|
''מקצבי תהודה קבועה'', תערוכה חדשה בCCA תל אביב, היא ההצגה המוסדית הראשונה של ליאורה קפלן [*1974, הרצליה; חיה ויוצרת בתל אביב-יפו], מושרשת במפגש בין שני כוחות: מצד אחד, הפרקטיקה שלה היא חולקת כבוד לפרק יוצא דופן בתולדות האמנות והיצירה הישראלית, אם בוחרים את סוג הניסויים שהיו קשורים לעשורים האלה ונגע בכל רמת החברה; מצד שני, יצירותיה שופכות אור על הדמות הפרדוקסלית של ''האמן המושג'', ששולט במלאכה מבלי להשתעבד על ידי הטכני שלה. כפי שתראו בתערוכה, דיכוטומיה שכזו נושאת על ידי קפלן דרך תחושת עליצות ייחודית, המעניקה מקום מיוחד במינו לעבודתה, הן במסגרת ישראל והן במסגרת שיח האמנות העכשווית הבינלאומי.
עבודתה הפיסולית של ליאורה קפלן חוקרת את הקשר בין תרבות פופ עכשווית, שמאניזם ופרימיטיביות, ובמקביל מביאה הבנה חדשה למושג הניכוס, בהיותה שלאובייקטים המוצגים ביצירתה יש משמעות תרבותית חזקה והם טעונים ביצירתיות. מהאומנות שלהם. באמצעות אוסף של חפצים השייכים לתרבויות ומסורות שונות ונוצרים במקומות שונים, האמן ''כורה'' את מה שסמלי. במילים אחרות, עבודתה מממשת את האפשרות להחדיר לסמלים משמעות אישית ומדגישה את תפקידם של הזמן והמרחב כתנאי מפתח להתרחשות תהליך כזה.
 ליאורה קפלן, היבטי קיום, 2021. זכוכית, פליז וקרמיקה ישראלית ממפעלי כפר מנחם וחרסה, 164×73 ס'מ. באדיבות האמן וגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום: טל ניסים
 ליאורה קפלן, מיטת נוצות, 2019. באדיבות האמן וגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום: טל ניסים
קפלן מקשרת כל הזמן את מה שהיא אוספת ואת מה שהיא מנכסת לאלמנטים פיסוליים חדשים שנוצרו, ויוצרת שפה מקודדת גאונית המאפשרת לצופים להשליך את הפרשנויות הסובייקטיביות שלהם על היצירות, ומעוררת תחושה זרה ומוכרת. באמצעות הצבת חפצים שנאספו ואלמנטים חדשים, משטחים שונים וטכניקות שונות, היא מכבדת את ההיסטוריה של המלאכה, בעוד שבאמצעות ניכוסם של חפצים אלו היא יוצרת מקדשים רעיוניים המשמרים את מורשתם של בעלי המלאכה שבאו לפניה, אנשים שלעתים קרובות להישאר כ'יוצרים ללא שם'.
''מקצבי תהודה קבועה'' תערוכת יחיד של ליאורה קפלן אוצרת: ניקולה טרצי פתיחה: 20/1/2022 נעילה: 19/3/2022
בCCA רח' צדוק הכהן 2a, תל אביב-יפו
|