ריאיינו את שותפי ומנהלי משרד האדריכלים V5, על תחילת הדרך כאשר המשרד הוקם בשנת 2008 ממיזוג שלושה משרדי אדריכלים ותיקים: אנקשטיין אדריכלים ובוני ערים, ש. גנדלר אדריכלות ובינוי ערים ופרי אדריכלות והנדסה. התרשמנו מההתמחויות המגוונות של המשרד: תכנון וליווי פרוייקטים מגוונים כגון מבני חינוך, מתנ”סים, מרכזי ספורט ופנאי, מבני השכלה גבוהה, ישיבות, מעבדות ומבני תעשיה ותמך, מסופי תחבורה יבשתיים ואוויריים, תחנות רכבת, מבני ציבור מסוגים שונים, שכונות מגורים ומבני מגורים עירוניים החל בבתים צמודי קרקע וכלה במגדלי מגורים. התעדכנו בפרוייקטים האחרונים וגם הצלחנו ללקט טיפים לאדריכלים..
ספרו קצת על ההיסטוריה של המשרד ואיך נוצרה שותפות בין דורית?
בני פרי: בני אנקשטיין ואני גדלנו באווירה של אדריכלות והנדסה. אבא שלו אדריכל ואמא שלי שהיא אחותו מהנדסת, והיינו חיים את זה. דרכנו נפרדו כמה עשרות שנים, כל אחד התחיל קריירה במקום אחר. נוצר מפגש והוחלט לעבור לעבוד ביחד. שלמה גנדלר- היה אדריכל שלי כשהייתי מנהל פרוייקטים במרכז בינוי של צה''ל. היה בינינו קשר רב שנים עם מפגשים. יום אחד שוחחנו על כך שבעצם כדי לקפוץ ליגה חשוב להתאחד. נפגשנו ביחד עם בני אנקשטיין והחלטנו להתאחד, כאשר כל אחד מביא את הידע ואת התחום שלו. אני הבאתי פרוייקטים של מערכת הבטחון ומגורים, בני א. הביא ידע של מבני ציבור גם בתחום החרדי, עם שכונות שלמות של חרדים, שלמה ומידד גנדלר הביאו בתחום הציבורי בנייה לתרבות הפנאי, החל מבריכות שחייה, קאנטרי קלאב, חדרי כושר ועוד. שנת האיחוד היתה 2008. אז מנינו 24 איש והיום המשרד מונה 40 איש, כאשר ההתמחויות התרחבו מאוד- בשנים הראשונות עשינו הרבה מאוד התחדשות עירונית, מה שלא היה מקובל אז. לאחר שאושרה תמ''א 35 היתה משימה לאומית להתחדש בתוך הערים.
בני אנקשטיין : איחוד כוחות נוצר כדי להגדיל את הנפח של המשרד, לצורך התמקצעות וחסכון והנה זה עבד. שנים עבדתי עם אבא שלי, שהקים את המשרד, גדלתי בבית של אדריכל. חייתי את המקצוע לאורך כל השנים, עבדתי אצל אבא שלי במשרד ועבדתי בתחילה בבניין בתור פועל בניין פשוט. לאחר שאבי פרש והייתי שותף שלו, רציתי להתאחד כדי שיהיה ערך מוסף למשרד. התמקצעות של המשרד היתה בעיקר מגורים ומבני ציבור, לחרדים וגם לציבור הרחב. שכונות שלמות ותכניות בניין ערים. החזון שלנו הוא שהמשרד ימשיך להתקיים והמובילים ייכנסו כשותפים ואחרים יפרשו. לדוגמא, אחרי ששלמה גנדלר פרש לגמלאות, טלי דראל שעבדה למעלה מ-20 שנה במשרד, נכנסה כשותפה חמישית.
שותפים V5 מימין לשמאל: בני פרי, שלמה גנדלר ובני אנשקטיין. קרדיט צילום: סם יעקובסון
שותפים V5 מימין לשמאל: גיא כנען , טלי דראל, מידד גנדלר. קרדיט צילום: סם יעקובסון
אליוס-מסחר ותעסוקה-נס ציונה-הדמיה טוטם
הרצל אייזנברג-רחובות-הדמיה א.סטודיו
מה הדבר שמייחד את המשרד שלכם?
מידד גנדלר: ההתמחויות, הנסיון והוותק. יש אצלנו ערבוב של דור צעיר ודור ותיק. לצד היכולת לתת מענה לכל מיני פרוייקטים, פרטיים וציבוריים, פנאי, חינוך ומסחר. המגוון גדול מאוד, הוא בא לידי ביטוי בפרוייקטים שהם ONE STOP SHOP. דוגמאות לפרויקטים : יד שרה – מלון ובית החלמה בירושלים, שם למשל בני אנקשטיין היה אחראי על הבניין, בני פרי על העיצוב פנים ומידד על המרכז ההידרותרפי. בימים אלה יש לנו פרוייקט נוסף של שפיר בנס ציונה שגם שם שילבנו כוחות ונותנים מענה למרכז המסחרי, בנין משרדים, מחלקה סיעודית, דיור מוגן ועוד.
טלי דראל: המשרד מורכב מ- 5 אדריכלים, אין אחד שמנהל את העסק. התחושה עבור לקוחות ועובדים היא משפחתית ואינטימית. כל לקוח בעצם מקבל יחס מאוד אישי מהשותף שהוא עובד איתו. השותף הוא זה שנמצא בפרונט, מוביל. זה מה שמייחד. במשרד עם אדריכל אחד ו-40 עובדים זה לא קורה. רמת המעורבות בכל פרוייקט היא מאוד גדולה. אלו לא סתם 5 שותפים, לכל אחד יש את החוזקות והתחומים שלו. לכן הוא מאוד מגוון. כל העולם הזה של עירוב שימושים מתאים לנו כמו כפפה ליד. אם יש לנו בית מלון עם בריכה, בית ספר עם מרכז ספורט גדול, אז כל שותף מקבל את ההתמחות שלו,זה מייצר מצב שאין צורך בייעוץ חיצוני.
איך מתבצעת חלוקת העבודה ביניכם?
בני פ.: בני א. טלי, גיא ואני בונים בניינים עירוניים וגם פרוייקטים של רשות מקרקעי ישראל. מידד מתמחה בפנאי ונופש ומבנה ציבוריים.
טלי: מגורים ומרכזים מסחריים.
בני א. : בעיקר בנייה רוויה למגורים, מבני משרדים וציבור. אחד מתחומי ההתמחות זה מוסדות חינוך לחרדים.
גיא: בעיקר התחדשות עירונית ואולמות ספורט.
מידד: כל מה שקשור לספורט ופנאי. החיבור הוא הכח האמיתי שלנו.
באר שבע מרכז טיפול,הדמיה סטודיו אריסטו
משרדים פלוט רחובות-צילומים יניב אסא
עירוב שימושים, מה זה ולמה זה טוב?
בני פרי: עירוב זה שילוב של מגורים עם דברים אחרים. הדברים האחרים בדרך כלל- מסחר בקומת הקרקע, פונקציות ציבורית בקומה 2 או 3 וגם משרדים. זה נפוץ בעולם הגדול, בייחוד בערים גדולות ואצלנו זה הפך להיות הלהיט החדש של המדינה ומיישמים אותו בהרבה מקומות ולא תמיד במקומות הנכונים. עירוב שימושים זה דבר יקר. יש בעיה בניהול של עירוב שימושים ואין חוק בנושא. למשל – בבניין שיש מגורים למעלה ומסחר למטה, יש צורך בחוק שמסדיר ביניהם והמסחר משלם חלקית עבור המגורים. ואז למגורים יש 'בשר' שמאפשר להם להתקיים מול מסחר בעייתי. הרי יש זיהום ולכלוך וכאשר יש כסף זה טוב. בעולם הרחב הדברים האלו סדורים ואצלנו לא. אפשר לראות עירוב שימושים בשנות ה- 50 שממש לא הצליח. חנויות 'מסכנות' שלא הצליחו לשרוד או שנראות נורא ואיום והבתים מתדרדרים. צריך לדעת איפה ליישם את זה, לא בכל רחוב אפשר להקים את זה והחוק היה צריך לדאוג לנראות. לחלק את האחריות ולקבוע שהמסחר ישתתף בבית המגורים.
מידד: עירוב שימושים זה נהדר. קצת חזרה לעקרונות המודרניזם. הרעיון הוא ייצור של עיר ורטיקלית. ערבוב במבנה אחד שמשלימים אחד את השני, מייצרים מבנים שחיים לאורך כל שעות היום. אני חושב שלכל הצדדים של עירוב שימושים הוא טוב; למשרדים זה טוב- כי זה מייצר מוקד משיכה, למסחר זה טוב – כי כבר יש קהל שבוי.
אחיסמך-עירוב שימושים מגורים, מסחר ותעסוקה בלוד. הדמיה א.סטודיו
השופטים 2 ת''א - צילום רן ארדה
מה האתגרים שעומדים בפניכם בתכנון פרוייקטים של מרכזי ספורט ובריכות שחייה?
מידד: לעזור לאפיין את הפרוגרמה בצורה הכי נכונה שאפשר. לפעמים מגיעים עם רעיונות והברקות. יש רעיונות שהם לא ברי יישום. ראשי ערים וראשי מועצות נוסעים לחו'ל, הם רואים מרכזי ספורט ורוצים ליישם אותם, כאשר בארץ מן הסתם זה עולה כפול 3, אתגר לא קטן בכלל. בנוסף, לתכנן את המרכז שייתן מענה לכמה שיותר אוכלוסיות; לא משהו מקצועי מדי וגם לכאלה שעושים ספורט חובבני, גם למשפחות וגם לבודדים. שכל אחד ימצא את עצמו בין אם בפעילות ובין אם בחוויה. מעט מאוד רשויות יכולות להכניס את היד עמוק לכיס ולהשקיע בספורט, תל אביב היא היחידה שעושה כך, כל השאר רחוקים משמעותית ממנה.
בריכה אולימפית-אשדוד-מידד, הדמיה עידן עמרני
מרכז ספורט עירוני-ראשון לציון-הדמיה א.סטודיו
מרכז ספורט-לוד-הדמיה א.סטודיו
התנועה בערים נהיית צפופה מיום ליום, האם לדעתכם הרכבת הקלה תפתור את בעיות התחבורה?
בני פרי: חסר המון בתחבורה הציבורית. אתה יורד מתחנה וכשאין פתרון להמשך הדרך אתה בעצם תקוע. צריכה להיות מערכת כוללנית, עד אז לא נצליח לשנות הרגלים של אנשים ואנחנו רחוקים מזה.
בני א.: הרכבת הקלה היא STATE OF MIND. גם הציבור שאמור להשתמש ברכבת הקלה, צריך ללמוד להשתמש במוצר כזה. אנחנו לא רגילים לזה. צריכים להפסיק להשתמש במכוניות. אחרי שנלמד את זה, זה בהחלט יעזור ויתרום בכל ענף אפשרי- החל מאיכות הסביבה וכלה בחסכון בזמן. זה הפתרון היחיד לגוש דן. הרכבת הקלה היתה צריכה להיעשות מזמן, לאפשר לרכבות להיכנס ולעצור מתחת לבניינים במרכז העיר, לשלב את תחנות הרכבת בתוך המגרשים של הבניינים, כמו בחו'ל. יורדים לרכבת ועולים לבניין המשרדים. זה לא קורה בגלל בירוקרטיה,זה פקשוש אם לא יתגברו עליה.
האם יש לכם ציפיות מהממשלה בכל הקשור לנושא התכנון והבנייה?
בני פרי: אין לי ציפיות מהממשלה, אבל מנהל התכנון בשנים האחרונות עובד נהדר ואנחנו נהנים מהשיתוף פעולה איתו. הממסד המקצועי אם ימשיך לעבוד כמו שעבד עד כה, ומקווים שהפוליטיקה לא תפגע בו.
נתנאל בשדרה-צילומים עופר עברי
קמפוס לחינוך מיוחד -ירושליים, ג'אבל מוכאבאר-הדמיה א.סטודיו
 
מימין: רחובות גן הפקאן -צילומים רן ארדה, משמאל: רחל 15-הדמיה א סטודיו
מה הפרוייקטים האחרונים שביצעתם / תיכננתם במשרד?
פרוייקט בבאר יעקב, שכונה של רבי קומות, עם 560 יח''ד, פרוייקט בנס ציונה- שפיר, עירוב שימושים, 3 בתי ספר בירושלים, ישיבה תיכונית בראשל''צ וישיבת הסדר בראשל''צ, מגדל בן 30 קומות בחריש.
יד שרה - פרוייקט שהסתיים בימים אלה בירושלים. הפרוייקט הינו מלון למחלימים, בנייה של 27,000 מ'ר, כולל חניונים. 220 חדרי בית מלון, אזור השאלת ציוד, קומת ביטוח לאומי, בריכה טיפולית וספא בקומה העליונה, בריכה מקורה שבנויה כבריכה טיפולית, שירותי הסעדה וחדר אוכל, טרקלינים, סך הכל 14 קומות. זהו פרוייקט הכולל ריבוי פונקציות. פיזיותרפיה, ספא, בריכה טיפולית ומערכות שתומכות. הפרוייקט נמצא במקום עם נראות גבוהה, בכניסה לירושלים, ליד גשר המיתרים. אזור עם שטחים ציבוריים, מרווחים. יש שם אדריכלות מודרנית ובנייה ירושלמית טיפוסית מסורתית עם מרפסות ברזל. התפר ביניהם מהווה סוג של לובי או חלל משותף. הפרוייקט ארך 6 שנים. אדריכל אחראי - בני אנקשטיין, שותף מוביל.
יד שרה- הדמיה א.סטודיו
משרדים נס ציונה-צילומים יניב אסא
כמה עובדים יש במשרד, האם אתם חשים שיש מחסור בעובדים בתחום בשנים האחרונות – במידה וכן – איך מתמודדים עם זה?
בני א.: היום אנו מונים 35 עובדים. יש מחסור בעובדים מקצועיים, יש הרבה עובדים צעירים ופחות עובדים מקצועיים. קשה לגייס עובדים עם הרבה נסיון, יותר קל לגייס את הצעירים ללא נסיון. בעיקר חסרים אדריכלים, קל יותר לגייס הנדסאים. אנחנו מגייסים עובדים ללא נסיון וחונכים אותם.
טיפים לאדריכלים בתחילת דרכם?
מידד: תעבדו במשרדי אדריכלים, תלמדו, תתנסו, תראו עולם ורק אז תחליטו האם לפנות לדרך עצמאית. חשוב לעבוד קשה, כל הזמן ללמוד. תמיד לחשוב שאתה לא יודע כלום וגם לערער על מה שאומרים לך. המבחן פשוט; אם זה מפריע לאדריכלות – תשאל למה זה? תבקש שיראו לך, תחפש פתרונות. אדריכלים צריכים להבין יחסית מעט בהרבה נושאים. הם צריכים שתהיה להם מסוגלות לדבר עם יועצים, להבין את הצרכים שלהם. יש רק אחד שמתכנן את הפרוייקט והוא האדריכל.
בני א.: אדריכלות זה מקצוע שהשיא שלו מגיע מאוד מאוחר וזה דורש הרבה סבלנות. דברים באים בקצב איטי, לעומת מקצועות הייטק.
טלי דראל: זהו מקצוע מלא באתגרים. גם במדינה שלנו; חוקים, תקנים, הוראות פיקוד העורף, הרבה הגבלות והנחתות מהיזמים. יחד עם זאת, בכל פרוייקט אפשר להיות יצירתיים וצריך להתעקש על זה לפעמים. אין פרוייקט מכל שנות נסיוני, שאי אפשר היה לעשות בו משהו מחוץ לקופסא. האפשרות תמיד ישנה.
שער רחובות-הדמיה וויופוינט
מתחם שפיר נס ציונה - הדמיה א. סטודיו
לפרטים נוספים ויצירת קשר:
לאתר משרד האדריכלים: https://www.v5arch.com/
|
פתרונות אדריכליים לתרחיש עלטה ממושכת
תערוכת יחיד בבנייני האומה
תערוכה בבית האמנים תל אביב
תערוכת יחיד בגלריה פריסקופ
פתיחת מחלקת אשפוז יום המטואונקולוגית במרכז הרפואי ת״א ע״ש סוראסקי
Denver Single-Stair Housing Challange Architecure Competition
תערוכה בגלריה חן וינקלר
תכנון וילה על ההר ביפן
פסטיבל ישראל 2024 בירושלים ובנגב המערבי
שבוע העיצוב ירושלים 2024
תערוכה קבוצתית במרכז עמיעד, יפו
שיפוץ בית מלון בברזיל
תערוכה קבוצתית חדשה במוזיאון אגם
''בין שחיקה לתקווה'' - תערוכות חדשות
קול קורא פרס אורי דורי לאדריכלות ישראלית
