''אלרוד אדריכלים ומתכנני ערים'' זהו משרד וותיק ומנוסה - נוסד ב-1964 על ידי האדריכלים דן ואילנה אלרוד. המשרד עוסק בתכנון פרוייקטים של בניה מוסדית, מסחרית, ציבורית ותכנון ערים, למשרד מחלקת d+light לעיצוב תאורה אדריכלית ואורבאנית. בכתבה המרתקת שאלנו את דן ואילנה על ההיסטוריה ואיך הכל התחיל, חלוקת תפקידים, פרויקטים אהובים ועוד. התמונות המשולבות בראיון הן מ-60 שנות עשייה ועבודה.
ספרו קצת על ההיסטוריה של הקמת המשרד איך הכל התחיל?
הקמנו יחד את ''אלרוד אדריכלים ומתכנני ערים'' בשנת 1964 בתל אביב, היינו שני אדריכלים צעירים עם ניסיון בארץ ובחו''ל, אילנה תכננה את העיר ערד בראשיתה, עבדה בברזיל במשרדו של אוסקר נימאייר בתקופת תכנון העיר ברזיליה ובקופנהגן בתכנון ערים של שכונה חדשה. דן רכש ניסיון עבודה במשרדי אדריכלים בארץ, ובקופנהגן. שיתוף הפעולה בינינו וההחלטה לעבוד יחד, קרו באופן טבעי. לחשוב לתכנן ולהתייעץ יחד - טובים השניים מן האחד. השתתפנו גם בתחרויות שבהן זכינו בפרסים ,והן גרמו לכך שמשרדנו התפרסם וכתוצאה קבלנו עבודות רבות. בתחילה עבדנו מהדירה שלנו ברחוב הירקון, עם התרבות העבודות, עברנו לדירה שכורה ולאחר מכן קנינו מרתף ברחוב יואל שיפצנו ועבדנו שם ,במשך כ- 20 שנה. כשהוצע לנו על ידי חברינו זוג האדריכלים אורה ויעקב יער, לעבור לנווה צדק ולשפץ יחד מבנה, התלהבנו מאוד, כך עברנו לרחוב אחווה למבנה הגדול ששימש בשנות ה-40 של המאה הקודמת כמלטשת יהלומים והפכנו אותו לשני המשרדים. אנו יושבים שולחן מול שולחן באותו החדר מהיום הראשון של המשרד, וכך למעלה מ- 60 השנים שחלפו מאז. מאוחר יותר, הצטרפה בתנו דפנה, שלה קרדיט רב על עבודות שונות וגם גלילה שהצטרפה לפני כ-12 שנים. במשך שנים קיבלנו פרסי הוקרה והערכה על עבודתנו: פרס REINHOLDS אמריקאי לבית ספר יסודי בבאר שבע, פרס פנחס אילון לתכנון אורבני מצטיין -רובע י באשדוד, פרס האיגוד לתכנון סביבתי -תכנון אורבני ,כיכר העצמאות וחיבור העיר לים, פרס הבית היפה במודיעין -מגדלי לוקי, פרס 1 בתחרות -מרכז נהריה, פרס 1 בתחרות -בי''ס דנמרק בירושלים, פרס 1 משרדי משרד הביטחון, פרס 1 בתכנון אנדרטה לחללי מלחמות ישראל בכנסת, פרס 1 בתחרות,עם יזמים, לתכנון מפורט של מרינה הרצליה. ועוד תחרויות שקיבלנו פרסים שונים, אך לא זכינו בהן.
מרכז אומנויות ע''ש Djanogly. קרדיט צילום: נתן סופרין
מקיף היובל , הרצליה. קרדיט צילום: נתן סופרין
מקיף ''דנמרק'' ופיסול משחקי החצר-דני קרוון פרס 1 בתחרות. קרדיט צילום: רן ארדה
אולפנת צביה. קרדיט צילום: רן ארדה
תמונת פנים אולפנה, אולפנת צביה. קרדיט צילום: רן ארדה.
מקיף ע''ש שיפמן , טירת כרמל. קרדיט צילום: נתן סופרין
חלוקת תפקידים- עם מי הלקוחות מדברים? מי הולך לפגישות? מי מוביל תכנון?
השותפות בינינו בנויה על יסודות חזקים, ראשית אנו בוטחים אחד בשנייה, גם כשהיו לנו ויכוחים, היו ויש. למרות שיש לנו דעות מוצקות ואנחנו אפילו קצת עקשנים, תמיד ידענו להקשיב אחד לשניה, לקבל ביקורת ,לשכנע או להשתכנע. אנחנו מודעים היטב לחוזקות והכישרונות של כל אחד מאתנו, אילנה, היא זאת עם ''הרגליים על הקרקע'', טובה במיוחד בתכנון ערים, בעלת יכולת אנליטית, ראייה מרחבית גבוהה, אסתטיקנית,יצירתית, חדת מחשבה, בעלת תעוזה וחוש ניהול עסקי לצד יכולות שיווק גבוהות, לכן אילנה היא זו שלקחה על עצמה, בעיקר להיות אחראית על ניהול הצד הכלכלי עסקי של המשרד. דן הוא אדריכל אומן בעל דמיון מפותח, כישרון טבעי לציור ורישום, בולט בכישרונו בתכנון אורבני,ועיצוב, חשיבה מחוץ לקופסא וחוש מנהיגות. שנינו בקשר עם הלקוחות הולכים לפגישות לפי הצורך.
אם אילנה היא יותר ''שר החוץ והכלכלה'' אז דן איש של אנשים- יותר ''שר הפנים והתרבות''. לקח על עצמו בעיקר את ניהול הפרויקטים, הדרכה ולווי העבודה בנוסף לגיבוש צוות העובדים, יצירת סביבת עבודה מפרה ונעימה. למשל בכל הפסקת צהריים כולם ישבו סביב שולחן אחד לאכול יחד, זמן פורה להחלפת רעיונות ליצירת יחסים קרובים, דרך נוספת לגיבוש צוות המשרד היו הטיולים שנהגנו לערוך מדי פעם ברחבי הארץ בסיורים בפרויקטים של המשרד ובפרויקטים מעניינים של אחרים.
האם יש לכם מקורות השראה כשאתם באים לתכנון פרויקט?
לעיתים דווקא הביקורת מלמדת. ההשראה באה בעיקר מהדמיון,מידע ממקורות שונים. מהניתוח הפרוגרמטי ,ומהסביבה והנוף של הפרויקט. אחד ממקורות ההשראה נובע מאהבתנו את ההפלגות בים. ומסעותינו הרבים על יאכטות [מאחר ודן סקיפר].שימש,בין השאר, גם השראה בחיינו המקצועיים, שטנו ביאכטות בכל העולם -בחוג הקוטב בנורבגיה, באזור קו המשווה -בקריביים, באיי סיישל ותאילנד, בנילוס במצרים[עם ימאי מצרי] ,בתעלות מידי בצרפת וכמובן בים התיכון.כששטים על יאכטה מגיעים למקומות נידחים, ככל שהמקום רחוק יותר מהאזורים המתויירים, כך ניתן להתרשם מהאותנטיות התרבותית לעומת הערים הגדולות שבהן מורגשת ההשפעה הגלובלית כתוצאה מהתפתחות התקשורת המהירה נחשפנו בכל מקום ,להשפעה מהפולקלור, המנהגים התלבושות הצבעוניות,והטבע עצמו ביקרנו גם בתערוכות בינלאומיות ה“אקספו”. כאשר כל ארץ הציגה את האופייני ואת החדשנות ביצירותיה ותמיד עם מבט לעתיד. אי אפשר להתעלם מההצפה של פרויקטים מהעולם באינטרנט, והבניה מסביבנו,גם להם יש השפעה: להעתיק,להמנע, או לשנות.
אלרוד אדריכלים [גלילה יבין, דן, אילנה ודפנה אלרוד]. צילום: טטרו ואשוילי
אילנה ודן אלרוד, צילום פרטי.
השגרירות בניגריה, פרס ראשון בתחרות מצומצמת. קרדיט הדמיות: גיל חלמיש
השגרירות בניגריה , פרס ראשון בתחרות מצומצמת. קרדיט הדמיות: גיל חלמיש
 טרמינל עובדה, לא הוקם ,כי עם הוצאתו למכרז הוחלט להקים ש''ת בין לאומי חדש בצמוד לכביש 90
איזה סוג פרויקטים אתם מעדיפים כיום והאם יש פרויקט שאתם מתגאים בו במיוחד, ולמה?
אנו גאים בכל הפרויקטים שלנו.שאלות אלו הן כאילו שאלו אותנו איזה סוג ילדים אתם מעדיפים ובמי מילדכם אתם גאים במיוחד? כל פרויקט הוא יצירה בפני עצמה וברובם יש חדשנות בפתרון הפונקציונלי ובאסתטיקה .בכל פרויקט אנו בוחנים את התכנון המקובל ומנסים לשפר אותו תוך הכנסת חידושים. לדוגמא, חשיבה יצירתית מתוך הפרויקטים שלנו,למשל בתכנון בתי ספר כבר בשנות ה-60 תכננו ,בחלל הכניסה ,אמפיתיאטרון שיאפשר כינוס או הרצאות,וכן סידור כיתות מיוחד, וגמיש שהקטין את הצורך במסדרונות, או ביטולן- חסכון כלכלי ניכר. זו הייתה אז חדשנות שהשפיעה על הגישה של תכנון בתי הספר. בתכנון העיר ערד בניה בשלבים באופן לינארי לקבלת הרגשת עירוניות במדבר בכל שלב.
אתם מתעסקים בייעוץ בנייה ירוקה וכיצד אתם משלבים את הבנייה הירוקה בפרויקטים?
אנחנו לא מייעצים אך מנסים לקדם בכל צורה את הנושא. כבר באמצע המאה שעברה בתכנון בתי ספר,שילבנו אלמנטים ליצירת אקלים נוח בכיתות על ידי קולטי רוח ושיטות אוורור שהיו חידוש בבניית בתי ספר. עבדנו עם ''מילניום אלקטריק'' אחת החברות הראשונות, שיצרה קולטי שמש פוטו וולטאים שנוסף בהם יתרון של שילוב ייצור מים חמים. הצענו למלונות באילת תכנון כיפות מעל חללים פתוחים ,שעשויים היו מקולטים פוטו וולטאים.בעיצוב צבעוני יפה ומיוחד ניסינו לעניין את חיל האוויר להשתמש באנרגיה מתחדשת לבנייני מגורי החיילים, פנינו גם למספר עיריות למשה'בש רשות הנמלים אוניברסיטת ת''א,רש''ת ועוד. הסברנו את החיסכון בתשתיות ובחשמל. לצערנו הקדמנו את הזמן של התודעה בשימוש בקולטים אלה. כיום כל הבניינים מתוכננים לפי חוק בניה ירוקה.
מרכז נהריה . קרדיט הדמיה: נורברטו קהן
שדה דב בים
שכונת חורשת נח אופקים. קרדיט הדמיה: חברת ארקאפקט עדי בואנו בע'מ. בשלבי בנייה
מה אתם יכולים לספר על פרספקטיבה של מקצוע האדריכלות לאורך השנים?
לאחר קום המדינה, היה זה משרד השיכון שהוביל את הבניה במדינה. הגישה הייתה מקצועית. אמנם התקציבים היו קטנים אך במסגרת התקציבית הזו נעשו ניסיונות על ידי אדריכלים שונים למצוא את התכנון המתאים לאופי הארץ. באופן כללי הייתה אחידות בפתרונות בכל הארץ 'טיפוסי בניינים' היו זהים בלי התחשבות בנוף או באקלים השונה. תכנון המבנים היה פשוט ומחומרי בנים זולים כך שהיום עומדים בפני התחדשות עירונית. בכל התקופות האדריכלים ניסו לעשות כמיטב יכולתם במגבלות התקציב והבירוקרטיה שהלכה וגדלה עד שהגיעה היום למצב בלתי אפשרי שגורם לפרקי זמן ארוכים מאוד עד לאפשרות ביצוע, אפילו מעבר ל-10 שנים ,כך שלפעמים התכנון המקורי נעשה כבר לא רלוונטי.בשנים מאוחרות יותר, עבר התכנון למכרזים לקבלנים הדבר התנגש עם טיב התכנון כי העלות הפכה לקריטריון עיקרי, בעיקר בתכנון מבני מגורים.
בית אלרוד בהרצליה
מדרחוב רובע י אשדוד. פרס פנחס אילון לתכנון אורבני מצטיין
מדרחוב רובע י אשדוד.
בית אבות הרצליה. קרדיט צילום: רן ארדה
כשעובדים גם כמשפחה, האם יש גבולות בין בית לעבודה?
אנו עובדים ביחד 60 שנה ומצליחים לאזן בין הבית והעבודה. המשרד הוא מקום העבודה בפיזי ,אנו עובדים רק במשרד והבית הוא המקום של המשפחה וחשיבותה לא נופלת מהעבודה ואפילו גדולה ממנה. אבל למוח ולמחשבות אין גבול פיזי הן, יכולות לעלות בכל זמן ובכל מקום ואפילו בחלום. היתרון של עבודה ביחד הוא, שאפשר לספר ולשתף את הרעיונות שיתקבלו בברכה.
מה דעתכם על מצב האדריכלות בישראל ועל תפקיד האדריכלים בחברה ישראלית?
אנו רואים אדריכלים שמתחדשים ביצירותיהם ומסתכלים 'מחוץ לקופסא' הן בחומרי הבנייה והן בתכנון חללי הבניין ובצורתו אבל פעמים לא מעטות אנו רואים בניינים אייקונים שאין להם קשר לסביבה לאקלים ולתרבות של המקום. זה כנראה נובע מרצונם של היזמים ועמם האדריכלים לשיווק ולפרסום. תפקידו של האדריכל בחברה הישראלית חשוב ביותר. מעמדו ירד במשך השנים. התכנון הארצי האורבני: נתון בידי הוועדות שאין בהן השפעה אמיתית של אדריכלים בעלי ניסיון ומאוישות ברובן בבעלי תפקידים אחרים. החלטות היכן לבנות, כמה ואיך, משפיעים מאוד על החברה .יש צורך לתת לאדריכלים תפקידים בעלי יכולת השפעה ועצמאות גדולה יותר, התוצאה תהיה לטובת הציבור. התגברה מאוד השפעה הפוליטית על התכנון האורבני בעיקר. החלטות שאינן מגובות בידע מקצועי, וחיזוק ישובים קיימים במקום ישובים חדשים ועוד. תפקידם של המוסדות להיות אקטיביים יותר ולהביא למודעות הציבור חזון של כוון פיתוח מדינה חדשה ומתפתחת ולתכנון תהיה השפעה לדורות. לכן יש חשיבות מכרעת לתכנון היום, בעיקר לתכנון האורבני. אם כי האדריכל בסופו של דבר המוביל ביצירת המרחב הציבורי בראיה מקצועית עם פתרונות לעתיד.
מרכז מבקרים תמנע , עם אדריכל נוף צבי דקל
מודל כללי של כיכר העצמאות נתניה,הירידה לים.
כיכר העצמאות נתניה. והירידה לים עם אדריכל נוף פול פרידברג פרס האיגוד לתכנון סביבתי. קרדיט הדמיות: גיל חלמיש
  מימין- התחדשות עירונית לה גווארדיה תל אביב [בעבודה] , משמאל- ''תאומי לוקי'' מודיעין,[פרס ''הבית היפה במודיעין''-עיריית מודיעין].
לפרוייקטים נוספים ויצירת קשר עם ''אלרוד אדריכלים ומתכנני ערים'':
<<לחצו כאן לעמוד של ''אלרוד אדריכלים ומתכנני ערים'' באינדקס אנשי מקצוע של Archijob>>
|
מדע היופי - מרכז הדרכה לטיפולים קוסמטיים תכנון ועיצוב: ליאת קדם חדד וטל גל - סטודיו טולה
יש איגלוטק באייל ציפויים
איך קשור עולם הרכב לבית בשרון? תכנון ועיצוב ליעד יוסף 
מתקופת הטמפלרים : הרפת שהפכה לארמון קוסמטי - תכנון ועיצוב: צביה קזיוף
פרטים קטנים כגדולים - בית באזור השרון - אדריכלות ועיצוב פנים: פרנקל אדריכלות ועיצוב
פנטהאוז בגווני המדבר - תכנון ועיצוב דורית סלע
כיף לקום לעבודה! קומפלקס משרדי חברת כלמוביל - תכנון ועיצוב משרד ReMa אדריכלים
איכות ונגישות מבית אלקטרה תעמל
שקוף ושופע שיק: איך הפכו הארונות השקופים לטרנד הכי לוהט בקרב הפשניסטיות ובכלל?
ראיון עם האדריכל רון שפיגל, 'שפיגל אדריכלים'
היהלום שבכתר: מבית רעוע לבית מרגש ומזמין, אדריכלות ועיצוב פנים: בועז שניר – אדריכלים
OpenAire שאלות ותשובות על החברה
פגמים איכותיים - הכירו את מעצב הפנים ניצן הורוביץ
יוקרה במעטפת: כך הומחשה דירת היוקרה התל אביבית ששוויה מוערך בכ-45 מליון שח עיצוב: צביה קזיוף
אהבה בשטח - מעצב פנים ליעד יוסף ובן זוגו מנהל הפרוייקטים של המשרד אביעד יוסף-שרון
