|
מרינה אברמוביץ' – "8 שעורים על ריקות עם סוף טוב"
מרינה אברמוביץ' (1946) היא ללא ספק אחת האמניות העכשוויות המקוריות ביותר. "8
שעורים על ריקות עם סוף טוב" היא תערוכת היחיד הראשונה שלה בארץ. התערוכה תלווה
בקטלוג מיוחד ובו שיחה בין האמנית לאוצר התערוכה סרג'יו אדלשטיין.
ראשית הקריירה של אברמוביץ' בשנות השבעים, כאשר למדה באקדמיה לאמנות בבלגרד אז החלה
אברמוביץ' לסלול דרך ביטוי ייחודית באמצעות אמנות המיצג.
הגוף תמיד היה חלק מעבודותיה הן כנושא והן כחומר/מדיה. היא בוחנת את גבולותיו
הפיסיים והמנטאליים של הגוף, ומתמודדת בעבודותיה עם כאב, אפיסת כוחות, מאמץ וסכנה
תוך חיפוש אחר שינויים רגשיים ורוחניים.
אברמוביץ' מתייחסת בעבודותיה לריטואלים יומיומיים כמו ישיבה, שכיבה, חלימה וחשיבה.
כחברה בולטת בין חבורת האמנים פורצי הדרך בתחום המיצג, בהם נמנים גם ברוס נאומן,
ויטו אקונצ'י וכריס ברדן, אברמוביץ' היא היוצרת המשמעותית ביותר מבחינה היסטורית
שעדיין ממשיכה לעסוק בתחום המיצג.
במרכז לאמנות עכשווית תציג מרינה אברמוביץ' את עבודת הווידיאו האחרונה שצולמה בלאוס
בשנת 2008 - "8 שעורים על ריקות עם סוף טוב". מיצב וידיאו עם חמישה מסכים. העבודה
עוסקת בשימוש המופרז באלימות בזמנים אלו ובמיוחד בהשפעה מרחיקת הלכת של אלימות זו
על ילדים, כפי שהיא מופיעה במדיה העכשווית.
בשני מסכים מאונכים ושלושה אופקיים מופיעות תמונות מתחלפות לסירוגין בין סצנות
מלחמה ארכיטיפיות, המתייחסות למדיה הטלוויזיונית ולמשחקי מחשב, לבין תמונות טבע: אי,
מפל מים ו"עץ הנשמות" שנלקח ממסורת חיי הרוח של לאוס.
שם העבודה מתייחס למסורת הבודהיסטית ביחס למושג ה"ריקות" – לרוקן את המחשבה בכדי
לאפשר מהלך של השתנות. במקרה הנוכחי "ריקות" מובילה להיטהרות.
סצנות המלחמה, המבוצעות בידי ילדים ומרינה עצמה, מעוררות תחושות של חמלה ואחריות.
עבודה זו שונה מרוב עבודות האמנות הפוליטיות המוכרות בכך שהיא לא רק מבקרת את
גילויי האלימות ודרכי הצגתן במדיה, אלא מציעה אפשרות ל"תיקון".
מרינה אברמוביץ' תדבר על עבודותיה במהלך השנים בסינמטק תל-אביב - ביום ו' 11.12.09
בשעה 14:00.

פתיחה: 10.12.09 בשעה: 20:00
נעילה: 28.1.10
המרכז לאמנות עכשווית
הגלריה ע"ש רחל וישראל פולק,
סמינר הקיבוצים – בית הספר לאמנויות ולטכנולוגיה
רח' קלישר 5, תל אביב
טלפון: 03-5106111
שעות פתיחה:
ימים ב' – ה' 14:00 – 19:00
יום ו' ושבת: 10:00 – 14:00
|