מירי שביט מספרת לנו סיפורי אלף לילה ולילה ואנו נשבים בקסמיה. שביט מקבצת בתערוכתה החדשה, ''אלף לילה ולילה'', חיות קדומות, מפלצות דמיוניות, פנטסטיות. היא שואבת השראה מתרבויות עתיקות, החל ממיתולוגיות יווניות- פסלי פגאסוס ויוניקורן, מדינוזאורים קדמוניים, ומדמויות פולחניות שבטיות, מלאכים, שדונים ומסיכות.
הפחדים הקמאיים ביותר שלה המשודרים מתת ההכרה האישי והקולקטיבי, מיתרגמים בטרנספורמציה אמנותית כמפלצות. האמנות הופכת את כיעורם לקביל, ואפילו למהנה, שביט מתיידדת איתם כדי לנצח את הפחדים המודחקים והבלתי ניתנים להיאמר. בו זמנית, היא מקשטת אותם בפרטי פרטים של אלמנטים עשירים לעין כבמעשה צורפות של תכשיטים מושאי תשוקה. האובייקטים עשויים חומר קרמי במגוון גוונים, מעוטרים בלסטר זהב, משולבים בקישוטים הכוללים אלמנטים אורגנים מעולם הטבע והים- נוצות, חוטים, חרוזים, חוטי תיל, עלי קקטוס, קליפות עץ וצדפים. ניגודים אמנותיים מתהווים במרקמים הנעים מהמחוספס המחקה טקסטורות בטבע ועד לעבודת יד המחליקה את המשטחים בסבלנות רבה, בגלזורות הנרקחות בייצור עצמי.
מירי שביט, פרעוני, 2019, חוליות ומשטחים, עיטור לסטר זהב. צילום- שני רייך
היא מחברת בעבודות אלה בין פחדים קדומים לבין שלל מקורות אמנותיים בצירוף השפעה מהטבע. היא מטשטשת גבולות בין הטבעי למלאכותי, בין חייתי לאנושי, בין זכרי לנקבי, בין מושגי למוחשי, ויוצרת עולם כלאים היברידי המטלטל בין הריאליסטי לבדוי הקסום והמופלא.
בתערוכה, מקבץ חיות קדומות- מפלצות דמיוניות, פנטסטיות, פוסעות על גבי שולחן מוזהב, מעליו תלויות פיגורינות פולחניות הנועצות בתהלוכה הסוריאליסטית מבטים משתאים. האובייקטים עשויים חומר קרמי במגוון גוונים, מעוטרים בלסטר זהב, משולבים בקישוטים הכוללים: אלמנטים אורגנים מעולם הטבע והים- נוצות, חוטים, חרוזים, חוטי תיל, עלי קקטוס, קליפות עץ וצדפים. ניגודים אמנותיים מתהווים במרקמים הנעים מהמחוספס המחקה טקסטורות בטבע ועד לעבודת יד המחליקה את המשטחים בסבלנות רבה, בגלזורות הנרקחות בייצור עצמי. כל התרבויות העתיקות האמינו במפלצות. כימרות, מינוטאורים, אנשי זאב, ערפדים, יצורים בלתי אנושיים, מפחידים, שהופיעו בביעותי הלילה של ילדים ומבוגרים. מסביב להופעת המפלצות באמנות, עלה דיון אסטטי, בדבר הכיעור לעומת היפה. בכולן שלט העיקרון, גם אם קיימים יצורים או עצמים מכוערים, הרי שלאמנות יש את היכולת להציגם בצורה יפה. האמנות הופכת את כיעורם לקביל, ואפילו למהנה.
מירי שביט, ורדה, 2020, חוליות, שילוב של גלזורה, צבע אקרילי ולסטר . צילום- שני רייךזהב, על חימר לבן
מירי שביט, ילידים אפריקאים, 2021, חוליות, עיטור לסטר זהב על חימר טרה קוטה. צילום- שני רייך
מירי שביט מספרת לנו סיפורי אלף לילה ולילה ואנו נשבים בקסמיה. בין העבודות המציגות בתערוכה, גם סדרת ''נובה'' שנוצרה בעקבות האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר, והיא מייצגת את המעבר החד מפסטיבל של מוזיקה ואהבה לחיים עם האובדן והכאב שבאו בעקבותיהם. 'בתערוכה זו, אני מזמינה את הצופים לעבור מסע פנטסטי בין פחדים ויופי, שבו אני מעלה על נס את הקסם של היצורים הקדמונים והמיתולוגיים', אומרת שביט, 'כל עבודה שאני יוצרת משקפת את התשוקה שלי לאמנות ולטבע, עם דגש על טקסטורות ואלמנטים אורגניים שמספרים סיפור של חיבור בין עולמות. אני מאמינה שהאומנות שלי יכולה להיות גשר בין הפחדים שלנו לבין היופי שסביבנו, ואני מקווה שהעבודות שלי ייגעו בלבבות הצופים ויזמינו אותם להתבונן בעולמות חדשים ומפתיעים.'
מירי שביט, ילידת 1967, מתגוררת בתל אביב ובקיבוץ נווה ים הסמוך לשמורת הטבע דור הבונים. מירי החלה ליצור בקרמיקה בחמש השנים האחרונות לאחר שפרשה מקריירה מצליחה באקדמיה. היא שואבת השראה לפסלים וליצורים הייחודיים שלה ממגוון מקורות, כולל אהבתה לים, טקסטורות שיוצר הטבע באדמה, סלעים, צדפים וטרק טרנספורמטיבי 'קמינו דה סנטיאגו' שעשתה בספרד בעקבותיו גמלה בליבה ההחלטה לפתוח סטודיו משלה. במהלך השנים האחרונות למדה קרמיקה אצל אומנית הקרמיקה עידית לעדן בהרצליה ולאחר מכן במגוון קורסים בבית בנימיני. מירי בעלת סטודיו לקרמיקה ברחוב בצלאל 4 תל אביב.
''אלף לילה ולילה'' פתיחה: 10 באוקטובר 2024 נעילה: 9 בנובמבר 2024 אוצרת: שרי פארן גלריה פריסקופ, בן יהודה 176, תל אביב יפו
|