|
ראיון עם מעצב התאורה אורי רובינשטיין // מדור ראיונות
ההתחלה: תוך כדי הלימודים חיפשתי עבודה מעניינת, והמקום הכי מדליק בירושלים באותם ימים היה 'צוותא'. בגלל שהיה לי רקע טכני בעבודה כעוזר חשמלאי בתיכון, לא פחדתי מחשמל וסולמות וכך התחלתי לעבוד כאיש טכני בתיאטרון – לכוון תאורה, להקרין סרטים ולתלות פלקטים בעיר. עם הזמן התקדמתי להיות מנהל ההצגה ובו בזמן התחלתי להפעיל תאורה וללמוד ממעצבת התאורה שעבדה שם בזמנו. בתוך הבוהמה הירושלמית של שנות ה- 80 התחלתי לעצב תאורה לחברים שלי, כלומר לאלה שלא היה להם כסף לשכור מעצב תאורה אמיתי.

איך מגיעים לתחום הזה בארץ? מעצבי התאורה בארץ מתחלקים ל 3 סוגים - אלה שלמדו בארץ, בעיקר באוניברסיטת ת'א. אלה שלמדו בחו'ל ועלו לארץ, והקבוצה השלישית – אלה שהתחילו לעבוד כטכנאים והיה להם רצון ללמוד ותוך כדי העבודה התברר הכישרון שלהם לתחום. אני בקבוצה הזאת.

מה משך אותך בתחום של עיצוב התאורה? אהבתי את תחושת החופש בעולם התיאטרון, זה עולם של אנשים שעובדים לפי כללים אחרים. מה שמניע אותם זה לא הכסף - בתיאטרון ובמחול אנשים יודעים מראש שלעולם לא יהיו עשירים... ואהבתי שמצאתי דרך לתרום יצירתית לעבודות אמנות.
>>>להמשך קריאה<<<
|