הלך לעולמו האדריכל הנודע רם כרמי || מאמרי דעה

האדריכל הפרובוקטיבי, המוערך והשנוי במחלוקת רם כרמי הלך לעולמו ביום חמישי בגיל 82.

רם כרמי היה אדריכל פורץ דרך בדור האדריכלים של קום המדינה שיצאו נגד האדריכלות הלבנה של הדור שקדם להם. הסגנון האדריכלי שאימץ כרמי הוא ה''ברוטליזם'', סגנון המאופיין בשימוש בחומרים בטון, מתכת, עץ וזכוכית ללא גימור, ומכונה גם אדריכלות אפורה - בגלל השימוש הרב בבטון חשוף.


רם כרמי. צילום באדיבות רם כרמי אדריכלים.

בין המבנים של רם כרמי שזכו לתשואות בינלאומיות ניתן למצוא את בית המשפט העליון בירושלים שאותו תכנן בשיתוף עם אחותו עדה כרמי-מלמד, ומסוף היוצאים בטרמינל 3, נתב''ג שאותו תכנן בשיתוף עם משרד אמריקאי.


בית המשפט העליון בירושלים

בניינים אחרים שלו עוררו ביקורת, למשל התחנה המרכזית החדשה בתל אביב – מבוך בטון של גרמי מדרגות ומסועים.
כרמי ידוע בבוטות בה דיבר ודחה את הטענות נגדו, כך למשל בראיון טלויזיוני שנערך בשנת 2010 אמר – ''אני יודע שמה שעשיתי היה דבר גדול, ולא אכפת לי מה אנשים אומרים''.

בין הפרויקטים החשובים של כרמי נמצא גם שיפוץ תיאטרון הבימה בתל אביב שהחל בשנת 2007 ועורר תגובות מעורבות בין היתר בגלל גודלו וצמצום המדרכות להולכי הרגל שסביבו.


הבימה לאחר השיפוץ

בתאריך 13/7/2011, השתתף רם כרמי בארוע של ארכיג'וב בנושא ''המרחב הציבורי''. בהרצאתו דיבר על כך ש''העיר נוצרה כי רצינו להיות יחד''. רצונו של האדם הוא למלא את החלל בנוכחות שלו, וכבני אדם אנו שואפים להיות ב''עדר'.'



לאחר שהציג דוגמאות מוצלחות של מרחבים ציבוריים ברחבי העולם, ביניהם הכיכר בסיינה שם יש דיאלוג ברור בין פרטי לציבורי, הביא דוגמאות מוצלחות פחות למרחבים ציבוריים בארץ. לדוגמא, מרחבים ''ללא אבא'' - צידי דרכים, חניות וגינות ציבוריות לא מטופלות. הפיתרון לכך לפי כרמי הוא להצמיד את השטח הציבורי הפתוח כשטח משותף לדירות. כך תהיה להן בעלות ברורה והטיפול בהן יהיה מובטח. בהמשך הציג כרמי פרויקטים המבוססים על עיקרון זה.


ב''בית רוזמרין'', [בתמונה מימין] הוא מדבר על חצר גדולה הנתחמת על ידי קומפלקס דירות ומאפשרת חיי קהילה לדיירים. הוא המשיך עם מעונות הסטודנטים בבאר שבע, שם הציע תכנון של מעונות שלמרגלותם רחבה משותפת המאפשרת אינטראקציה ומפגש בין הסטודנטים. הוא סיים עם הצעתו לפרויקט ''הולילינד'' כשסיפר על גלגולו לידי הקבלנים שאת השטח הציבורי המשותף שהציע, הפריטו כשהפכו אותו לשטחים פרטיים השייכים לדירות במטרה שהדירות ייקנו.
















פרויקט שיפוץ נוסף של כרמי פורסם במדור ''חשיפה'' בארכיג'וב, מדובר בבנין משרדים ברחוב מונטיפיורי בתל אביב - וההשראה לשיפוצו הגיעה מעץ הפיקוס בכיכר והצל שהוא מטיל על הבנין.


בניין משרדים ברחוב מונטיפיורי, תל אביב

פרויקטים ידועים נוספים בתכנונו של רם כרמי:
תוכנית אב האוניברסיטה העברית קמפוס הר הצופים, ירושלים. התחנה המרכזית החדשה, תל אביב. בית הספר 'עמל' ע'ש ליידי דיוויס, בשיתוף האדריכלים חיים קצף ובן פלג, תל אביב, 1965-1973. בית אל על, בשיתוף דב כרמי [במסגרת כרמי-מלצר-כרמי], תל אביב, 1963. בניין מגורים, משרדים ועסקים 'מרכז הנגב', באר שבע, 1960. יד לילד – מוזיאון להנצחת הילדים שנספו בשואה כאגף נפרד של בית לוחמי הגטאות, קיבוץ לוחמי הגטאות, 1995. מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע, 1982. ''בית רוזמרין'', הרצליה, 1990. מגדלי חוף הכרמל, חיפה. הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית קמפוס הר הצופים, ירושלים, 2000. מיזם התיאטרון תיאטרון על הירקון. מתחם המגורים הולילנד, דרום ירושלים, 1995-2000. מפעל ארגמן לטקסטיל, יבנה. ספריה, מרכז כותר פיס, יבנה. בית נעורים, קיבוץ חולדה, 1984. בניין מדעי הרוח באוניברסיטת בן גוריון באר שבע

פרויקט מגורים בגילה, ירושלים. צילום באדיבות משרד רם כרמי.


מרכז הנגב. צילום באדיבות משרד רם כרמי

כרמי, חתן פרס ישראל לשנת 2002, הותיר אחריו במותו אישה ושישה ילדים.