|
העבודה דמוקרטיות [2009], מורכבת מ־35 סרטונים שצולמו בין 2007 ל־2012. הקצר ביניהם הוא בן 4 דקות, הארוך ביותר בן 21 דקות. הם צולמו בתל אביב, ברמאללה, בירושלים, בבילעין, בוורשה, בברלין, בבלפסט, בקררה, במדריד, בבריסל ועוד, וסימנו כיוון חדש ביצירתו של ארתור ז'מייבסקי [נ' 1966, ורשה], אמן שהעשייה שלו מבוססת בעיקרה על יצירת מצבים מבוימים ופרובוקטיביים. כאן, לראשונה, נבלע ז'מייבסקי בתוך התרחשויות שלא הוא חולל, ולא הוא קבע את כלליהן.
ארתור ז'מייבסקי, דמוקרטיות [2009], ערוץ וידאו אחד, 4 שעות ו־45 דקות, קול, צבע, באדיבות האמן וגלריה פטר קילכמן, ציריך
חוץ משני מקרים שבהם שחזר סצנות בעקבות מרד ורשה, 1944, וצילם אותן, שאר הסרטונים מתעדים מצבים מן המוכן: הפגנות, מחאות, תהלוכות דתיות, לוויות, התכנסויות פוליטיות, ולמעשה כל מה שנכלל תחת ההגדרה של התקהלות המונית במרחב הציבורי. העילה להתקהלות משתנה ממקרה למקרה, במנעד רחב של עניינים הנעים בין לאומנות, דת, חופש ואנרכיה: מחאה נגד כיבוש, מחאה נגד הפלות, לוויה של אחרון מנהיגי מרד גטו ורשה ולוויה של מנהיג אוסטרי ימני קיצוני, התגודדות של אוהדי כדורגל, טקס זיכרון לנערים שנרצחו.
ארתור ז'מייבסקי, דמוקרטיות [2009], ערוץ וידאו אחד, 4 שעות ו־45 דקות, קול, צבע, באדיבות האמן וגלריה פטר קילכמן, ציריך
עשרות אלפי אנשים יחלפו על המסך לפנינו, לוקחים חלק בטקסים הלא־כתובים המוכרים לכל מי שאי פעם השתתף בהתקהלות המונית: צועדים יחד, מניפים דגלים ושלטים, צועקים סיסמאות, לעיתים שרים, רוקדים ומנגנים. ייתכן שנזדהה איתם, ייתכן שנירתע מהם, תלוי במסר לשמו התכנסו. הם מריעים, חולקים כבוד, מקללים, רצים, מתגרים. הם יעוררו בנו תחושות מעורבות. שוטרים פולנים, גרמנים, ישראלים או בריטים יעמדו מולם, ויעשו מה ששוטרים בכל העולם עושים באירועים מהסוג הזה: עוטים על עצמם מגינים וארשת פנים אטומה, מחזיקים באלות, מנסים לשמור על הסדר, ונקלעים, מיוזמתם או שלא מיוזמתם, לעימותים אלימים.
ארתור ז'מייבסקי, דמוקרטיות [2009], ערוץ וידאו אחד, 4 שעות ו־45 דקות, קול, צבע, באדיבות האמן וגלריה פטר קילכמן, ציריך
מעל כולם – עשרות אלפי האנשים המצולמים ברחובות ובשדרות, בכיכרות ובפארקים, והשוטרים שלצידם – מרחפת הכותרת שז'מייבסקי הניח בפשטות, לכאורה, מעל מקבץ הסרטונים המצולמים: דמוקרטיות. לכאורה, מפני שתוך כמה דקות של צפייה מתבקש להוסיף לכותרת סימן שאלה: האומנם דמוקרטיות? עשרות האירועים המצולמים יצטברו להפגנת־על אחת, מרהיבה ומבהילה, מרתקת וחוזרת על עצמה, שבה בעת מעוררת פסימיות ותקווה. ואילו המרחב הציבורי, על פניו השונות, יתגלה כגיבור הראשי של סך כל ההתרחשויות, כזירה שבה ניתן, בשם הדמוקרטיה, להגיד הכול, גם את הדברים האיומים ביותר, בעד ונגד.
ארתור ז'מייבסקי, דמוקרטיות
אוצרת: רותי דירקטור
משך התערוכה: 3.9.20 - 28.11.20
מוזיאון תל אביב לאמנות, אולם יוסף ורבקה מאירהוף, מפלס תחתון
|
60 שנות ארכיטקטורה בבצלאל : כנס בוגרים/ות והשקת ארכיון חי
חיסכון של מאות אלפי שקלים – איך אנחנו עושים את זה?
מה שנשאר תערוכת יחיד | נעמה עילם
הישג חשוב לזכויות המיגון בתל אביב-יפו - התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל
תכנון ועיצוב מטה חברה בברזיל
למרות הכל: ענף האדריכלות והעיצוב בתנועה
רענון אביבי לבית: מבצעים והשקות לפסח
מול הכנרת: בית שמרגיש כמו חופשה - אדריכלות ועיצוב: סטודיו 'רות ולבנה' 
צבע כאמירה של שמחה: השפה האופטימית של סטודיו טולה
נשים שיודעות לבנות, לעצב ולהוביל 
קולקציות 2026 אביב
דווקא עכשיו: צאו החוצה מאת שי דוד, מעצב נוף, כרכום 
הגוונים החדשים באקריל - בלורן
מלון בוטיק פרטי: דירה בראשון לציון שעוצבה כפרק חיים חדש - מעצבת פנים שני חיוט
לא רק עיצוב - יצירה מחדש של בית - מעצבת פנים גלית ששון 
