ראיון עם האדריכל איל יוסינגר || ראיונות

ריאיינו את האדריכל איל יוסינגר, הבעלים של EYA משרד האדריכלים, לו ניסיון מגוון בתכנון כל סוגי המבנים, לרבות תכנון בתים פרטיים, תכנון מבני חינוך, תכנון עבור הקהילה, מבני ציבור, מבני מגורים, מרכזי מסחר ועוד רבים. איל מתמחה בבנייה ירוקה, למד ועבר הכשרות בתחום זה. התפישה האדריכלית שלו משלבת סביבה, טכנולוגיה ורגש לכדי יצירה הוליסטית, ייחודית מאד ונכונה עבור כל אתר וכל אתגר. בראיון עם איל יוסינגר שאלנו על אדריכלות, בנייה ירוקה ותכנון אקולוגי, מגמות בארץ בתחום ועוד הרבה נושאים מעניינים..

ספר על עצמך איך הגעת ללימודי האדריכלות ומה משך אותך במקצוע?
תמיד משך אותי השילוב בין אמנות למדע. אדריכלות בעיני היא המפלט האחרון לג׳נרליסטים כמוני. בעולם של התמחויות צרות, האדריכלות מציעה התבוננות רחבה, רב תחומית ושלמה על המציאות.

מה הדבר שמייחד את המשרד של EYA ומה מאפיין את הפרוייקטים שלכם?
סטודיו EYA - איל יוסינגר אדריכלים עוסק בשיטות בניה מתקדמות ובניה ירוקה. אני קורא לנו בהומור: ״קליניקה לריפוי באמצעות מרחב״. התכנון עוסק בקשר בין הבריאות הפיזית והנפשית שלנו לבין הסביבההמתוכננת והבנויה. כל פרוייקט הוא מעין מחקר קטן ברוח הזו, ומטרתנו החד משמעית היא לתכנן מקומות המסבים אושר לבני האדם. בפועל אנחנו מתכננים מגוון רחב של פרוייקטים, ממבני חינוך, מלונות ותיירות אקולוגית ועד לבתים פרטיים. 


איל יוסינגר. קרדיט צילום: הגר לוין


מבנה חטיבת ביניים ומעבדה, ללמוד לנוכח הגן. קרדיט צילום: איל יוסינגר אדריכלים


מבנה חטיבת ביניים ומעבדה, ללמוד לנוכח הגן. קרדיט צילום: איל יוסינגר אדריכלים

מה משך אותך לעסוק בייעוץ בנייה ירוקה והאם אתה משלב את הבנייה הירוקה בפרויקטים?
אנחנו לא עוסקים בייעוץ לבנייה ירוקה, אלא רק בתכנון. הבנייה המתקדמת והירוקה היא לב ליבו של כל פרוייקט שלנו, ואנו לא מפרידים אותה משום תכנון אדריכלי שאנו עושים. בעיני בניה ירוקה פירושה געגועלאורחות חיים שאנו מתרחקים מהם. חיים מתוך חיבור לטבע ולקהילה. 

באיזה כלים / תוכנות אתה משתמש בנושאים הירוקים?
אנחנו מפעילים במשרד מגוון עצום של כלי תכנון. מודלים מקרטון לצד מדפסת תלת ממד, צילומים עם רחפן ומסיכות vr, אפליקציות שונות והמון כלי מדידה לאור, רוח ואיכות האוויר. על המחשב אנחנו עובדים ברוויט, אוטוקאד, ריינו, גראסהופר ולומיון, אבל אני עצמי עובד בעיקר ברישומים ידניים על נייר או על האייפד. 

כיצד אתה מנסה לשכנע לקוחות שיעשו תכנון אקולוגי / ירוק?
היום אני כמעט ולא משכנע אף אחד. מזמינים מגיעים אלי בזכות התכנון המודע שאנחנו מציעים. המגמה למבנים בריאים מגיעה מלמטה, אנשים מבינים את היתרונות של בית מואר, מאוורר, עם קשר בלתי אמצעי אל הטבע ועם חומרים טבעיים ולא רעילים. אנשים חיים בבתים גרועים מאד כבר עשרות שנים, וברור לאור מצב האקלים, הכלכלה והחברה היום כי מוכרחים לקום ולשנות. מי שמגיע אלינו מעוניין בבית הבנוי בטכנולוגיות מתקדמות, לא עוד בטון ובלוק שחור. 


מתחם נופש משפחתי בקיסריה, הקמת שלושה מבנים ובריכת שחייה לאירוח משפחתי יוקרתי בקיסריה. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


מתחם נופש משפחתי בקיסריה, הקמת שלושה מבנים ובריכת שחייה לאירוח משפחתי יוקרתי בקיסריה. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


מתחם נופש משפחתי בקיסריה, הקמת שלושה מבנים ובריכת שחייה לאירוח משפחתי יוקרתי בקיסריה. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


בית משפחתי במדבר, מרחב התכנסות במדבר. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


בית עם שתי חצרות, בית משפחה ביישוב אקולוגי. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים

האם יש מגמת שינוי בארץ מבחינת בנייה ירוקה ואיך אתה רואה את העתיד של הבניה הירוקה בישראל?
אי אפשר לתכנן היום ולבנות בלי להבין בצרכים הפיזיים והרגשיים של האדם. מי שעוסק באדריכלות עוסק בבני אדם, ומי שלא אוהב אנשים אין לו מה לחפש במקצוע הזה. כשאוהבים אנשים רוצים לתת להם את המרחב הבריא הטוב ביותר עבורם, במגבלות הטכנולוגיה והתקציב. זה מחייב להבין הרבה בבידוד תרמי, נוחות אקוסטית, תאורה טבעית, איכות האוויר במבנה, סוג התנועה, התזונה, המים והמנעד הרגשי שהמקום מייצר. התכנון שלנו מתמקד בהוויה לא פחות מאשר בעשייה [בתים שהם Being ולא רק Doing]. 

איזה תחומים ירוקים חסרים בבניה בארץ שלדעתך מתכננים צריכים לעסוק בהם?
מה שחסר בארץ מבחינת בנייה ירוקה זו מודעות בכל הרמות. אדריכלים, יזמים, קבלנים, מפקחים ומהנדסים נקראים לצאת מהשבלונה ולהתחיל כבר היום להבין את המשמעות של כל חלון וכל גג שהם מתכננים ובונים. מבנה שעומד חמישים שנה וגורם לפליטת אלפי טונות של גזי חממה לאטמוספירה זהו חטא בלתי נסלח. הילדים והנכדים שלנו יחיו בעולם חולה מאד, ויצטרכו להקריב הרבה בשביל לנקות אחרינו. הדרך היחידה היא להפסיק להתעלם ולהתחיל ברגע זה לתכנן באופן אחראי לאדם ולסביבה. מסיבה זו הקמתי את BuildUP, מרכז לבניה מתקדמת וירוקה. במרכז אני מעביר קורסים והכשרות למתכננים ומבצעים בדרך לתכנון ובניה טובים יותר.

האם הבניה הירוקה משתלמת כספית או שהיא נדרשת מבחינה חברתית גם אם איננה כלכלית?
מבחינה כספית, בניה ירוקה מתחילה בידע ולא בכסף. הצבת אותו המבנה באופן שונה על מגרש משנה דרמטית את הנוחות מבלי להוסיף שקל. לפעמים כמה חלונות נכונים הם כל הסיפור כשרוצים בית נעים וחסכוני מאד לאורך השנה כולה. כמובן שישנן מערכות שעולות כסף, כמו מערכות בידוד או תאים פוטו-וולטאיים [גג סולארי], אבל במקרים כאלה קל לחשב את החזר ההשקעה הכספית מהחיסכון בחשמל. 

מה דעתך על מצב הדרישה לעובדים בתחום האדריכלות? האם חשת במחסור ואם כן כיצד אתה מתמודד עם הנושא?
ענף האדריכלות בישראל מושפע כמובן מענף הבניה והנדל״ן. ישראל היא מדינה משופעת בנייה, גידול האוכלוסיה וההון האישי של ישראלים ניכר בהתחלות הבניה ורכישת המגרשים הגואה בשנה האחרונה. מצד שני, ישנם משרדי אדריכלות שנפגעו מאד בתקופת הקורונה, למשל בתחום המסחרי, משרדים, חדרי כושר וכיו״ב. מבחינת עובדים הביקוש לאדריכלים טובים גדל בחודשים האחרונים. אני לא חשתי במחסור כי רבים מתחברים לתחום הבניה הירוק ורוצים לעבוד איתנו, אבל אני מכיר קולגות שמחפשים כבר למעלה משנה ולא מוצאים. 

ספר על פרויקט שאתה גאה בו במיוחד?
תכננתי קמפוס קהילתי לבעלי צרכים מיוחדים בעיר אילת. המקום מתוכנן עבור תושבי העיר כולה, מתוך תפישת עולם של שילוב קהילתי והקניית כישורי חיים לעצמאות. בתכנון המרכז ייושמו רעיונות חדשניים של מצללות חכמות בתכנון פרמטרי, לצד רעיונות מסורתיים מהאדריכלות המדברית כמו קיר לח ומלכודות רוח.


מרכז שילוב קהילתי, מרכז לבעלי צרכים מיוחדים. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


בית דו-משפחתי בבנייה מתקדמת. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


בית מחבק במושב, בית אקולוגי בבנייה מתקדמת. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


בית מחבק במושב, בית אקולוגי בבנייה מתקדמת. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


יחידת אירוח אקולוגית בהרים. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


בית על המצוק ביער, תכנון בית בין שבילי החורש בישוב נטף. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


בית המכולות בגולן. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים

בית אקולוגי במושב, תכנון מקורי למשפחה מיוחדת. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


מבנה חינוך חטיבת ביניים. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


חטיבת ביניים קינג סולומון, מרכז חינוכי מתקדם. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים


בית בערבה, בית למשפחה החוזרת לקיבוץ בנגב. קרדיט תמונה: איל יוסינגר אדריכלים