תערוכת בוגרים/ות מחלקת אדריכלות המרכז האקדמי ויצ''ו חיפה || אקדמיה

בוגרי ובוגרות מחלקת אדריכלות במרכז האקדמי ויצ''ו חיפה הגישו את פרוייקטי הגמר והציגו אותם בתערוכה לסוף השנה וסיום התואר באדריכלות. בכתבה זו נציג את עבודות של חלק מהבוגרים/ות.

נוי ויניק | בהנחיית פרופ' אירית צרף נתניהו | מרחב דמוקרטי 
מרחב דמוקרטי הינו מרחב המאפשר התקהלות, הפגנת דעות ואמונות תוך מימוש חופש הביטוי וההתארגנות, מרחב המאפשר השתנות ומגוון פעילויות. הפגנות מבטאות באופן הבסיסי ביותר את עקרונות הדמוקרטיה וחופש הביטוי. המרחבים הקיימים בחיפה אינם מזמינים או מאפשרים התקהלות מאסיבית. בחרתי בגן הזיכרון, המרכז האזרחי של חיפה. הגן ממוקם על התפר שבין העיר התחתית לשכונת הדר, משקיף על קרית הממשלה ומתבונן לחורבות ואדי סאליב. קנה המידה של הגן מאפשר התקהלות מאסיבית. הגן הינו חלק מהציר החיפאי המחבר בין הר לים ועובר במוסדות הציבוריים המצויים בעיר כיום שלאורכו סביבה מנוכרת ומדירה. המרחב הזה הוא גם ובעיקר של האזרח. הפרויקט מציע איזון שיאפשר את מימוש הזכות להתקהלות מאסיבית בחיפה, ויצירת מרחב דמוקרטי רעיוני ומעשי.


נוי ויניק, מרחב דמוקרטי. קרדיט: נוי ויניק.

HI-BRID | Re-use of employments centers post covid 19
יהל ברקוביץ | בהנחיית פרופ' אדר' אירית צרף נתניהו | המחלקה לארכיטקטורה
מגפת הקורונה שינתה את הדרך בה אנו חיים, עובדים ומשתמשים במרחב סביבנו. מגמות בעולם העבודה המשתנה בקצב מהיר הואצו אף יותר, ביניהן שינוי הולך וגדל של מודל העבודה המסורתי: ממשרד במתחם מוגדר - לעבודה היברידית המשלבת עבודה מרחוק. הפרויקט עוסק בשימוש מחדש של מבני משרדים שחלק גדול מהם התרוקנו, ומציע מודל עבודה חדש הנקרא 'SITE'. מודל ה- SITE הינו במהותו מרחב היברידי רב-תכליתי, המשלב עבודה ומגורים כחלק ממערך החיים בשילוב פונקציות נוספות. מודל זה מתייחס לאופי העבודה בעידן החדש: שיתופית, דינאמית ומייצרת אינטראקציות בין אנשים. מקרה המבחן הנבחר הינו אזור התעסוקה 'קריית עתידים' הנמצא בסמוך לרמת החייל, ומציע חיבור עירוני בין מתחם התעסוקה, העיר והטבע.



HI-BRID, יהל ברקוביץ. קרדיט: יהל ברקוביץ

עד גדות הירקון |רובע חדש בגוש דן
המחלקה לארכיטקטורה | בהנחיית שמואל גרוברמן | מגיש: סער קלאפאוק
עבודה זו עוסקת בתכנון רובע עירוני חדש בגוש דן. השטח שאינו מנוצל, נחשב לאזור שוליים בעל חסמים כגון קניון ואיצטדיון יהפוך לרובע עירוני שוקק חיים המשיק לפארק הירקון. בפרויקט זה אשים דגש על שימוש באיצטדיון כחוליה מקשרת לפארק ועל שימוש בקניון איילון כאבן הבנייה של תכנון רובע עירוני חדש - הליכתי, קומפקטי ובעל שימושים מעורבים. גריד הרובע יכלול שדרות ראשיות ורחובות משניים, רשת טבעית של שטחים פתוחים כגון: כיכרות, חצרות פנימיות וחיבור לפארק הירקון אלה יחזקו את הקשר של העירוניות עם הסביבה הטבעית. 



עד גדות הירקון, סער קלאפאוק. קרדיט: סער קלאפאוק

המרחב האוטונומי - ארכיטקטורה של חופש
מגיש הפרויקט : דני גינס, מנחה הפרויקט: יורם פופר
המרחב האוטונומי מציג כיצד מקום נוצר יש מאין בתוך מרחב נופי ייחודי, וכיצד הוא מממש אידיאות 'אוטופיות' הנוגעות בחברה כולה: צרכיו הבסיסיים של האדם, חירות וחופש בחירה, יחסיו עם הטבע וצורת חייו בביתו. האתר בו בחרתי למימוש הרעיון הוא מחצבת חְרֶיְבֶה באזור נשר בהר הכרמל. הוא יתבסס על עצמאות אנרגטית ואנרגיה נקיה, חקלאות מקומית, בנייה עצמית, שימוש חוזר במחצבים ואינטגרציה מלאה בין אלמנטים בנויים [מאגר מים, תחנת כוח, תחנת רכבל, מבני מגורים בטיפולוגיות שונות] לנוף טבעי שהופר בידיי האדם בעבר. המרחב האוטונומי, למרות שנוצר על ידי מעטים, הוא הזמנה לכולם לחשיבה מחודשת על מצבו של האדם במציאות הנוכחית.


המרחב האוטונומי, דני גינס. קרדיט: דני גינס

מחלקת ארכיטקטורה |   מגישה: נוגה קריסטל | מנחה: אדר' אמיר שהם
בדו Inn | התיישבות קבע לחברה נודדת
בחרתי את החברה הבדואית כמקרה בוחן לקונפליקט בין קבוצת מיעוט שמבקשת לשמר ערכים מסורתיים, לבין מדינת ישראל, מדינה מערבית, מתקדמת, בעלת מערכת חוקים סדורה. אחד החסמים המרכזיים בפתרון הסוגייה הוא מדיניות תכנון ופיתוח שתפיסותיה שונות מעקרונות התכנון המקומי בכפרים.
בפרויקט אנסה לתת מענה אדריכלי להתיישבות הבדואית, בצורה שתואמת את אורחות חייה, מתייחסת לסביבה הקיימת ולחוקי התכנון והבנייה של המדינה. בתוך כך, ניסיתי לקיים הסדרה במקום של התיישבות כפרית חקלאית בצורה שמצופפת את שטח המחייה שלה ונותנת בסיס טוב לחיבור לתשתיות, תוך התחשבות בפריסה המרחבית וההתארגנות החברתית שלה.


בדו Inn, נוגה קריסטל. קרדיט: נוגה קריסטל

התרעננות  | בהנחיית – שמואל גרוברמן | מגישה – שחר שפושניק
הפרויקט עוסק בשכונת נווה זמר ברעננה כמקרה מבחן לשאלה האם אפשר לשמור על זהות עירונית למרות תהליכי ההתחדשות בעיר.  
השכונה, אשר גובלת בקצה העיר, היא דוגמה לאיבוד הזהות העירונית. השכונה בנויה בדומה לשכונות אחרות ברחבי הארץ: למבנים אין ייחודיות, ישנה חזרתיות ומתקיים ניתוק ממבני ציבור. הפרויקט מנסה לייצר מארג מרחבי הומוגני תוך שמירה על חתך רחוב אנושי באמצעות בניה נמוכה אך רוויה, שמירה על רוח המקום וזהותו תוך התמודדות עם הבניה הקבלנית והכנסת החניות מתחת לפני הקרקע.  אלה יאפשרו יצירת שכונה הליכתית מוטת תחב'צ אשר מכבדת את מרכיבי הסביבה הירוקים ושומרת על אופיו של המקום.


התרעננות, שחר שפושניק. קרדיט:שחר שפושניק