המרכז לאמנות עכשווית - אירועי חודש אפריל || אקדמיה

סרטי הקרן לווידיאו ארט ולקולנוע ניסיוני 2004/2005

הקרן לקידום וידיאו-ארט וקולנוע ניסיוני, שביוזמת המרכז לאמנות עכשווית ובסיוע המועצה הישראלית לקולנוע, לוקחת על עצמה לסייע בכל שנה ליוצרים בתחום הווידיאו-ארט והקולנוע הניסיוני בישראל לממש את רעיונותיהם בתחום, לשמש להם במה ולקדם את יצירותיהם במסגרות שונות בארץ ובעולם. בהקרנה זו יוכל הקהל להתוודע ליבול האחרון של סרטי הקרן:

אפי ואמיר – "נס בתוך נס", 2005, 14:17 דק'
"...ונערים קטנים יצאו מן היער ויתקלסו בו ויאמרו לו: עלה קרח עלה קרח. ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם השם. ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים". (מלכים ב' פרק ב') הביטוי "לא דובים ולא יער" מקורו בסיפור התנכי על הנביא אלישע, אשר בדרכו לבית-אל נתקל בקבוצת נערים שהתגרו בו. הוא קילל אותם ושני דובים יצאו מהיער והרגו 42 נערים. המפרשים מודאגים בעיקר ממידת הסבירות של המעשה; כיוון שאין דובים בישראל, רב מציע שמדובר בנס. אך מכיוון שגם יערות אין בישראל, שמואל טוען שזהו נס בתוך נס.

בועז ארד – "הבשורה", 2005- 2006, 5:00 דק'
הסרט הוא סיפור של לידה וחלום שהוא זיכרון מהרחם.

ליאור ווטרמן ורותי סלע – " אוי ווי", 2005-06, 16:00 דק'
הראשון בין פרקי הטרילוגיה "מודל חדש למהפכה" העוסק בכאב, זקנה ומוות.

רותי סלע ומעיין אמיר – "מעבר לאשמה #3", 2005, 14:00 דק'
באוקטובר 2005 הזמנו זונה לחדר במלון זול, ביקשנו ממנה לצלם את הסרט.

אריאלה פלוטקין – Permission, 2005-06, 5:00 דק'
בימוי ועריכה: אריאלה פלוטקין / צילום: ברק רביץ מילים, לחן ושירה: אריאלה פלוטקין (Miss PLO) / עיבוד מוסיקלי: רונן הלוי – אולפני Vibes
קליפ לשיר מקורי של אריאלה פלוטקין בשם Permission. בקליפ דמות רצה, בורחת, לא ברור ממי ולמה וגם לא ניתנת לכך תשובה. הקליפ צולם בשעת לילה ביער לאור פנסי מכונית ופנסי כיס המקנים לצילום תחושת מסתורין ויופי שהם הרקע המושלם לשיר שעוסק בהשלמה עם האני.

דנה לוי – "שפה של אף אחד", 2005-06, 45:00 דק'
בימוי ועריכה: דנה לוי / צילום: זיו שילוח; רחלי רוסיניק; רוני ברקוביץ; ריימונד פלין; דנה לוי מוסיקה: יוסי (פפו) לוי / מפיקים: דוק מוביס, יורם שפר ורוני ברקוביץ "הסרט עוקב אחר דמותו של רון ישראל בן אמנון, ניצול שואה בן 76 שעלה לארץ בשנת 1949 והיה נשיו לסבתי במשך 17 שנה עד לפטירתה. זהו סיפורו של יהודי שלא פסק לנדוד: בין מקומות, בין נשים, בין מגדרים, בין שפות, בין מקצועות. הוא המציא שפה בשם ירטימה ועומל עליה כבר 40 שנה, 5 שעות כל יום, בתקווה שיום אחד תשמש את כל העולם כשפה בינלאומית. חשבתי שזה נושא מעניין לסרט והתחלתי לתעדו, אך עם הזמן גיליתי שהוא דמות הרבה יותר מעניינת ומורכבת ממה שתיארתי לעצמי. יום אחד לדוגמא , רון נעמד ולתדהמתי ראיתי שהוא לובש חצאית. הוא פתח לפניי ארון שלם מלא בגדי נשים ופאות. הוא סיפר שכבר 20 שנה מתלבש כך מדי פעם, וכך מטייל בפארק ועושה סידורים .במהלך השנים האחרונות, חקרתי את רון ועקבתי אחריו עם מצלמה. כך אספתי את פיסות המידע המרכיבים את הביוגרפיה המדהימה שלו" (ד.ל.)

מועד: יום ב' 17.4 שעה 20:00
 

יוסי מר חיים – יחסי גומלין בין המוסיקאי(ת) והמחשב הדיגיטלי

במסגרת סדרת הרצאות של אמנים ישראליים עכשוויים, שתתקיים בימי ד' בשיתוף עם המכללה להוראת הטכנולוגיה, קלישר – החוג לאמנות ומדיה דיגיטלית, יתארח המוסיקאי יוסי מר-חיים וידבר על ההתפתחויות בשדה המחשבים אשר שינו לחלוטין את פני המוסיקה , צורת ההלחנה, ודרכי הביצוע .

מצד אחד לכל יוצר (ת) קיימת אופציה זולה לחבר,לבצע ולהפיץ את יצירותיו מבלי להזדקק לידו ולכספו של הממסדים המוסיקליים כגון תזמורות, חברות תקליטים ,תחנות רדיו וכו'. ומצד שני לא נראה כי היצירה המוסיקלית זוכה ביתר עומק, תחכום, אמינות,כוח להשפיע או כישרון מאשר בימים האנלוגיים. הקלות הבלתי נסבלת של פעולות הדגימה ,העריכה והביצוע שומטים את הקרקע מתחת הקונספט המקובל של יצירת אמנות. ואולי טוב שכך?

המלחין יוסי מרחיים (נ' 1940, ירושלים) למד באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים ובג'וליארד בניו יורק. כתב כ- 200 יצירות קאמריות, סימפוניות אופראיות ויצירות לקולנוע, לתיאטרון ולמחול לכל הגופים המרכזיים בישראל. אופרת הרוק "מאמי" היא אחת מיצירותיו המפורסמות. הציג מיצבי סאונד בוונציה במסגרת הביאנלה לארכיטקטורה 2002, בקוודריאנלה לתיאטרון בפראג 2003 ועוד. חתן פרסים רבים ביניהם ראש הממשלה למלחין (1991) ופעמיים פרס המלחין המצטיין בקולנוע הישראלי, פרס מפעל חיים למלחין ישראלי מטעם אקו"ם (2003).

מועד: יום ד' 26.4 שעה 20:00
 

מחיר הכניסה : 25 ₪

קישורים:
המכללה להוראת טכנולוגיה
לימודי אמנויות העיצוב, עיצוב חזותי ומולטימדיה, תלבושות ואביזרים, עיצוב תעשייתי, מדיה דיגיטלית, מכינה