תורפות / טינקר תערוכת יחיד של טינקרבל || ארועים

תערוכת יחיד ראשונה של טינקר שיראי [טינקרבל], בה היא חושפת ציורים, רישומים ואיורים שיצרה לאורך כשני עשורים. טינקר מציגה בתערוכה סדרות ציורים ורישומים על נייר, קנבס, פיסות קיר גבס [מברצלונה, ניו יורק והוד השרון], וכן פנקסים ויומנים אישיים עם שרבוטים וכתבי סתרים צפופים והפוכים. בביתה ובסטודיו שלה בישוב צוקים במדבר, טינקר מתבוננת בקירות החשופים, ממציאה ומוצאת בתוכם דמויות וסיפורים. כל בית נראה כמו דמות, כל קו ועיגול הופכים לפנים.

האנשת העולם, תוך הפיכת הכל לחי, אנושי, ילדי – מתממשת ברבים מציוריה המוצגים בתערוכה הנוכחית. טינקר עובדת מתוך הצפה מודעת ולא מודעת, בשצף המסתלסל של העבודות היא יוצרת לכל פצע מרפא - כל ציור הוא סיפור, כל טקסט הוא תמונה. 
הכתב ההפוך ביומנים של טינקר עושה שימוש בהסתרה יצירתית, כמו הסוואה שהתחפשה. מנגנון הגנה מוצפן שכבר לא מתייחס לאיום חיצוני אלא לעצמו. היומנים מאופיינים בכתיבה בשתי ידיים, שמסתירה תוכן מסוים ובמקביל מגלה כישרון וחושפת יכולת טכנית ייחודית. כך בעוד הזיכרונות והווידויים הכתובים מיטשטשים במטרה לכסות תוכן, הם חושפים ומציגים צורה. מילים וחלקי משפטים הצפים ועולים בתוך רצף הכתב ביומנים ההפוכים, מניחים בידי הצופה את הסודות של טינקר, כרמז פענוח לפתרון החידה.


טינקר, צעקה 2000. צילום ראובן קפוצינסקי 


טינקר -ללא כותרת 2022, צילום ראובן קפוצינסקי

כותרת התערוכה ''תורפות'' מכילה את הפגיעות של נקודות החולשה-נקודות התורפה-אבל גם את ההכרזה והחזון של עידן חדש – תור-פות – תקופה חדשה שחורגת מההיגיון הפאלי. היכולת של טינקר לראות הפוך, לקרוא הפוך, לחשוב הפוך, להפוך מילים, מעמידה את כמות הטקסט המוצפנת ביחס ישיר לשם התערוכה: ערבוב האותיות פותרות-תופרות-תורפות. באמנות המוצגת ב''תורפות'' הנטרף הוא האמיץ, החוזק הוא בחולשה, העצמאות היא בתלות, העוצמה היא בפגיעות, הדיוק הוא בשרבוט.
טינקר, נולדה בשנת 1977 בחיפה בשם רוית רוזן. הוריה התגרשו כשהייתה בת 4. בזמן לימודיה בתיכון החלה לכתוב בכתב מראה הפוך ושינתה את שמה מרוית לטינקרבל. באותה תקופה החלה השתתפה בסרטי סטודנטים רבים, ושימשה ככתבת ומנחה בטלוויזיה המקומית. בגיל 18 עברה לתל אביב, והתפרסמה בזכות תפקידיה כשחקנית בסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה. בשנת 2000 הייתה מועמדת לפרס אופיר בשני סרטים: ''משהו טוטאלי'' ו''ההסדר'' עליו זכתה בפרס אופיר לשחקנית הטובה ביותר. פרסמה טור בשם המגזיז אותו כתבה ואיירה, בעקבותיו הוזמנה עי דודו גבע לאייר שערים בעכבר העיר, וואלה, גלובס וחוברת הקומיקס ''ספרות זולה''. בהמשך הציגה בתערוכות קבוצתיות, בין השאר בבנק הפועלים, ובגלריה ברוורמן. בשנת 2007 היא ובן זוגה מפיק הקולנוע אייל שיראי עברו מהמרכז ליישוב צוקים שבערבה שם הם הקימו את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בערבה, את מתחם התיירות מדברא ואת קרן הקולנוע בערבה. ב-2008 טינקר החלה לצייר באחד החדרים במתחם נטוש שהיה מאחז צבאי הממוקם בלב היישוב. לימים הוא צמח והתהווה לכפר אמנים. במשך יותר מעשור היא ציירה מאחורי דלתיים סגורות. ורק לאחר הסגרים ומשבר הקורונה העולמי בשנת 2020 פתחה את הסטודיו שלה לקהל הרחב. העניין הרב והתגובות המרגשות שקיבלה מהמבקרים, ביניהם אנשי אמנות, אוצרים ואספנים הובילו לפתיחת תערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריה עשוש בכפר האמנים, צוקים. 



טינקר - נערה וחזיר בר חיפאי 2021, צילום ראובן קפוצינסקי 
 


גלריה עשוש – תערוכת יחיד I תורפות / טינקר, טינקרבל
אוצר: אורן פישר טקסט תערוכה: יהושע סימון 
פתיחה חגיגית : שישי 11 במרץ 2022 בשעה 12:00  -  מופע אורחת : ריף כהן 
נעילה: 31.5.22 

בגלריה עשוש  - כפר האמנים צוקים, בערבה התיכונה 
הכניסה חופשית
שעות פתיחה -  ראשון חמישי 10:00-13:00.  שישי 10:00-15:00