תערוכה חדשה וקיר אמן בגלריה זוזו || ארועים

התערוכה ''שיח צבר'' בגלריה זוזו מקבצת עבודות של שלושה אמנים בני הארץ הזאת, העוסקים במישרין ובעקיפין בתבנית נוף מולדתם. שלושתם מתמקדים בציור דיוקנאות ונוף מקומי, ומטפלים באמצעותם בשאלות של זהות אישית וקולקטיבית. המקום והזמן נוכחים נוכחות מובהקת בעבודותיהם. קילומטר וחצי מפרידים בקו אווירי בין אום אל-פחם, שם חיים כרים אבו שקרה ופואד אגבאריה, ערבים ישראלים בעלי זיקה לזהותם הפלסטינית, לבין קיבוץ מגל, מקום מגוריו של עמית קבסה. מרחק קצר, ובכל זאת עולם ומלואו. הגורלות של שלושתם קשורים אלה באלה, השפה [גם הציורית] דומה, התכנים משיקים זה לזה.

אצל שלושת האמנים, הדיוקן העצמי מצויר פעמים רבות כשלצידו שיח צבר. לעיתים, הצבר מופיע כאובייקט עצמאי – מעין דיוקן צבר. זיקתם העמוקה אל הצבר, שיש לו נוכחות קונקרטית וסימבולית בנוף ילדותם ובגרותם, הופכת אותו לגורם מחבר - אבל גם מפריד - ביניהם. צמח הצבר מקושר בעבותות לאתוסים של שני העמים, הישראלי והפלסטיני. מצד אחד, היהודי ''החדש'' – הישראלי – תוצרו של המעשה הציוני, מוגדר על ידי המעטפת הקשה והקוצנית של הפרי המנוגדת למתיקותו הצבעונית. ה''צבר'' הישראלי מתואר כ'קוצני מבחוץ / מתוק מבפנים'. ומצד אחר, שורשיו החזקים של הצבר בנוף הארץ-ישראלי מסמלים לבני העם הפלסטיני את ההיאחזות בקרקע, את ''הצוּמוּד''. צמיחתו השבה וחוזרת באדמת הארץ, גם בתנאים קשים, כמו מסמנת ומזכירה מקומות יישוב פלסטיניים שנמחקו מעל פני האדמה.


כרים אבו שקרה, ללא כותרת, שמן על נייר, 2021. קרדיט צילום: באדיבות האמן

עמית קבסה, פיימוס, שמן על בד, 2018. קרדיט צילום: באדיבות גלריה חזי כהן

המילה בערבית מדוברת המציינת את הצבר, ''סאבר'', פירושה גם ''סבלנות או התמדה''. בתערוכהיש ניסיון להציע אפשרות לחשיבה על מורכבות החיים של בני לאומים שונים במרחב פיזי משותף באמצעות שלושה אמנים החוקרים את עצמםבהקשרו של צמח מקומי אחד [שהוא אובייקט משונה ומסקרן בפני עצמו]. הם עושים זאת מתוך פריזמה משותפת – על ידי התבוננות מהפנים החוצה ומהחוץ פנימה, בזליגה דו-כיוונית מהדיוקן אל הנוף ומהנוף אלהדיוקן, כשהם הופכים שוב ושוב בקוצני ובמתוק, בנצמד ובניתק. מבטם החוקר איננו מתווך באמצעות מילים או מושגים, אלא מועבר בתנועת מכחול, לעיתים שקטה ומדויקת ולעיתים סוערת וגולמית. המכחול, כהרחבה של ידהאמן, נע בתנועה קלילה על פני הבד, כמו מחשבות על פני האדמה.


פואד אגבאריה, אריג וסדקים, שמן על בד. קרדיט צילום: באדיבות האמן


שיח צבר II מציגים: כרים אבו שקרה, עמית קבסה, פואד אגבאריה
אוצרת: נטע גל-עצמון
פתיחה: יום שישי 12 בנובמבר 10:00-14:00
נעילה: יום שבת, 25 בדצמבר 2021
 
שלושה שיחי גלריה:
13/11 בשעה 12:00
בהנחיית האוצרת נטע גל-עצמון ובהשתתפות עמית קבסה
20/11 בשעה 12:00
בהנחיית האוצרת נטע גל-עצמון ובהשתתפות כרים אבו-שקרה
27/11 בשעה 12:00
בהנחיית האוצרת נטע גל-עצמון ובהשתתפות פואד אגבאריה

במקביל לתערוכה ''שיח צבר'' יוצג הפרויקט המיוחד - קיר אמן: אני הצבר 
מציגה: סובחיה חסן קייס
 
פתיחה: יום שישי 12 בנובמבר 10:00-14:00
נעילה: יום שבת, 25 בדצמבר 2021

אני הצבר / טקסט מאת סובחיה חסן קייס
אני מציירת כתמים על גבי קנבס. הכתמים מתחברים לכדי דמותי, אשר מחזיקה בצבר. את הצבר ניתקתי מהאדמה שבה צמח. בציור רואים אותי חותכת את הצבר, אוטמת אותו בצנצנת, ואחר כך מנסה לחלץ אותו בחזרה. 
הצבר מסמל את הערבי הפלסטיני אשר נאחז באדמתו. למרות כל מה שעבר ומוסיף לעבור, הוא מחזיק מעמד וממשיך לחיות. ביצירה שלי הצבר חנוק בתוך צנצנת, אינו יכול לנשום, הוא בודד ופצוע. קולות השקט זועקים, ואז הוא מורד, פורץ, נושם ועף. אני נתונה תחת כיבוש כפול – גם בתור אמנית ערבייה פלסטינית החיה במדינת ישראל, וגם בתור אישה החיה בחברה פטריארכלית. לכן ניכסתי לעצמי את הצבר, השונה מהצבר בתרבות העברית־ישראלית, ושונה גם מייצוגים קודמים באמנות פלסטינית. הזהות שלי – הקשורה למי שאני, למחשבות ולזיכרונות שלי ולערכים שאני מאמינה בהם – היא זהות המושרשת בזמן ובמקום. דרך דימוי הצבר המנותק מאדמתו אני מוצאת ביטוי לזהות המורכבת שלי. אני הצבר.


סובחיה חסן קייס, חנק, 2021, שמן על בד. קרדיט צילום: באדיבות האמנית



בזוזו - גלריה להנעה תרבותית
רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר