|
ראיון עם אדריכל אסף לרמן // ראיונות
את אדריכל אסף לרמן פגשתי במשרדו ''א.לרמן אדריכלים'' בדרום תל אביב. לרמן, תל אביבי במקור, עוסק בעיקר בחידוש ושיפור מבני ציבור. כבנם של האדריכלים רפי ועדנה לרמן נחשף לתחום עוד מילדות, וכמו נועד לעסוק במקצוע. הוא סומן כאחד האדריכלים הצעירים המבטיחים בעולם ואף קטף את פרס רכטר לשנת 2016 ואת אות העיצוב 2017 ע''ש פובזנר.
 ספריית יונס וסוראייה נאזארין באוניברסיטת חיפה, זוכה פרס רכטר 2016. צילום: עמית גרון.
נולדת לתוך שושלת אדריכלים ידועה ומוכרת. מתי הבנת שגם אתה הולך להיות אדריכל? אני עוד לא סגור על זה. אני מניח שכמו הרבה אנשים אני עדיין חושב על מה אעשה כשאהיה גדול. וברצינות – מצבה של האדריכלות בישראל כל כך עגום שגם מהבחינה המקצועית, האופק שנותר פתוח לאדריכלים כמוני שמחפשים לעשות פרויקטים משמעותיים ואיכותיים, במיוחד לאור ההתדרדרות המתמשכת בשכר הטרחה של האדריכל, גם אני חושב על עיסוקים אחרים למרבה הצער.
איך הוקם המשרד? למדתי בלונדון [AA], וכשסיימתי המורה שלי בזמנו ראול בונצ'וטן הציע לי שותפות במשרד שלו. זה התגלגל לכך שפתחתי משרדון קטן בלונדון עם שותפה שוויצרית שלמדה איתי ועבדנו בשיתוף פעולה עם ראול. אחרי תקופת מה אבא שלי התקשר אלי וסיפר על תחרות גדולה שרצה לגשת אליה וביקש שאבוא ואעזור. הגעתי עם שותפתי סלין ויחד נכנסנו למשרד כצוות שעושה את התחרות. די בקלות זכינו בתחרות שהיתה ל- 120,000 מ''ר - מטה של חברת הייטק גדולה. משם והלאה זה התגלגל. היה לי די ברור שבארץ יש לי יתרון מסויים, והתחלתי להשתתף בתחרויות דרך המשרד של הוריי בזמנו. המשרד של הוריי התמקד בתכנון עיר - מאסטר פלנינג. אני הקמתי בתוכו צוות אדריכלות, ואחרי 5 שנים, לאור הצלחת הצוות מחד ולאור הצפיפות המעיקה של עסק משפחתי מאידך, בחרתי לצאת להרפתקה עצמאית.
>>>להמשך קריאת הכתבה לחצו כאן<<<
|