במוזיאון תל אביב לאמנות ייפתחו השבוע 2 תערוכות, ''שמיני עצרת'' תערוכה קבוצתית שנוצרה בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ו''שלום סבא'' תערוכה מקיפה של האמן הישראלי-גרמני שלום [זיגפריד] סֶבָּא.
שמיני עצרת II תערוכה חדשה בעקבות אירועי 7 באוקטובר מתוך אוסף האמנות הישראלית פתיחה: 20.12.23 נעילה: 30.3.24 אוצרת: דלית מתתיהו בגלריה רב־תכליתית ע״ש לילי ויואל משה אלשטיין, הבניין ע״ש שמואל והרטה עמיר אמנים: אביבה אורי . דניאל באואר . דגנית ברסט . מיכה ברעם . ציבי גבע . תמר גטר . מיכאל גרוס . משה גרשוני . מיכל היימן. פנחס כהן־גן . יצחק ליבנה . נעמי לשם . מיכל נאמן. הדס סט . יוחנן סימון . דורית פיגוביץ'־גודארד . מיקי קרצמן. ילנה רוטנברג . דוד ריב . הנרי שלזניאק . אלי שמיר.
התערוכה שמיני עצרת מבקשת לגעת בשולי האסון שפרע את קיומנו הפיזי והמנטלי בבוקרו של יום שבת, השבעה באוקטובר. נאלמה היכולת לתת סימנים באפֵלה שפשתה בנו, ודומה שנותרנו בוהים, חסרי אונים, במראות השבים ומתארעים לנגד עינינו.
על קו האופק החובק את חלל התערוכה, מוצגים 31 הדפסים צילומיים המרכיבים עבודה אחת של דגנית ברסט הבנויה משיר של המשורר הפולני תדיאוש רוז'ביץ'. במרווחים בין ההדפסים מוצג מבחר של יצירות מאוסף המוזיאון. שירו של תדיאוש רוז'ביץ' [2014-1921; מפולנית: רפי וייכרט] מגולל שיחה מדומיינת בין בן לאמו, שעיקרה תהייה על היכולת לסכם ולהבין את הדבר הקרוי חיים. לכל מלה בשיר ייחדה דגנית ברסט דימוי. הרצף השירי והחזותי נמתח בתערוכה למיתר ארוך, ארוך מדי, כמידת השעה והכושר להכיל את האימה, הכאב והציפייה לבאות. הרצף מְהלך בין תחביר המלה-דימוי של ברסט לבין עבודות המתמקמות בזיקה למילות השיר הסמוכות להן. העבודות נבחרו מתוך קשב לרגע הנוכחי ובמחשבה על אוסף האמנות הישראלית של המוזיאון, כמצבור עדויות סמליות וחומריות של הזמן והמקום.
דגנית ברסט, שיר של תדיאוש רוז'ביץ' 2012
טניה כהן-עוזיאלי, מנכ'לית מוזיאון תל אביב לאמנות: 'התערוכה שמיני עצרת נוצרה כמהלך אל נוכח המציאות העכשווית המטלטלת. אוסף האמנות הישראלית של המוזיאון, המכיל בתוכו את ההיסטוריה, הערכים והיסודות של התרבות המקומית, משמש לה כמעיין נובע, דרכו עולות היצירות מחדש אל פני השטח ומציפות את הצופים במשמעויות חדשות. התערוכה מזמנת למבקרים התבוננות אחרת במראות מוכרים, הנטענים בדופק העכשווי של המדינה. בה בעת היא מציעה נחמה ומעוררת השראה ורוח.' החג המקראי שמיני עצרת, הנחוג למחרת היום השביעי והאחרון של חג סוכות, הוא חג נפרד, השייך לימים הנוראים ואינו חלק משלוש הרגלים. בארץ-ישראל חל ביום זה גם חג שמחת תורה, שהיה לשם המוכר יותר ליום זה. התערוכה שמיני עצרת בתמיכתה הנדיבה של קרן ברוך ורות רפפורט
אלי שמיר, כמנהג המקום- קבורה בכפר יהושע, 2022
שלום סבא: לגופם של דברים אוצרת: נעמה בר-אור. עוזרת אוצרת: עדנה קוקיה פתיחה: 20 בדצמבר 2023 נעילה: 29 באפריל 2024 אולם מרכוס ב' מיזנה, האגף ע'ש מארק ריץ' וגבריאלה ריץ', הבניין ע'ש קרן משפחת פאולסון
מוזיאון תל אביב לאמנות גאה להציג תערוכה מקיפה של האמן הישראלי-גרמני שלום [זיגפריד] סֶבָּא. [1897-1975]. בתערוכה הרטרוספקטיבית מוצג מגוון רחב של יצירותיו, בהן עשרות עבודות שטרם נראו בציבור ונחשפות בה לראשונה. במרכז התערוכה תחת הכותרת שלום סבא: לגופם של דברים, עומדת עשייתו הרב-תחומית הייחודית של האמן. קורות חייו של סֶבא מהדהדים את ההיסטוריה הלאומית: הוא היה אמן, צייר דיוקנאות ומעצב תפאורות פעיל בברלין של שנות ה-20, שנאלץ להימלט מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון ב-1933, פעל זמן-מה בשווייץ ובשוודיה, וב-1936 שם פעמיו לפלשתינה-א''י. אמנותו של שלום סֶבא המוּכּר בארץ בעיקר כצייר, הייתה רחבת יריעה ונסמכה על ידע מקיף והעֲמקה בתיאוריות של אמנות ושל תיאטרון. מופעו האמנותי הבלתי מתפשר הקיף תחומי עשייה רבים וטכניקות שונות. בתערוכה הנוכחית מוצג מגוון רחב של יצירתו, מעבודות חריטה ומלאכת מתכת, דרך עבודות קולאז', עבודות חוץ אותם תכנן עבור המרחב הציבורי בשיתוף עם אדריכלים, ועד לעיצוב תפאורות ב'הבימה'.
שלום סבא, הגֵז 1947
התצוגה בחללי התערוכה, נפרסת על ציר הזמן ופורשׂת את נתיבי חייו ועבודתו הייחודית של סֶבא. כל יצירה מספרת סיפור, המבקרים מוזמנים לעקוב אחרי התפתחותו של האמן הָחֵל בגרמניה שבין מלחמות העולם, דרך השנים הראשונות בארץ-ישראל ועד לחזרתו המאוחרת לגרמניה. שלום סֶבא נמנה עם אותם אמנים נדירים המוצאים את עיקר התשוקה והסיפוק בתהליך היצירה ולא בהתהדרות בפני הציבור. לאחר שנים של עשייה מגוונת ושלוש תערוכות יחיד במוזיאון תל-אביב [1945, 1955, 1961], מצא עצמו סֶבא, שלא השתייך לתנועה או לקבוצה אמנותית מקומית, נדחק מפני מגמת ההפשטה הלירית שרווחה אז בארץ. ב־1967, שלושים שנה לאחר הגעתו לארץ והוא בן שבעים, חזר לגרמניה ושם המשיך ליצור עד יום מותו. כשלושים שנה לאחר תערוכתו במשכן לאמנות עין-חרוד ובמוזיאון הפתוח בתפן [1994], שאצרו גליה בר אור וגדעון עפרת, שב מוזיאון תל-אביב לאמנות ומוקיר את שלום סֶבא בתערוכה מקיפה. קטלוג התערוכה רואה אור בתמיכתם הנדיבה של דניאלה ויוסי ליפשיץ, הקרן להנצחת הציירת נתה-דושניצקי-קפלן ז'ל, אן וד''ר ארי רוזנבלט, איתמר פיקלני, אמון יריב, יעקב קסטנבאום. תודה מיוחדת לד''ר גליה בר אור, עורכת הקטלוג, דוד ואיתמר פיקלני, יוסי ליפשיץ וד''ר דורון לוריא
|