|

  
|
שרית אכטנברג
פה קבור הכלב
תערוכתה
של שרית אכטנברג משדרגת את הזיכרון הקולקטיבי ביחס לילדי חורף שנת 73'. אף
שנולדה חורף אחד קודם לכן, היא שייכת לדור שעליו מדבר השיר: "הבטחתם יונה
/ עלה של זית / הבטחתם שלום בבית / הבטחתם אביב ופריחות / הבטחתם לקיים
הבטחות...". חלומות על יונה ועל שלום היו לכוח חיים עבור דור ההורים
ששירתו בצבא בתקופת מלחמת יום הכיפורים. הם גידלו את ילדיהם מתוך תקווה
שזו תהיה המלחמה האחרונה. באחד הציורים נראית אכטנברג כילדה בת שנתיים,
מדברת בטלפון עם אביה ששירת באותה עת במילואים.
כל הציורים בתערוכה נוגעים במושג הילדות. הם מתארים הווה של פעם, ומבוססים
על אלבום התמונות המשפחתי של האמנית בטרם נולד אחיה הצעיר. "ההתמקדות
בביוגרפיה האישית", אומרת אכטנברג, "היא בחירה ממוקדת מאוד בארבע השנים
הראשונות לחיי". בשנים אלה גרה המשפחה בדירת "שיכון" בקרית חיים.
התערוכה "פה קבור הכלב" מתארת עולם הולך ונעלם של מושגי חיים, של אופנת
לבוש (בגדים תוצרת "אתא"; נעלי "המגפר"; חולצות מנוקדות ומשובצות
בצבעוניות חמה של אדומים ושל כתומים, תחובות תמיד בתוך המכנסיים; מכנסי
"נפנף" המתרחבים בהגזמה, מהודקים בחגורה; שלייקס מחוברים לחצאית או למכנסי
זלמן קצרים), משחקים וצעצועים (כמו הקורקינט והטרקטור התלת-גלגלי), מכונית
שנראית כיום כרכב אספנות, ונראתה ישנה גם כשהייתה עוד חדשה ואביזרי הבית
והחצר, כמו הבריכה המתנפחת שלוקחים לים, אמבטיית רחצה מפלסטיק בצבע תכלת,
ניצבת על שרפרף גבוה, טלפון של בזק, המחובר בסליל אל השפופרת ובחוט טלפון
אל השקע שבקיר, וכסא הנוח שעליו יושבים יחד שניים-שניים, שזור פסי פלסטיק
שתי וערב.
זוהי תערוכת יחיד ראשונה לשרית אכטנברג, אמנית צעירה, בוגרת אוניברסיטת
חיפה ומסלול השנה החמישית ב"קלישר", העובדת בטכניקה מסורתית, בשמן על בד
או על עץ. מעבר להתרפקות הנוסטלגית ולתיעוד של שנות השבעים בארץ שהייתה
עדיין תמימה וחולמנית משהו, הציורים הם ריאליסטים, שובי עין ונוגעים ללב.
פתיחה:
יום שלישי, 24.2.2009, בשעה 18:00
גלריה
משרד בתל אביב
רח' שלמה המלך 3 (בחצר), תל אביב
טלפון: רח' שלמה המלך 3 (בחצר), תל אביב
שעות
פתיחה: ג'-ה', 14:00 – 19:00 ו', שבת 11:00
– 13:00
|