תערוכת - 3-מימד - נגה יודקוביק עציוני, ערן שקין, תומר כץ || ארועים

תערוכת -  3-מימד 
נגה יודקוביק עציוני, ערן שקין, תומר כץ

בין פיסול לעיצוב ٭ בין פיסול לאוביקט * בין פיסול לארכיטקטורה * בין פיסול לגיאוגרפיה
בין פיסול לפוליטי * בין זר למוכר * בין נשי לגברי * בין קטן לגדול * בין קשה לרך

בתערוכה 3-מימד (תלת-מימד) יוצגו עבודות אשר פועלות באיזור הדמדומים שבין פיסול לאובייקט, בין פיסול לאדריכלות, ובין פיסול לעיצוב.
שלושה אמנים, יציגו עבודות תלת-מימדיות המציעות מינעד רחב של חומרים וטכניקות, קני-מידה ותפיסות פיסוליות. העבודות מפנות את המבט אל שאלות הנוגעות הן לשפה ולתולדות הפיסול והן לתכנים חוץ-אמנותיים בתחומי הפוליטיקה והתרבות.

הדיון הפנים-אמנותי מעלה מושגים כמו: מפגש של חומרים, צורות רכות או קשות, צבע או מונוכרום, אובייקט מצוי ורדי מייד, פיסול ודגם, פיסול ואורבניות , קנה-מידה, ועוד. דיון זה גם מקיים דיאלוג עם פסלים מודרניסטיים כמו: דושאן, ברנקוזי,אולדנברג, ג'אד, מוריס ואחרים. הדיון החוץ-אמנותי משקף את תכני השיח העכשווי המחבר בין האמנותי לפוליטי, בין הנשי לגברי ובין הנמוך לגבוה.

נגה יודקוביק עציוני בודקת מזה שנים רבות את שדה הפיסול המודרניסטי בכלל והמינימליסטי בפרט, תוך שהיא פועלת באופן סמוי בתוכו, משנה קנה-מידה, מחדירה אליו טקטיקות נשיות וחומרים אחרים, כמו גם שדה תוכן בעל הקשרים אישיים. כאמנית-אישה (לצד אמנים-גברים בתערוכה זו), היא מביאה לתערוכה נקודת מבט אחרת תוך קריצה לדומיננטיות ולעמדה הגברית בתחום הפיסול המודרניסטי.
עבודותיה נעות בין פיגורטיבי למופשט. פסלים הניראים לצופה כחפץ מוכר מתפענחים כצורות נטולות פונקציונליות הנעות במרחב הדמיוני הסוריאליסטי. אסתטיקה, איזון, ומוקפדות מאפיינים את העבודות לצד עמדה חתרנית והומור, ומותירים את העבודות במרחב המיסתורין והחידה.                                       

ערן שקין יציג בתערוכה עבודת רצפה גדולת מימדים (אשר הוצגה בתערוכת היחיד של האמן "משחק השבת" בגלריה 39 בת"א). העבודה מבוססת על  הכיפה הסרוגה כמודול החוזר על עצמו ויוצר, על גבי הרצפה, צורה אמורפית המאזכרת מבנה טופוגרפי של גבעות. שם היצירה "נערי הגבעות", ו-1500 הכיפות התפורות זו לזו, ממקמים אותה בשדה גיאוגרפי ופוליטי מוכר, אך מותירים אותה פתוחה לפרשנות. עבודה זו כשאר עבודותיו של האמן מתכתבת בו-זמנית גם עם מגמות במודרניזם - עיסוק במודול קבוע ובצורות החוזרות על עצמן בפיסול המינימליסטי;  שימוש בהיבטים של גיאולוגיה וטבע באמנות האדמה; כניסת חומרים טקסטיליים לפיסול כחומר חדש בעל מאפיינים נשיים ושוללי מונומנטליות. לצד דיון פנים-אמנותי זה, מכניס האמן אל שיח האמנות הישראלית דיון פלורליסטי בשאלות תרבותיות ופוליטיות, ללא נקיטת עמדה מובהקת.

תומר כץ, הצעיר מבין המציגים, מציב בחלל עבודות פיסול בעלות הקשרים ארכיטקטוניים: מבוך הניראה כרישום בחלל, פסלים דמויי מגדלים המאזכרים מבנים מודרניסטיים הנוסקים לשמיים, ועבודה המאזכרת גרם מדרגות לולייני אינסופי.
המרחב האורבני מרושת על ידי גריד נוקשה - גריד שמייצר מסדרונות של חלל נגטיבי. עניינו של האמן בקו האחר - קו שאינו תוצר של שרטוט שרירותי ואינו בהכרח תוחם ומגדיר – זהו  קו שמאפשר להתחקות אחר החוויה הסובייקטיבית בה נפגשים האורגני והמלאכותי, הטבע והעיר, הקו והחלל. העבודה "עיר בתנועה", למשל, מורכבת מכ-3000 דיסקיות. הגלילים (המאזכרים גם מערך של צנרת) מסמנים תנועה דינמית של קווים המייצגים את החללים שבין המבנים ברחוב תל-אביבי.
העבודות משוללות הצבע, עשויות כולן מחומר אורגני, עץ מעובד (M.D.F), מושתתות על מודול החוזר על עצמו באינסוף חלקים וקומבינציות (טבעת, צורת ריבוע וכדו') היוצרים גריד אחר בכל
אחת מן העבודות. העבודות מתכתבות בהצבתן גם עם המאפיינים האדריכליים של מבנה הגלריה
בו הן מוצגות.

פתיחה ומפגש עם האמנים:: יום א' 10 במאי 2009, בשעה 17.30 
נעילה:  11.6.09

הגלריה במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה
רח' הגנים 21,  המושבה הגרמנית, חיפה   
טלפון: 04-8562502

שעות פתיחה: א' – ה' 10:00 – 18:00, ו' 10:00 -14:00, שבת  16:00-10:00