|
הפעם במדורנו 'תמונת משרד' נכיר את המשרד Toolbox , צמד מעצבי פנים.
• משתתפים: איתי גדרון, 30, מעצב פנים, וירון קנור, 32, מעצב פנים. שניהם בוגרי המכללה למנהל ומתפקדים שם כיום כמתרגלים בסטודיו לעיצוב פנים.
• המשרד: 35 מ'ר ['לא כולל את הדק'], טובע בירוק בשכונה שקטה ברמת השרון ['הצימר'] ומחולק לשני חללים. בחלל הראשון ממוקמות שתי עמדות מחשב של השניים ובחלל הפנימי- פינת ישיבה קטנה מעוצבת בצבעי הלוגו וקיר צבוע בירוק ומשמש כלוח שעליו הזוג מתבטא מידי פעם.
• איך זה התחיל: איתי וירון הכירו במכללה כשאיתי היה במחזור אחד מעל ירון. איתי מספר על ההיכרות, 'כשהייתי בשנה ג', השתתפתי בתחרות לעיצוב ביתן לעיר הבארים של תל אביב. זה היה ביתן ל 'Y CHILLI LIQUEUR' - משקה שירון המציא. יצא שהבאתי יחד עם שותף את ההצעה הכי קרובה למה שציפו. חברתי לירון ועבדנו יחד על עיצוב הביתן. תכננו את הביתן הכי יפה'. ירון ממשיך ומספר, שרק אחרי שהם התחברו, הם הבינו שגדלו כמה שנים יחד בבסיס תל נוף כשהיו ילדים. 'משהו בשם שלו צלצל לי והתחיל להחיות כל מיני דברים מהעבר'.
 מעצבי הפנים איתי גדרון וירון קנור צוות משרד Toolbox מימין לשמאל: ירון ואיתי
• איתי שסיים את לימודיו לפני ירון החל לצבור ניסיון במשרד 'בילגוראי- פוזנר' ['זה משרד מקסים ולמדתי שם מה היא העבודה האמיתית ומה הם החיים האמיתיים בתחום'] איתי מספר שלהפוך לעצמאי היה לא פשוט ואפילו קשה. תוך כדי תנועה התחיל לגלות שהחלק הניהולי זה דבר שמאוד חשוב לו ודווקא עם הדברים הלוגיסטיים ['המעצבנים'] הבין שהוא יודע ואוהב להתעסק והחליט שאולי זאת הזדמנות לנסות. לאחר שירון היה בשיתופי פעולה עם אדריכלים שונים, הצטרף לאיתי.
• ירון: 'חברנו בתהליך שהיה בריא בסך הכל ולא מיד הפכנו לשותפים. כשאתה מתחיל מהלכים כאלה אתה לא בדיוק מבין לאיפה אתה נכנס ודווקא מתוך זה, יותר קל לך'.
• מהר מאוד הבינו השניים שהם צוות טוב שמשלים אחד את השני כשהם משתדלים ללמוד אחד מהשני כל הזמן. ירון, 'איתי בא עם המון ידע מקצועי אחרי שצבר ניסיון במשרד גדול ולי היו רק פנטזיות'. איתי, 'תיאוריות, למה פנטזיות?'
• בתור משרד צעיר, מגדירים את עצמם 'במצב של חיפוש' ונכונים להיות גמישים. ירון, 'יחד עם זאת, יש לנו את הבגרות להבין שאי אפשר לזרוק כל רעיון לפרויקט. צריך לעצב באחריות'. מה שבכל זאת מאחד את כל הפרויקטים, הוא השילוב של פרטי נגרות ומסגרות ועבודה עם פרטים בכלל.
• לקראת פרויקט חדש: קודם כל מקשיבים ללקוח. 'כשאנחנו מקבלים פרויקט חדש, הלקוח יודע לעיתים דברים שאנחנו עוד לא יודעים. ננסה לפתוח דף חדש בכל פרויקט ותמיד נשקיע זמן במחקר, מה שיחדד לנו את הראייה לקראת התוצר הסופי'.
• מה לא: לא יתחייבו לדבר שלא יוכלו לעמוד בו ותמיד ינסו להקדים את הלקוח, 'יש מקומות שנתפשר עליהם ויש מקומות שנמצא את הפשרה בדבר אחר'.
• קצת מעבר: 'אנחנו אוהבים שיש ערך מוסף, גם אם הוא לא גלוי במיוחד, זה עוזר לנו להיות שלמים עם מה שאנחנו מייצרים. ברגע שיש לוגיקה ודבר אחד נובע מדבר אחר אז האסתטיקה היא ה'ביי פרודקט' של זה'. באתר האינטרנט של Toolbox כל פרויקט מיוצג על ידי איקון ייחודי לו, שנוצר באמצעות משתנים שונים כמו היקף הפרויקט ומשך הפרויקט.
• כרגע בעשייה: תכנון חלל פנים של 150 מ'ר באלנבי שיתפקד כמתחם בילוי ויחולק למתחמים שונים כשכל אחד מהם מציע חוויה שונה. לדעתם, הפרויקט יכול לשמש כהתחלה לשינוי שהרחוב צריך לעבור ['עצוב שמבחינת התיירים זה הרחוב של תל אביב']. איתי, 'הלקוחות התחילו בכך שהם הביאו לנו סרטון שישמש כרפרנס למה שהם רוצים, שזה יהיה הקונספט, העולם שהם מחפשים. הם רצו שמי שנכנס לחלל יעבור איזושהי חוויה שמשתנה בין המתחמים השונים בפנים. היה אתגר בלהבין איך אנחנו מעצימים בכל חלל וחלל את החוויה ועם זאת, איך אנחנו נותנים לכל אחד מהם תשומת לב הולמת'. ירון, 'אנחנו דואגים לקשר ישיר בין הצגת הקונספט לפרויקט הסופי. כשלקוח יודע שהוא היה שותף בתהליך יעלו פחות התנגדויות מצדו. הוא צריך להרגיש חלק מהתהליך וככה המחויבות שלו שהפרויקט יצליח תהיה גדולה יותר'.
• ועוד בעשייה: טאפאס בר [150 מ'ר] בפתח תקווה, מעדנייה [60 מ'ר] של רפי אדר [ממסעדת פרונטו] בהרצל פינת אחד העם, שיפוץ מסעדה איטלקית [250 מ'ר] בהרצליה ותערוכת בוגרים של החוג לעיצוב פנים מהמכללה למנהל שתפתח ביולי בנמל יפו. • טרנדי: לא מתחברים. מעדיפים את המושג 'על זמני'. 'אנחנו אוהבים להרגיש את החומר עצמו ואם אי אפשר להביא את החומר, נעדיף לעשות משהו אחר. זה מביא את הלקוחות שמעריכים את העובדה הזאת'.
• מתגאים: תכנון פנים של ה- 'Porter & Sons'- מסעדה עם מערכת מקצועית של 60 ברזים למזיגת בירה [רחוב הארבעה, תל אביב]. 'זאת דוגמא לפרויקט שאנחנו מאוד שלמים איתו. היו שם המון סוגיות שהיינו צריכים להתמודד איתן, החל מהשימוש במערכות הקיימות במקום וכלה במשוואה המדויקת שקבלנו שלפיה הבירה תמזג. זה דרש הבנה של לוגיסטיקה מסובכת'. ההשראה לפרויקט הייתה בארים אנגלים וניו- יורקים ותחנות רכבת ישנות, 'היופי של המקום שאתה מגיע אליו ומרגיש שהוא עובד שנים'.
• סדר יום: מגיעים למשרד סביב 9, בתקופות לחוצות מגיעים מוקדם יותר. יושבים לקפה בגינה, מעדכנים אחד את השני ומתחילים את היום. מסיימים אותו סביב 6 או 7. בסוף היום מוצאים את הזמן לדבר על הדברים ה'פחות רשמיים', על ההתלבטויות, על הדברים הקטנים ועל הפנטזיות ['יש לנו בקבוק ג'ק ומשש בערב מותר להתחיל למזוג']. איתי, 'ירון יכול למשוך את הזמן במשרד אבל אני יודע לשים את הגבול ולהבין שמספיק להיום. לפעמים אני צריך להגיד לירון שיקום מהכסא וילך הביתה'. ירון, 'אבל בסוף יוצא שאני יותר בחופשים'.
• סופי שבוע: סוגרים קצוות ['לא בהכרח כי חייבים, אלא כדי שיהיה לנו את השקט ושנדע שאנחנו מקדימים'].
• זוגיות אמיתית: ירון, 'אנחנו מנסים לדבר על הדברים שבד'כ קשה לדבר עליהם. אנחנו שמים את האגו בצד, כל עניין ננסה לפתור מהר ולא לאגור עוד ועוד. הרצון לעבוד יחד עולה על הכל, למרות שלפעמים יש טיפה לחץ ואנחנו מצליחים לעצבן אחד את השני'. איתי, 'כל פעם כשאנחנו מרגישים שיש טיפה כעס אנחנו יושבים, שותים משהו ומיישבים את הדברים. כל שיחה כזאת במרפסת נגמרת באווירה הכי טובה ובחיבוק, אנחנו כמו זוג נשוי'.
• בינתיים: מצטיידים באורך רוח ומבינים שמדובר בתהליך של עליות וירידות. ירון, 'אין לי ספק שבמהלך השנים מרחב האפשרויות שלנו יתחיל לקבל סגנון ברור יותר'. • ברגע זה: עובדים קשה ולא בטוחים שיש זמן או מקום שנחים בהם. איתי, 'מאוד טוב לנו וזאת מחויבות שבאה מבפנים. יצרנו משהו שכיף לנו בו. אני לא רואה את עצמי עובד במקום כמו מרכז תל אביב. מתאים לי להגיע בבוקר בלי לחפש חניה'. • סיפוק עצמי [1-10]: איתי- 9. 'זה תמיד יהיה 9 כי תמיד יהיה לאיפה לשאוף. צריך להיות ריאלי ולדעת את מקומך. בלב שלם אני אומר 9 וה- 10 אף פעם לא יגיע'. ירון- 11. 'אני משתדל להיות חיובי כל הזמן ומרגיש שלא חסר לי דבר'.
|