|
השלכות הרפורמה בחוק התכנון והבנייה על השטחים הפתוחים // איריס האן
אין כמעט עניין או תחום הנוגע לאיכות החיים והסביבה, שלחוק התכנון והבנייה אין השפעה עליו. בוועדות התכנון מתקבלות מדי יום ויומו החלטות העוסקות בעתידם ובאופן חלוקתם של המשאבים העיקריים עליהם מבוסס הקיום האנושי - קרקע, מים, אוויר, ומגוון ביולוגי. ועדות התכנון נדרשות לשאלות רחבות כגון מדיניות התחבורה, מדיניות משק האנרגיה וכן הלאה. כמובן, שכמעט כל החלטה של ועדות התכנון השונות נוגעת לאופיים ולאיכותם של אזורי המגורים ולאיכות החיים בהם, בין אם באופן ישיר ואם באופן עקיף. אין תימה איפה, שהרפורמה המוצעת בתכנון שהממשלה הנוכחית מקדמת מאז אוגוסט 2009, עוררה ומעוררת עניין וביקורת ציבורית רחבים. הרפורמה היא למעשה חוק תכנון ובניה חדש. היא כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים, שכל אחד מהם מהווה רפורמה בפני עצמו: תחום הרישוי, תחום התכנון, פרקים כלכליים בחוק ורפורמה באכיפה ובעונשין.

החוק התקף היום כולל מספר כלים להגנה על שטחים פתוחים, ובהם: קיומה של היררכיה תכנונית, הגנה על שטחים פתוחים דרך תכניות ובנוסף, מנגנון תסקיר ההשפעה על הסביבה מאפשר לבחון את השלכות התכניות גם על שטחים פתוחים. הרפורמה המוצעת משנה באופן מהותי את כל אחד מהכלים להגנה על שטחים פתוחים. מבחינת ההשלכות על השטחים הפתוחים, הרפורמה כוללת כמה הסדרים עיקריים שכל אחד מהם לבדו, ובעיקר הצטברותם יחד, עתידים להסב נזק של ממש לגורל השטחים הפתוחים בישראל, על כל התועלות שהם מייצרים עבורינו, בני האדם.
מהם השינויים שהרפורמה עושה בכלים להגנה על שטחים פתוחים?
>> לחצו כאן לקריאת מאמרה של איריס האן במדור המאמרים של Archijob <<
איריס האן // מתכננת ערים ומשפטנית. מנהלת את תחום התכנון והמחקר במכון דש''א [דמותה של ארץ] בחברה להגנת הטבע, ובין היתר מייצגת את ארגוני הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובנייה.
|