4 סטודנטיות לעיצוב אופנה משנקר, בקטלוג היוקרתי שיוצג ביריד Lineapelle || אקדמיה

נדיה קוז'וקין
בגד המשלב עור ושרוכי נעליים בהשראת יצירתו של האמן ההולנדי אשר.

חן אולשביצקי
זוג נעליים בהשראת הסרט ונילה-סקי

קרן בן-חורין
נעליים בהשראת הסרט מועדון-קרב

לימור בנדר
נעליים בהשראת הסרט בילי אליוט.

נדיה קוז'וקין , חן אולשביצקי, לימור בנדר וקרן בן-חורין, ארבע סטודנטיות לעיצוב אופנה משנקר בי'ס גבוה להנדסה ולעיצוב, נכללות בקטלוג היוקרתי שיוצג ביריד Lineapelleלמוצרי עור באטליה.

ארבע העבודות הוצגו לחבר שופטים במסגרת תחרות עיצוב בעור למעצבים צעירים מרחבי העולם שערכה החברה. 230 צעירים השתתפו, ביניהם נציגים מ- 35 בתי ספר איטלקיים ועשרה בתי ספר לעיצוב מרחבי העולם, ביניהם שנקר – המוסד האקדמי הישראלי היחידי. העבודות הציגו מגמות אופנה לאביב/קיץ 2005, והן שואבות השראתן מעולם התרבות והאמנות, בעיקר מתחום הקולנוע.

נדיה קוז'וקין, בוגרת המחזור האחרון, אשר זכתה באזכור מיוחד בקטלוג המופץ, עיצבה בגד המשלב עור ושרוכי נעליים בהשראת יצירתו של האמן ההולנדי אשר. העליונית המעוצבת, עשויה עור נאפה לבן ויוצרת אשליה של דמות אישה הקושרת שערותיה בשרוכים צבעוניים אשר נכרכים ונקשרים בגב. קוז'קין אומרת כי: 'התחברתי ליצירות של אשר משום שיש בהן מורכבות וגרפיקה גם יחד'.
בנוסף, קוזו'קין זכתה בתחרות Onward Kashiyama ביפן בחודש ספטמבר האחרון. 16,000 מעצבים צעירים מרחבי העולם הציעו מועמדותם, מהם 35 עלו לשלב הגמר ביניהם 28 יפנים ו 3 מישראל. קוזו'קין זכתה במקום השלישי [פרס כספי בסך 1,000$]. כמו-כן, קוזו'קין עלתה לגמר בתחרות היוקרתית MITTELMODA שבאיטליה. התחרות התקיימה בספטמבר האחרון. מספר קולקציות שעלו לגמר הוזמנו להציג ברומא במהלך שבוע אופנת הקוטור ALTA ROMA והקולקציה של קוזו'קין ביניהן.

חן אולשביצקי עיצבה זוג נעליים בהשראת הסרט ונילה-סקי המביעות את תחושת התעתוע הנוצרת אצל הצופה מול פניו המשוחזרים/מלאכותיים של הגיבור, העובר תאונת דרכים בה מושחתות פניו לחלוטין. אולשביצקי אומרת כי : 'הסצינה שממנה לקחתי את ההשראה לנעל מתחילה כאשר גיבור הסרט מקבל מסיכה תותבת לפרצופו עקב פציעה בפניו. שיא הסצנה כאשר הוא יוצא למועדון ריקודים ומרכיב את המסכה על גב ראשו הפוכה, ועל ידי כך יוצר מצב שבו שני הפרצופים ההפוכים מחוברים יחדיו. הגיבור רוקד במועדון וקשה להבחין בין הפרצוף האמיתי לבין המסכה. כך, בנעליים שעיצבתי יש תחושה של כפילות, לא ברור מאיפה מחדירים את כף הרגל אל תוך הנעל, ולמעשה כל אחת מהנעליים בנויה משתי נעליים שחוברו יחדיו'.

לימור בנדר עיצבה נעליים בהשראת הסרט בילי אליוט. הקונפליקט הקיים בסרט בין ריקוד הבלט לבין מקצוע האגרוף בא לידי ביטוי בנעלים, הנראות כנעלי אגרוף אך ניתנות לשימוש רק כנעלי בלט. בנדר מספרת כי: 'הסרט מציג מתח שקיים בין שני עולמות שונים. אגרוף מול בלט, פועלים קשי-יום מול חלומות ופנטזיות של נער צעיר, בגדי עבודה אפורים ומאובקים מול טול ורוד ונעימות קלאסיות. בנעל שעיצבתי ישנו שילוב בין חומר וצבע המביאים לידי ביטוי את הניגוד שבין שני החלומות, שני העולמות'.

קרן בן-חורין עיצבה נעליים בהשראת הסרט מועדון-קרב המדבר על חשיבות היחיד בחברה הצרכנית שבה אנו חיים. בסרט ישנם דימויים וויזואליים קיצוניים של אלימות, המתרחשים ברובם במועדון הקרב המנוהל על-ידי אדם בעל אישיות בעייתית. בן-חורין מנסה להראות את ניגודיות הקיימת בסרט, השואף מצד אחד להעביר מסר לצופה, ומצד שני לגנות את אותו המסר באופן ציני. לכל נעל עיצוב ייחודי משל עצמה, יחד עם זאת שתיהן יחד יוצרות זוג נעליים קונבנציונלי. החלל הנוצר על-גבי מרקם עור הנעליים, כביכול על-ידי טביעות אצבעות, מייצג את התמה של הסרט של כוחניות וברוטליות. בן-חורין אומרת כי: 'ביטוי לאקט האלים והפשיסטי ישנו בטביעות האצבעות על העור. המעשים הכוחניים והאלימים נמצאים רק באמצעות החלל הנגטיבי שלהם על גבי הנעל הגברית הרגילה והמוכרת לכאורה'.