|
הגיבן מנוטרדאם והתנועה לשימור מבנים עתיקים // פרק מספר
במהדורה השנייה לספרו המונומנטאלי של ויקטור הוגו, 'הגיבן מנוטרדם', מעלה הסופר על הכתב את טענותיו על הרס האדריכלות בידי בעלי מקצוע שאינם מוכשרים לתחום והורסים אותו ביד גסה.

הספר, שזכה להצלחה רבה בצרפת, עורר תנועה לשימור מבנים מן התקופה הגותית בכלל ולשימור קתדרלת נוטרדאם של פריז בפרט. הטקסט מעלה על הדעת דיונים שמתנהלים בין בעלי מקצוע בתחום העיצוב והאדריכלות גם בימינו אנו, ונראה רלוונטי מתמיד לתקופתנו. אנו מביאים כאן את פרק ההקדמה השני לספר, שנכתב בידי ויקטור הוגו עצמו, בשנת 1832.

''כל הבנאים הללו מתיימרים להיות אדריכלים, הם מקבלים את שכרם מרשויות העיר או מאוצר המדינה ולובשים גלימות ירוקות כמו באקדמיה. כל הנזקים שטעם רע עלול להסב לטעם טוב, הם מסבים. בשעת כתיבת שורות אלה, אחד מהם – אוי לשיברון הלב! – השתלט על הטווילרי, ועתה הוא מטיל מום בלב פרצופו של פיליבר דלורם. אין שערוריה גדולה מלראות את האדריכלות הגסה של אותו אדון נפרשת בעזות פנים מבישה מול אחת החזיתות העדינות של ימי הרנסנס!''
>>>להמשך קריאה<<<
|