ראיון עם האדריכל יעקב יער || ראיונות

ראיינו את האדריכל יעקב יער, מנהל ובעלים של ''יעקב יער אדריכלים'', משרד ותיק שנוסד ב-1960, אותו יעקב הקים יחד עם אשתו אורה. המשרד עוסק במגוון פרוייקטים של התחדשות עירונית, שימור, עיצוב ערוני ובינוי ערים ועוד. המשרד פועל ביפו, ושותפים בו בנו ובתו של יער. יעקב יער הוא חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 2007 וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014 [ביחד עם שלמה אהרונסון]. בנוסף, יער היה פעיל במשך שנים בגופים ציבוריים רבים. בין השאר היה חבר בוועד המנהל של הטכניון, פעיל במועצה לשימור אתרים וכן כיהן בין השנים 1981–1985 כיו''ר אגודת האדריכלים בישראל.

ספר על עצמך איך הגעת ללימודי האדריכלות ומה משך אותך במקצוע?
בניינים תמיד משכו אותי. כילד תמיד ציירתי בניינים. ב-1949 כשנרשמתי לטכניון ההבדל בין אדריכל ומהנדס לא היה חד וברור כמו היום. נרשמתי לשתי הפקולטות. היה פחות ביקוש לפקולטה לאריכטקטורה והטכניון החליט בשבילי, מעולם לא התחרטתי.

מה הדבר שמייחד את המשרד שלך ומה מאפיין את הפרוייקטים שלכם? 
עירוניות ומקומיות, הפרויקטים האורבניים שלנו כמו ''כפיר'' ו''המשתלה'', ''מתחם השוק הסיטונאי'' הקדימו את זמנם. הבניינים שתכננו ומתכננים הם בשפה מקומית, ים תיכונית ומותאמים למקום הספציפי בו הם ממוקמים, כמו המרכז הקהילתי גן יבנה, היוצר ''מקום בשום מקום'' ומשתלב בבניה הכפרית שסביבו.



אדריכל יעקב יער, קרדיט צילום: תומר אפלבאום

מה מנחה אותך כשאתה ניגש לתכנן מבנה ציבור?
הדימוי האייקוני - בנין ציבורי צריך לשדר ''אני בניין ציבורי לא סתם מגורים''.
המשתמש - בעיקר הציבור. למשל הילדים הקטנים בבית הספר היסודי בבאר שבע.
הגמישות - לשינויים עתידיים.

איזה מבנה ציבור/ מבני ציבור תכננת ואתה גאה במיוחד? 
מרכז קהילתי בגן יבנה, מכון סילבר להנדסה ביו-רפואית בקרית הטכניון חיפה.



קולונדה – מתנ''ס גן יבנה. קרדיט צילום: רן ארדה 


רחבת הכניסה והמגדל – מתנ''ס גן יבנה. קרדיט צילום: רן ארדה 


מבט חוץ – מכון סילבר, הטכניון, קרדיט צילום: זאב הרץ


מבט פנים – מכון סילבר, הטכניון. קרדיט צילום: זאב הרץ


מרכז המוזיקה בשכונת מורשת - מודיעין. קרדיט הדמיה – יער אדריכלים


שצ''פ שכונתי – שכונת המשתלה, ת''א. קרדיט צילום: עמית גורן


מהי התחדשות עירונית, איך היא מתבטאת בישראל ומהם היתרונות שלה?
התחדשות עירונית היא MUST, ישראל הבנויה עומדת להכפיל את עצמה בעשורים הקרובים. אסור להמשיך ולאכול שטחים פתוחים ולתכנן ערים חדשות.
תמ''א 38 היא WIN WIN אבל הממסד העירוני והתכנוני מתקשים לעכל אותה וחבל. לגבי התחדשות עירונית של מרכזי ערים ושכונות שלמות - משרדי האוצר והשיכון, ועדות התכנון והרשויות המקומיות עוד לא ערוכים לשינוי בתפיסה ולא קולטים את חשיבותה. יש צורך ברפורמות ובשינוי מדיניות כדי לעודד את התהליך.

בשנים האחרונות יש תחושה של התעוררות בנושא השימור, מהו לדעתך הטריגר לתהליך?
שימור היום זה ''צרות של עשירים''. אנחנו עסקנו בהתחדשות ו''שימור'' של יפו העתיקה והרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בשנות ה-60' וה-70' של המאה הקודמת היום עם ההקצנה והבירוקרטיה של הגישה לשימור לא היינו יכולים לעשות את מה שעשינו אז.
    
מה דעתך על האדריכלות שהשתנתה עם הטכנולוגיה?
הטכנולוגיה היא כלי, מכשיר, תלוי מה עושים בו ולפי אילו ערכים. לעשות רק כי אפשר, מבחינתי, זה לא ערך. אדריכלות WOW היא אופנה/ טרנד קצר ימים. 

אתה עובד עם ילדיך במשרד, איך השילוב של משפחה ועבודה?
נפלא, בעייתי, לא הייתי יכול לקוות למשהו יותר טוב.

איזה ספר אדריכלות אתה ממליץ לקרוא?
החיים והארכיטקטורה. 


חזית שכונה– שכונת כפיר, ת''א. קרדיט צילום: הקטור פטרוקו


מבט על בזמן הביצוע – שכונת כפיר, ת''א. קרדיט צילום: הקטור פטרוקו


השכונה היום – שכונת כפיר, ת''א. קרדיט צילום: הקטור פטרוקו


חזית הכניסה – בי''ס שכונת נחל הפארק ב'ש. קרדיט צילום: שניר רביב


מסדרון חינוכי – בי''ס שכונת נחל הפארק ב''ש. קרדיט צילום: שניר רביב


טיפולוגיות מגורים – שכונת המשתלה, ת''א, קרדיט צילום: עמית גורן