. קרדיט הדמיה: סטודיו 84
מתחם אליפלט תל אביב. מבט מסמטת שלוש. קרדיט הדמיה: סטודיו 84
מתחם אליפלט תל אביב. מבט מרחוב אילת פינת אליפלט. קרדיט הדמיה: סטודיו 84
נתיב המזלות חזית כניסה דרומית. קרדיט צילום: עמית גרון
נתיב המזלות חזית מערבית יום. קרדיט צילום: עמית גרון
נתיב המזלות חלל פנים. קרדיט צילום: עמית גרון
האם את חשה שיש מחסור בעובדים בשנים האחרונות – ואם כן איך את מתמודדת עם הנושא ? מאז שפתחתי את המשרד בשנת 2004 הייתי משרד של one women show השולט בכל האספקטים הקשורים לניהול ותכנון במשרד. ההחלטה להמשיך במתכונת זו נובעת מההבנה שהפדנטיות שלי בעבודה לא מאפשרת לי להעסיק עובדים. אף על פי כן, ישנן מספר פרילנסיות איתן אני עובדת בעיתות של עומס עבודה וישנם לא מעט סטודנטים אשר עברו הכשרה קצרה תחת משרדי.
ממי את מקבלת השראה? אדריכל עבר שאני מאוד מעריכה את היד התכנונית שלו הוא קרלו סקרפה Arch. Carlo Scarpa אשר ידע ברגישות רבה לשלב בין העבר להווה.
יש לך טיפ לאדריכל הצעיר? אדריכלות היא תחום מאוד סיזיפי אשר שכרו אינו תמיד ניכר בעבודתו. הדרך לצלוח את הקושי היא באהבה בלב שלם את התחום בו בחרת לעסוק, למצוא את התחום בו תרצה להתמחות וללמוד אותו מהטובים ביותר.
נחלת בנימין תל אביב. פרילנס עבור נאור מימר אדריכלות ושימור בע''מ. חזית ראשית תקריב. קרדיט צילום: שירלי חובב
נחלת בנימין תל אביב. פרילנס עבור נאור מימר אדריכלות ושימור בע''מ. מימין: חזית ראשית תקריב, משמאל: פרטים. קרדיט צילום: שירלי חובב
נחלת בנימין תל אביב. פרילנס עבור נאור מימר אדריכלות ושימור בע''מ. חזית ראשית תקריב. קרדיט צילום: שירלי חובב
ברוק פינת ברנשטין הכהן תל אביב. פרילנס עבור נאור מימר אדריכלות ושימור בע''מ. הדמיה תקריב פנטהאוז, קרדיט הדמיה: טוטם הדמיות
ברוק פינת ברנשטין הכהן תל אביב. פרילנס עבור נאור מימר אדריכלות ושימור בע''מ. קרדיט הדמיה: טוטם הדמיות
ברוק פינת ברנשטין הכהן תל אביב. פרילנס עבור נאור מימר אדריכלות ושימור בע''מ. הדמיית חדר שינה לדוגמא. קרדיט הדמיה: טוטם הדמיות
לפרוייקטים נוספים ויצירת קשר עם שירלי חובב אדריכלות ושימור:
<<לחצו כאן לעמוד של שירלי חובב אדריכלות ושימור באינדקס אנשי מקצוע של Archijob>>
|