בטון חשוף לא מדבר אלי - ראיון עם המעצב איתמר לוי || ראיונות

''מעצבי הפנים הם הפרזנטורים החמים של הרגע'' אומר איתמר לוי, אבל הוא מצידו שומר על פרופיל נמוך ברשתות החברתיות למרות שהפרוייקטים שלו מצטלמים בצורה יותר ממצויינת.  לוי, מעצב שמאמין אמונה מלאה בעשיה יומיומית, מעדיף לשמור על פרופיל נמוך, זהו כנראה המפתח להיותו מעצב מסקרן כל כך.


תחושה עוטפת וצבעוניות עמוקה, הדמיה: מיכאל שרבק

מהו הפרוייקט הראשון שעשית?

התמזל מזלי לקבל את הפרוייקט הראשון כבר כסטודנט בשנה ג', לקוח שהאמין בי זרק אותי למים הכי עמוקים שאפשר לבקש – עיצוב דירת יוקרה בקומה 20 ובלי הגבלת תקציב. הפרוייקט הזה היה חלומו של כל סטודנט לעיצוב פנים אבל יחד איתו הגיעה אחריות גדולה והבנה שמשהו גדול קורה ואני אפילו לא יודע איך להגדיר אותו, רגע לפני הפרוייקט הזה עוד בניתי מודלים.
תוך כדי הלימודים מצאתי עצמי מוקף בפרוייקטים ועם מחוייבות שהופכת אט אט לסיר לחץ. פתאום מצאתי את עצמי מנהל סטודיו עם מעצבים פרילאנסרים שאני מפעיל והבנה שהשילוב של קריירה ולימודים הופך להיות בלתי אפשרי. כדרכי, עצרתי הכל כדי לחשב מסלול מחדש והחלטתי להוריד לחץ, את הלימודים סיימתי לאחר שש שנים במקום ארבע וזאת הייתה החלטה מאוד נכונה.


חומריות חמה בסלון מעוצב בסגנון מודרני. הדמיה: מיכאל שרבק

מהו סוג הפרוייקטים שאתה עוסק בהם?

רוב הפרוייקטים שאני מעורב בהם הם שיתופי פעולה עם אדריכלים מעבר לים, המסה הקריטית של הפרוייקטים שלי מגיעה מתחום ההוספיטליטי [האירוח] – מסעדות, ברים, מכוני כושר ודירות בוטיק. בארץ אני עוסק נטו במגורי יוקרה.

איך אתה מעביר את תקופת הקורונה שנחתה עלינו?

אני מתייחס לעצירה בחיים כמו גל שמגיע לשיא ואז יורד וחוזר אל עומק הים. אני מרגיש שכאשר הכל נעצר יש אפשרות לשאול שאלות, לתכנן להשקיע בשיווק יותר ובדברים שביום יום נדחים לתחתית הרשימה. אני תמיד מנווט, זה דבר שאני טוב בו, הניווט. גם בתקופה זו אני מנווט את האנרגיות שלי קדימה. בכל בוקר שאני קם, עם קורונה או בלעדיה, עובר לי בראש הפחד שפתאום כל זה יגמר – אין דבר שמשמח אותי יותר מאשר לדעת שאני מתחיל יום עבודה.


הפאנל המוכר הפך לפס דקורטיבי על הרצפה, הדמיה: מיכאל שרבק

יש משהו בצבעוניות העוטפת ובחמריות החמה והחושנית שהופכות את הסגנון שלך למובחן בין הקוים הסטריליים והעיצוב הנורדי, אליו שואפים אין ספור מעצבים, ספר לנו קצת על הסגנון שלך.

אני מאמין גדול בקלאסיות, נדיר למצוא בעיצובים שלי צבעים עזים או ראשוניים וישנם גם חומרים שבהם אני מעדיף לא לגעת כמו בטון, חומר שרוב המעצבים מאוד מתחברים אליו. שיש ועץ הם חומרים שאני אוהב ואת התעוזה תמצאי בשילוב לא שגרתי כמו טפטים בחדרי רחצה, בניגוד לרובה בין אריחים. כל מה שמגיע כ''דיפולט'' אני מנסה לבחון מחדש ולשנות, את הגישה הזאת למדתי מאדריכל יוסי פרידמן שלימד אותי במכללה למנהל, בביקור בביתו הוא הסב את תשומת ליבי לכך שפאנלים בין רצפה לקיר צריכים להתייחס לגובה התקרה ולא להשאר 7.5 ס''מ כמו בדירות סטנדרטיות. שום דבר לא מחוייב מציאות ואת הכל ניתן להתאים לחזון שלך.


קומפוזיציה מושלמת ומשחק גדלים בחדר שינה, הדמיה מיכאל שרבק

אחד הדברים שמאפיינים את הסגנון שלי הוא שכשנכנסים לחלל מרגישים רצון לשהות ולהשתהות בו. לקחת את הזמן. לכן אני אוהב כשיש לבית מבואת כניסה למרות שזה לא נפוץ בארץ, אבל כמה זה נעים כשיש איזור ביניים מהחוץ לפנים. האנשים מבחינתי הם הגורם החשוב ביותר בתהליך העיצוב והם עומדים לנגד עיני תמיד.


גם החוץ מקבל טיפול עיצובי מדוייק, הדמיה: מיכאל שרבק

מהו הפרוייקט האהוב עליך?
הבית שפותח את האתר שלי - הבית ברשפון, לא יודע אם זה הפרוייקט האהוב עלי, אבל הוא בהחלט פרוייקט שמהווה ציון דרך. הלקוחות, זוג צרפתי שהגיע מתוך החלטה ברורה שהם רוצים בית מול הים, לאחר שראינו אין ספור נכסים מול הים, כמעט כולם במגדלים, הכתה בי ההבנה שהחיפוש אינו נובע מתוך האהבה לים אלא מכיוון שמבחינתם זאת הייתה תמצית הישראליות. יחד עברנו תהליך שבסופו הבנו שאת הארץ ישראליות נוכל למצוא גם בבתים שאינם ממוקמים מול הים. את ה ''feel'' הנכון מצאנו דווקא בבית ישן צמוד קרקע ברשפון, פירקנו אותו מן היסוד ונשארנו עם ''טבולה ראסה'' תוכנית נקיה לגמרי. המחשבה הייתה להכניס את החוץ פנימה ולהשאר עם מינימום חלוקות בפנים החלל. הפתרון לחלל מאוורר שראיתי בעיני רוחי היה ליצור מחיצות בין חללים על ידי ספריות, הדבר יצר חלל מאוורר ופתוח אבל מאוד אינטימי.


הבית ברשפון, חלוקה פנימית על ידי ספריות, הדמיה: מיכאל שרבק

איך מתנהל הדיאלוג שלך עם הלקוחות?
אני מאמין שכדי ליצור דיאלוג טוב שיביא לתוצאה מצויינת, יש צורך שהמעצב ירגיש שהלקוחות סומכים עליו. לא משנה כמה המעצב מוכשר וכמה הוא הוכיח את עצמו, בארץ לא סומכים אף פעם על אף אחד, לכן לרוב האנשים זאת לא דרישה טריוויאלית.לשמחתי היום אני נמצא במקום שבו הלקוחות שמגיעים אלי מבינים שזהו תנאי בסיסי כדי שנצא יחד למסע המשותף הזה. אם הלקוח לא מאמין בי או סומך עלי יהיה קשה להוציא לפועל את התוצר הטוב ביותר.


שימוש באביזרים כמו צלחות דקורטיביות, נותן את הטאץ' המשלים וניתן לשינוי בכל עת. הדמיה: מיכאל שרבק

לפני תחילת התהליך הלקוחות שלי  ממלאים שאלון שמהווה את הDNA של הבית. השאלון הזה עוזר ללקוחות לזקק ולהבין בינם לבין עצמם את הדרישות שלהם. בדרך כלל מול הדף הזה הלקוח מרגיש שהוא יכול לשחרר את כל העולו על רוחו בצורה יותר נוחה מאשר בשיחה. הלקוחות רוצים המון דברים שהם לא בהכרח  זקוקים להם אלא פשוט כך נהוג מסביב. אני כאן לעזור להם להבין היטב את הצרכים והחלומות שלהם. בטח ובטח להגשים אותם.

לא מזמן סיימתי לעצב את הבית שלך, ספר לי קצת על התהליך והתוצאה
עיצוב בית לעצמך זה אחד התהליכים המאתגרים ביותר שמעצב יכול לעבור מבחינה מקצועית. אתה צריך לזקק את כל החלומות שלו לתוך החלל. כשנגשתי לפרוייקט חשבתי שהמטבח יהיה גולת הכותרת, אני אוהב לארח ולבשל כך שזה היה נראה לי מהלך טבעי. בתום השיפוץ הבנתי כי דווקא חדר השינה והסלון הם החללים המועדפים עלי, המקומות בהם אני יכול להרגיש עטוף ואפילו מפונק.


אמנות נועזת בחלל הסלון, צילום: שרון צרפתי

את הכניסה לבית חגגתי במקביל ליום הולדתי ה38, והיא לוותה בהמון שאלות: האם אני עדיין המעצב הצעיר והמבטיח? לאן ממשיכים לאחר יותר מעשר שנים בתחום? לאחר שהאורחים התפזרו, נכנסתי לחדר השינה ובו עם החלון הצרפתי שאני כל כך אוהב והתאורה המדוייקת לי וידעתי שאני הולך לישון טוב. הכל היה כל כך מדוייק ומזוקק לצרכים שלי. התאורה האירה על תמונות של האנשים הקרובים והאהובים אלי והרגשתי בר מזל. זאת חוויה מאוד משמעותית מבחינתי. להרגיש שהבית ממלא אותי אושר ושבתוכו אני מרגיש שלם ומוגן. אני מאחל את ההרגשה הזאת לכל אדם שמסיים לבנות את ביתו וחושב שזוהי האחריות שלנו כמעצבים להגשים ללקוחות שלנו את התחושה הזאת.


איתמר לוי, צילום: רן יחזקאל