''שתיים כפול שלוש'' תערוכה בגלריה ''אחד עם 9'' || ארועים

העבודות בתערוכה אינן נענות לעמדה תמטית אוצרותית, אך הן נוצרו באותה העת על ידי ששה אמנים/יות שפעלו בסמיכות ועוסקות – כל אחת בדרכה – בבחינת הקוד הגנטי של המקום הזה, בזמן הזה ממש. זהו למעשה חלון ראווה למערכת הדיאלוגים שנוצרה בין זוגות של אמנים שהתארחו בתכנית השהות של הפקולטה לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים.

רועי גרינברג ושיר רז, צלם וצלמת, מציגים פרויקט משותף אשר צולם סביב הכנרת בשיאו של הקיץ האחרון. הצילומים המתכתבים עם צילומי מסעות מן המאה ה-19 נעים בין מבט מתרפק למבט חקרני ומייצרים אשליה של אגם רוגע ושומם, החוזר בצילומים לאיכויות הרומנטיות של המאה ה-19. הכנרת, שמעמדה המיתי אינו מוטל בספק, בהיותה מקווה המים ההיסטורי החשוב והגדול בישראל, בעלת מעמד מיתי בתיאולוגיה הנוצרית ומוקד לעימותים אסטרטגיים היא מושא מחקר מורכב ומצוי בלבו של האתוס הציוני. רז וגרינברג מייצרים שני מבטים שונים: האחד [גרינברג] מפעיל מבט נופי, קלאסי,  טופוגרפי, גברי מאד ואילו השני [רז] חוקרת סביבה אינטימית יותר, בוטנית, חושית וחושנית.


שיר רז, קרדיט צילום: שיר רז

רועי כהן ואבנר פיצנ׳ובר, מציגים מיצב פיסולי מינימליסטי שבמרכזו שני פנסי רכב, מנותקים מהקשרם המקורי, מוצבים בחלל הגלריה ומהבהבים לחלופין, כמחווה לאקט המקובל מאד במרחב הישראלי למטרת זירוז, סילוק וביטול. עבודתם עוסקת באלימות המרומזת ובמוטיבים של חוסר סובלנות במרחב הציבורי. זוהי עבודה תוקפנית ופואטית בו זמנית. לאובייקט הפיסולי נלווה סאונד מצקצק, אשר מדגיש את אי הנוחות ואת ההתערבות של הפעולה במרחב הציבורי. הניתוק של פנסי הרכב מהשלדה ומן המכלול המכני המרכיב את השלם, מזקקת את המחווה ומעניקה לה איכות טרנסצנדנטלית, כמעט מאגית ומדגישה גם את האפשרות המעודנת של ההיבהוב – כחלופה לצפצוף. 
ליאור שלו ונויה גלובן, מציגות מיצב פרפורמטיבי ובו פרגוד סגור ובתוכו מה שנדמה כעמדת די.ג׳יי. האמניות מנהלות דיאלוג בזמן אמת עם קבוצת משתמשי טיק טוק המשדרת לייב כאשר האירוע משודר על גבי שני מסכים מסונכרנים. עבודתן יוצאת מתוך נקודת מוצא פיקטיבית ובמרכזה הודעה [פיקטיבית] על הסרתה של האפליקציה הפופולארית ומחשבות על עולם בהיעדרה. העבודה מציפה שאלות של גבולות המעשה האמנותי וטשטוש הגבול הין האישי לציבורי. בשנים האחרונות הרשתות החברתיות מייצרות פלטפורמה דמוקרטית [לפחות לכאורה] המאפשרת למשתמשיה להפוך לגיבורי תרבות ללא שיח ושדה שמכשיר אותם לכך. זהו מרחב שנדמה לרגעים כאוטופי אך מזכיר לעתים קרובות חוויה דיסטופית, כמעט אנרכית. גלובן ושלו מנסות לנצח על התזמורת הזו, לשלוט בסיטואציה ולהשתעשע בה.

רועי גרינברג, קרדיט צילום: רועי גרינברג

במהלך חודש מאי, פרסם בית הספר לאמנות קול קורא לאירוח שלושה זוגות של אמנים, הפועלים יחד, על מנת לאפשר להם חלל עבודה, סדנאות וליווי אוצרותי למשך חודשיים. זהו מהלך שיזם יאיר ברק, ראש בית הספר לאמנות, אמן ואוצר אשר מצא לנכון לפתוח את האקדמיה אל השדה ולארח אמנים פעילים בתוך חללי המחלקה. שלושת זוגות האמנים קיבלו שלושה חללי עבודה מרווחים וגישה מלאה לסדנאות הכלים השונות בכדי לאפשר להם להוציא אל הפועל פרויקט אמנותי חדש. תכנית השהות מבקשת להדגיש שני אספקטים: עבודה דיאולוגית, משותפת והוצאה לפועל של רעיון. בניגוד לאמנות המתקיימת במרחב סוליסטי, בסטודיו של האמן, תכנית הרזידנסי מבקשת למצוא מרחב יצירה שיתופי הנעשה בתווך שבין שני סובייקטים.

תערוכה קבוצתית חדשה בגלריה לאמנות של מכללת סמינר הקיבוצים, ''אחד העם 9'' : ''שתיים כפול שלוש''
אוצר: יאיר ברק
פתיחה: 11.11.2021 , יום חמישי,  בשעה 20:00
נעילה: 1.1.2021   
משתתפים/ות: אבנר פינצ׳ובר ורועי כהן, נויה גלובן וליאור שלו, רועי גרינברג ושיר רז

בגלריה ''אחד העם 9''
רחוב אחד העם 9 , תל אביב / הכניסה לגלריה מרחוב השחר 5