|
״המלחמה מתרגשת״ היא תערוכת יחיד של הפסל יהודה גרניט המציגה עבודות פיסול, אובייקטים, תבליטים והדפסים עשויים ברזל ומתכות שונות. העבודות מציגות רגעים מהאירועים הפוליטים האחרונים, במיוחד אלה הקשורים במלחמה הנוכחית. בשפה מתומצתת ומיידית, גרניט מציג את המציאות המורכבת. הקו הרישומי פועל כמחווה של חיתוך בחומר, כרישום, אך גם כאות, כטקסט ועדות.
האמן יהודה גרניט מציג עבודות מהשנתיים האחרונות, עבודות שהן מחאה שיוצאת מתוך הסטודיו. החומרים שהוא עובד אתם, כמו ברזל ומתכות שונות, הם נוקשים ודורשים הפעלת כח רב דרך מחוות פיסוליות ישירות. זהו כח שמדבר על התנגדות, על פעולה של מחאה, לפני ובמיוחד אחרי השביעי באוקטובר. גרניט משלב שפה של רישום עם פיסול, שימוש ברדימייד וקו קומיקס, אולם הפשטות והתימצות שהוא מביא לעבודות עומדים באופן מפתיע ומסקרן בניגוד למציאות המורכבת מולה הוא פועל. מתוך העבודות משתקפים רגעים המוכרים לנו, לצד רגעים מיצירות אמנות איקוניות והסטוריות שנקשרו במאבק ובמופעים שונים של התנגדות למלחמה. השיטוט בתערוכה והמעבר בין האובייקטים השונים מזמן מפגש עם סימנים וסמלי תרבות מוכרים.
יהודה גרניט קרדיט צילום: טל נסים
העבודה ״המלחמה מתרגשת״, מזכירה מעין עמוד טוטם המתנשא לגובה של 2.70 מטר. הטוטם נקשר בטקסים דתיים קדומים, אליו פונים בבקשה להנהגה, להובלה ולבקשה. בטוטם של גרניט נערמים זה על גבי זה מעין ראשים עשויים מיכלי גז מזגנים שמזכירים דמויות קומיקס. ביניהם ניתן לזהות את ראשו החבוש של ״החייל הלבן״ של ג‘וזף הלר [מילכוד 22], את מסיכת הגז משירו של נתן אלתרמן ״אל תתנו להם רובים״ ואת דמותו של קילוגר מהסרט ״אפוקליפסה עכשיו״.
העבודה ״הצעקה״, כצעקתו של מונק, היא דיוקן עצמי ישיר מאוד: זעקתו של האמן אותה הוא חרט ימים ארוכים לתוך משטחי אלומיניום וברזל. ״הצעקה״ מוצגת לצד פורטרט של אישה פלסטינית. שני האובייקטים עשויים חריטת ברזל המדמה הדפס חיתוך עץ, כמו מנסה בכל כוחו הקו של ההדפס להתקיים בברזל. הנזילות המדיומלית בין ברזל לחיתוך עץ מעצימה את הנזילות וההתקה בין שני הסובייקטים, חלקיה המנותקים של המציאות הפרדוקסלית. האובייקטים השונים בגלריה והמעבר ביניהם פועלים על התודעה שלנו כמקהלה: הם יוצרים ריבוי קולות של מאבק אל-זמני בו הווה ועבר משתקפים זה בזה ללא הרף. העבר וההווה נקשרים בחזרתיות גם בעבודה ״צבע אדום בעוטף עזה״.
יהודה גרניט קרדיט צילום: טל נסים
הצעקה דיוקן עצמי, קרדיט צילום: טל נסים
הדמויות הספונות יחד בשחור לבן נדמות כאילו שייכות כבר לעבר והן צפות על גבי רקע אדום בוהק המציף אותן וגם אותנו, הצופים. דמות נוספת בתערוכה היא של החייל האלמוני והאלמותי [המוכר מצילום מלחמה איקוני של רוברט קאפה], אותה מציג גרניט כהד, כקו מתאר מרוקן הממסגר את נפילתו הקפואה ברישום מהיר. לצידה דמותה של אישה שזרועותיה פרוסות לצדדים, במהלך חיפוש במחסום קרוס, כמגזרת שקפאה.
בעבודה ״למה אתה לא יורה כבר?״ הקו פועל כמחווה של חיתוך בחומר, כרישום, אך גם כאות, כטקסט וכעדות: הקו הוא הכותב את המאורעות. הפיסול בברזל ובמתכות מבקש פעולות כוחניות, נוקשות ומדויקות בחומר, על מנת לברוא מהן דימוי. פעולות החיתוך, כיפוף הברזל, הריקוע וההלחמה נערמות בו, הן שוברות את הצורות הטבעיות של החומר, משחיתות ומפרקות אותו כמו מתוך אקט של הפרת סדר. כך, לא רק הדימויים בהם עוסק גרניט קשורים במאבק, אלא גם הפעולות הפיסוליות עצמן: זהו מאבק שמגולם בחומר ומאבק למול המציאות אליה הוא עד.
יהודה גרניט/ המלחמה מתרגשת
אוצרת שירלי וגנר
פתיחה: יום חמישי 25.4.2024 בשעה : 19:00
נעילה : 25.5.2024
מקום לאמנות, בקרית המלאכה
המרץ 6, תל אביב
ב'-ה' 18:00 - 11:00 / שישי שבת 14:00 - 10:00
|
למרות הכל: ענף האדריכלות והעיצוב בתנועה
רענון אביבי לבית: מבצעים והשקות לפסח
מול הכנרת: בית שמרגיש כמו חופשה - אדריכלות ועיצוב: סטודיו 'רות ולבנה' 
צבע כאמירה של שמחה: השפה האופטימית של סטודיו טולה
נשים שיודעות לבנות, לעצב ולהוביל 
קולקציות 2026 אביב
דווקא עכשיו: צאו החוצה מאת שי דוד, מעצב נוף, כרכום 
הגוונים החדשים באקריל - בלורן
מלון בוטיק פרטי: דירה בראשון לציון שעוצבה כפרק חיים חדש - מעצבת פנים שני חיוט
לא רק עיצוב - יצירה מחדש של בית - מעצבת פנים גלית ששון 
הצד השמח של העיצוב: הבחירות שעושות חג בבית
אהבה על שרטוטים: כשהשיפוץ הופך למבחן הזוגיות
הוא רצה מודרני. היא חלמה כפרי. והמעצבות? מצאו דרך שלישית 
עולם המטבחים: כל מה שרצית לדעת
ט״ו בשבט בבית – אדריכלות ועיצוב כדרך חיים המחוברת לטבע
