ראיון עם אדריכל לירן צ'צ'יק - קלוש צ'צ'יק אדריכלים || ראיונות

''...בכל פרויקט אנחנו מזהים משהו אחד עקרוני באתר ועוד משהו עקרוני בפרוגראמה, בצרכים של המשתמשים. הקריאות של הפרויקט נובעת מכך שרעיון חזק באתר ורעיון פרוגראמטי נפגשים...''

ראיון עם אדריכל לירן צ'צ'יק [41], אדריכל ושותף במשרד קלוש צ'צ'יק אדריכלים יחד עם בת זוגו האדריכלית ניצן קלוש [39]. המשרד נחשב לאחד המשרדים הצעירים המבטיחים בארץ והתפרסם לציבור לאחר זכייתם בתחרות תכנון עיריית נתניה ביחד עם משרד קימל-אשכולות. שניהם חוגגים יום-הולדת בשבוע הבא באותו יום בדיוק.


אדריכל לירן צ'צ'יק

אתה ובת זוגך ניצן למעשה נפגשתם בזמן הלימודים באוניברסיטת תל-אביב, נכון?
נכון. ניצן התחילה ללמוד אדריכלות בבצלאל ועברה לאוניברסיטת תל-אביב, היכן שאני למדתי ושם נפגשנו. במהלך הלימודים טסנו לדנמרק לחילופי סטודנטים ואני למדתי שם שנה ב-Danish Royal Academy. כבני זוג כבר עשינו את פרויקט הגמר שלנו באונ' תל אביב ביחד.

לאחר מכן פנינו ללימודי תואר שני בטכניון, במחלקה לארכיטקטורה ותכנון ערים בפורמט אקדמאי. התזה שלי עסקה בביו-גנטיקה באדריכלות; איך ניתן להשליך מודלים ביולוגיים על אדריכלות לפתרון בעיות מבניות. התזה של ניצן חקרה תכנון שמודע לפירוק; זאת תפיסה שאומרת שבניינים מסיימים את תפקידם לאחר זמן מסוים ובוחנת כיצד הם יכולים להשתנות תוך כדי פירוק למשהו חדש.

כיום אני מלמד כבר שמונה שנים בויצו, ומנחה פרויקט גמר. ניצן מלמדת בטכניון לאחר שנים שלימדה באוניברסיטת תל-אביב.


וילה אלעמי בהרי ירושלים. צילום מטעם קלוש צ'צ'יק אדריכלים

מהו תהליך העבודה שלכם במשרד?
במשרד עובדים רק שנינו ואנו גדלים וקטנים בשיטת פרילאנס לפי הצורך. בתחילת התהליך אנחנו הולכים לאתר ושמים דגש על הבנת הפרוגראמה ומה הלקוח באמת רוצה וצריך. אז עוברים ל- Brainstorming, כל אחד עושה סקיצה בנפרד ולבסוף עושים את התיאום בינינו.

ניתן להגיד שאתם ניגשים לאדריכלות בגישה אקדמאית-פילוסופית ואז כדי לממש את הקונספט במציאות יש לכם התמודדות לא קלה עם המערכת ואנשי התעשייה הפרקטיים?
אנחנו לא עם שני הרגליים בפרקטיקה. אנחנו תמיד שמים רגל אחת בפרקטיקה ועוד רגל במקומות אחרים, כגון הוראה. הפרקטיקה היא רק חלק מהעשייה שלנו ואנו משתדלים לא להיות תלויים רק בזה. אנחנו מעדיפים לעסוק בבנייה מועטה, אבל לבחור רק את מה שאנו חושבים שהוא ברמה מספיק גבוהה עבורנו.

בהתחלה, תכננו לביאנלה, שם מתעסקים בנושאים פילוסופיים. זה היה מאוד מעניין אבל גם מאוד מנותק מהמציאות. לאחר שהות ארוכה בחיפה, התחלנו להתעניין במקומות ההשפעה של האדריכל לא רק על ידי תכנון אלא גם דרך פוליטיקה ומעורבות חברתית. התחלנו לעסוק בבנייני הרכבת ותוכניות העל של חיפה ודרך זה הגענו לרעיון של שילוב קהילתי בתכנון שאנו מנסים לשלב בפרקטיקה.


וילה אלעמי בהרי ירושלים. צילום מטעם קלוש צ'צ'יק אדריכלים

מהו הרעיון?
במקום תכנון Top-down שבו המערכת מחליטה על המרחב הבנוי, תכנון Bottom-up שבו התכנון מתחיל מהתושבים ועולה למעלה. אנו קוראים למיזם הזה ''קיים'' – שזה קבוצה ליזמות קהילתית. העיקרון הוא להפוך את הפירמידה. במקום שיזם יבוא אל דייר ולמען תוספות מסוימות שקבע, גורם לו לחתום על ויתור לזכויות ומשאיר אותו בחוסר וודאות. אנו מאגדים כוורת של אנשי מקצוע ומתחילים בהידברות עם הדיירים ובדיקת הזכויות האמיתיות שלהם. עם תכנון כזה, אפשר אחר כך לפנות ולעניין יזם ולנטרל את החשדנות של תושבים שמייצרים התהליכים ההפוכים.


פרויקט דיור בעתלית ביוזמה קהילתית. הדמיה מטעם קלוש צ'צ'יק אדריכלים.

תוכל לתאר לנו פרויקט שלכם שבוצע במתכונת הזאת?
יש לנו פרויקט בבניה במתכונת הזו של 12 יחידות דיור בעתלית. כאשר גרנו במעונות הסגל הזוטר בחיפה עם עוד זוגות לתארים מתקדמים, היה שם זוג שניגש למכרז על קרקע בעתלית וגייס איתו עוד 9 משפחות. הם רכשו ביחד את הקרקע ורצו לתכנן 12 יחידות; 9 להם ו-3 למכירה כדי לסבסד חלק מהפרויקט. זו דוגמא לקבוצת רכישה שמתארגנת מלמטה.

מה שקרה כשתכננו, זה שיצא משהו מאוד שונה ממה שנבנה עכשיו בעתלית. לרוב בונים שם דו-קוטג'ים על מגרש של 3 דונם. אנחנו נלחמנו עם המועצה, שהיא יחסית קלה, כדי לייצר פרשנות לתב''ע מתוך הצרכים של המשפחות. הפרויקט הוא מעין שילוב בין שיכון לווילה, ברוחב של כ-7 מטר על אורך של 20 מטר. הצלחנו לייצר עוד כיווני אוויר ומפתחים, וזה מייצג נכון יותר את האינטרסים של האנשים שם.

איך מממנים תהליך כזה? האם יש תמיכה של מוסדות כגון העירייה בתהליכים כאלה?
אתן דוגמא מהפרויקט העכשווי בבת-גלים בחיפה, שם גרנו בעבר. יש שם שני מתחמים של שיכון ובינוי ואנחנו עושים עבודה עם הקהילה בשטח. זו אינה בנייה שגרתית ולרוב עיריית חיפה לא תתמוך בדבר כזה, אבל בבת גלים, משרד השיכון הכריז על בינוי ושיקום עם תמיכה ברמה מוניציפאלית, לכן חיפה תרצה לקדם את זה. ישנם 200-300 יחידות ב-2 המתחמים יחד.

בתחילה אוספים אנשי מקצוע קריטיים לצורך פינוי בינוי, כגון שמאי, עו''ד ומישהו שמרכז את התושבים. אנשי המקצוע בשלב הראשון עובדים פרו-בונו והתושבים לא משלמים שקל. התשלום יגיע רק כשהיזם חותם הסכם שקוף בינו, בינינו והתושבים. אנו נקבל את שכר הטרחה רק אחרי השלב הזה. זה חשוב, כי לרוב תהליך כזה נתקע בשלב ההתחלתי, כאשר דייר חושד בצורך לשים כסף ולוותר על הזכויות שלהם לטובת מישהו זר שהאינטרסים שלו לא ברורים להם.


בית פרטי עם חצרות פנימיות ברזיאל. הדמיה מטעם קלוש צ'צ'יק אדריכלים.

בהקשר לסגנון שלכם, הוא שונה בבנייה פרטית מאשר בתחרויות. הבניה הפרטית שלכם מאוד קריאה, מיוצרת על ידי מסות וגריעות מאוד מובחנות. בתחרויות יש יותר שכבות בתכנון. תוכל לתאר את הסגנון שלכם?
בכל פרויקט אנחנו מזהים משהו אחד עקרוני באתר ועוד משהו עקרוני בפרוגרמה, בצרכים של המשתמשים. הקריאות של הפרויקט נובעת מכך שרעיון חזק באתר ורעיון פרוגרמטי נפגשים. אין הרבה מחשבה על ערך אסתטי מוחלט.

בבית ברזיאל ישנם כמובן ערכים אסתטיים אבל הם נבעו מהאתר, מהטופוגרפיה החזקה, מסגור של הנוף והפנייה של הבית ופתיחתו לסביבה. מבחינת הפרוגראמה, זה בית לשתי משפחות - זוג עם שלושה ילדים וסבא וסבתא, ממש קומונה. העיקרון שנבע הינו הגמישות לחלק את המבנה למספר שונה של יחידות כל פעם מחדש. כך אנו תמיד מחפשים ערך מוסף לפרויקט ברמת האתר והשימוש שלו.


וילה אלעמי בהרי ירושלים. צילום ותכניות מטעם קלוש צ'צ'יק אדריכלים.


הצעה לתחרות של אקדמיית בצלאל בירושלים. הדמיה מטעם קלוש צ'צ'יק אדריכלים.

ובתחרויות?
בתחרויות אנחנו גם מנסים לעבוד באותה מערכת. באחת התחרויות הראשונות בהן השתתפנו - התחרות לתכנון האקדמיה של בצלאל במגרש הרוסים, העקרון הפרוגרמטי היה איחוד פונקציות כך שגודל השטחים יכול להצטמצם. איחדנו את כל המנהלות, השרותים והסטודיו של המחלקות, וזה נתן ערך מוסף, שסטודנטים ממחלקות שונות יכולים לעבוד יחד. זה גם צמצם את השטח ברוטו וכך יכולנו לבנות מבנה אחד במקום שני מבנים לפי הפרוגרמה, אשר חסמו את כל השטח והנוף.

בתחרות של מגדל עיריית נתניה, שזכינו בו ביחד עם משרד קימל-אשכולות, העיקרון היה איך המגדל נוחת באדמה, לפתור את מפלס הקרקע. יש המון פונקציות באתר, קירות תמך וחניונים שפגעו ברמת הקרקע, ורצינו לייצר קשר עם המבנים בסביבה כמו בית המשפט, הקונסרבטוריון והקניונים. יצרנו במפלס הקרקע קומפלקס שונותן ערך נוסף משילוב כל הפונקציות ביחד. כמובן שמבחינה צורנית היה אפשר להתבטא כי המגדל נועד להיות אייקון בעיר.


ההצעה לתחרות עיריית נתניה - זכייה במקום ראשון יחד עם משרד קימל-אשכולות. הדמיה מטעם קלוש צ'צ'יק אדריכלים וקימל-אשכולות.

אתם משתתפים גם בתחרויות בעולם??
בעבר השתתפנו, כעת לא כי אנחנו כבר משפחה עם ארבע בנות ואין לנו את הזמן הפנוי. תחרות שאהבתי במיוחד הייתה תחרות קטנה שעשינו בזמן שלמדנו בדנמרק. זה היה הקמת Info box בעיר לום, עיר קטנה בשבדיה ליד הקתדרלה הכי עתיקה בסקנדינביה. ביקרנו באתר וזיהינו מצב מיוחד שבו היה cut פיזי בין בלוקים של 6 קומות לבין הרחבה של הקתדרלה. הפרויקט שלנו יצר קשר ביניהם.


הצעה לתחרות בשוויץ. צילום ומודל מטעם קלוש צ'צ'יק אדריכלים.


פרויקט הגמר באוניברסיטת תל-אביב, 2004. צילום ומודלים מטעם קלוש צ'צ'יק אדריכלים.

לסיום, האם אתה מרגיש שהאדריכלות שלכם כיום מושפעת מפרויקט הגמר שלכם באוניברסיטת תל-אביב, שזכה בפרס עזריאלי?
כן במידה, אך התפיסה שלנו את האדריכלות מתפתחת ומשתנה כל הזמן.
פרויקט הגמר שלנו היה בגן העצמאות בירושלים. גם שם ניסינו למצוא עקרון מרכזי הנובע מהאתר ומהפרוגראמה. התחושה הייתה שהאזור הפך לחצר אחורית, כאשר כל הדברים המגלומנים שתוכננו, כמו בית המשפט והמוזיאון לסובלנות מפנים את גבם לאזור. רצינו להפוך את החצר האחורית לחצר פנימית משותפת, ולאחד את כל הפונקציות.
בתור מנחה כיום, אני יודע כמה זה היה נאיבי - אין דבר כזה דיאלוג בין בניינים. אך עדיין גם כיום אנחנו מנסים לשמור על העקרונות שלנו ולהגיע למצב win-win בין התושבים, הבניינים והמערכת כולה.