ראיון עם אדריכלית בתיה סבירסקי מלול - ''באה אדריכלים'' || ראיונות

נאיזה פרויקט שעשית עד היום, את הכי מתגאה?
אני אוהבת את כל הפרויקטים שלי,זה כמו לשאול אם יש ילד אחד שלי שאותו אני הכי אוהבת. כשאני עובדת על פרויקט אני בתוכו. התחושות מתחלפות, לפעמים אני אוהבת אותו יותר ולפעמים פחות, לפעמים חשה למה עשיתי ככה ולא אחרת למשל...התכנון לדעתי לא נגמר לעולם, תמיד אפשר לשפר ולעשות טוב יותר, ולפעמים אפשר גם לקל מתוך אילוצים. תהליך תכנון הוא קבוצתי- אני מממשת את הפאן הפיזי של הרצונות של לקוחותיי, אני משתלבת בסביבה אורבנית, נופית בתוך קונקסט אנושי וסביבתי. ארכיטקטורה זה לא תהליך שעושים בחדר סגור, זו אומנות שימושית- הקשר עם אנשים, צרכים מתהווים ועוד.. האדריכלות שלי היא בד'כ מאד צנועה, אני חושבת שכשמתכננים ושמים יותר מדיי design  זה כופה את עצמו על החללים. אני חושבת כי האנשים בתוך המבנים צריכים לתת את המשמעות ולא רק האדריכלות שתשלוט על הכל מסביב.

היכל התרבות אור עקיבא

ספרי קצת על משפחתך, הורייך?
נולדתי בפולניה בשם - באתה סבירסקי, כאשר הגענו ארצה החליפו לי את השם לבתיה וכשהתחתנתי הפכתי להיות בתיה סבירסקי מלול.
ההורים שלי הם מהנדסים, הקשר לטכנולוגיה ואומנות היה קשר שתמיד ריתק אותי. אין לנו במשפחה אף אחד שממש קשור לתחום האומנות, מלבד איזו אחות של סבא וסבתא שנספתה בשואה שעסקה באומנות. מגיל 15 החלטתי שאהיה אדריכלית- כבר בגיל הזה רציתי ללכת ללמוד באקדמיה לאומנות- ולא עשיתי את זה כי הוריי חששו שלא אוכל לעמוד בזה עם קשיי הלימודים. בכל מקרה הלכתי תמיד לחוגי אמנות לנוער במוזיאון תל אביב- כי אהבתי את זה.

היכל התרבות אור עקיבא

מתי התחלת את הלימודים?
הייתי עתודאית, ובגיל 23 כבר סיימתי את לימודי האדריכלות בטכניון, וכבר הייתי אמא.
אני מאד מגובשת ותמיד הייתי כזו- ידעתי תמיד מה אני רוצה לעשות. בשנה וחצי הראשונות בלימודים הייתי בהלם, כי הייתי מאד צעירה.עשיתי דברים ולא ממש הבנתי מה אני עושה. בשנה שנייה התחלתי להתגבש ובשנה שלישית כבר התחלתי לעבוד במשרד אדריכלים אצל האדריכל דוד ינאי ז'ל. אדריכל יוצא דופן בנוף הישראלי, תכנן את בית הלוחם, והמכון לחקר הימים והאגמים בחיפה.

כשהתחלתי את עבודתי אצלו הייתי בת 20. בסיום הלימודים קבלתי מלגת הצטיינות, ואז המשכתי למאסטר,הנושא שלי היה- שיקום פליטים. מקרה הבוחן היה- הפליטים ברצועת עזה. נסעתי לאוקספורד למס' חודשים, לעשות קורס בנושא הזה, וסיימתי את המאסטר בשנת 84. בעצם עם העבודה הזאת פתחתי את המשרד.
כשסיימתי את עבודת המגיסטר, פנו אליי מטעם המנהל האזרחי כדי שאסיע בתכנון שיקום מחנות הפליטים ברצועה, וכך התחלתי בפרויקט הראשון של תכנון מחנה הפליטים ג'באליה, ובית להיה. לצערי הפרויקטים לא מומשו ופרצה האינתיפאדה הראשונה. אני זוכרת בבירור את התדרדרות המצב הבטחוני.

לפני פרוץ האינתיפאדה הייתי נוסעת בגפי ללא נשק בכל רחבי הרצועה ללא פחד, בסוף התקופה לפני הפינוי, היינו מגיעים למנהל האזרחי ברכבים ממוגנים ושיירות מאובטחות. ב-93 עם חתימת הסכם אוסלו ופינוי הרצועה הקמתי, עם מהנדסים פלסטינאים מהרצועה וחבר נוסף פרופ' מבריטניה, חברת תכנון אינטרדיסציפלינרית ורב דתית שכן היינו בצוות מוסלמי אדוק ,נוצרי אורתודוקסי,נוצרי אנגליקני ויהודיה... הרכב מיוחד לכל הדעות. החברה פעלה כשנתיים שלוש ועשינו מס' פרויקטים מענינים ברצועה. אחד מהם שכונת אל אוודה [השיבה- כמה סימלי..] היתה פרויקט הדגל. אני מתגעגעת מאד לימים אופטימיים אלו ומצטערת מאד להיכן נתגלגלו... הדברים. היום המעגל נסגר שכן אני עושה עם הסטודנטים שלי פרויקט גמר בשנקר בנושא מגורי חירום ואני מתעתדת לחזור לעסוק בנושא,  וזאת נוכח ריבוי אסונות הטבע המתרחשים בעולמינו והצורך שלי כאדם ואדריכלית לדאוג לחלק הפחות עשיר /בר מזל של אוכלוסית העולם. על כך בהזדמנות אחרת שהדברים יהיו מגובשים יותר...


היכל התרבות אור עקיבא

תמיד היה ברור לך שתפתחי משרד?
היה לי ברור, לא היו לי מחשבות אחרות בעניין. והיה לי גם במה להתחיל וכך זה התגלגל.

זה מאד אמיץ, לא היה לך פחד?
אני לא פוחדת אף פעם. הייתה לי פעם שותפה לתקופה קצרה, אבל תמיד עשיתי את זה לבד. היום במחשבה לאחור אני חושבת שזה היה לא לגמרי אחראי, אני חושבת שאדם צעיר צריך לעבוד לפחות 10 שנים במשרדים, ולצבור ניסיון.

חשבת לאחר סיום הלימודים לנסוע לעבוד בחו'ל?
אני מצטערת על כך שלא נסעתי לחו'ל כשהייתי צעירה. רציתי לנסוע לנסות את האדריכלות במקום אחר בעולם. היה לי בן זוג, ילד קטן וזה לא היה ריאלי בשבילי. היום זה נראה לי כבר מאוחר מדיי, הייתי רוצה לנסוע לעבוד אצל אדריכל בכיר, והיום זה בטח כבר לא בשבילי.

היכל התרבות אור עקיבא


היכל התרבות אור עקיבא

אצל מי היית רוצה לעבוד?
אצל 'זאהה חדיד' או ,'נורמן פוסטר'. אני נשארתי פה, ועשיתי דברים מעניינים מאד. בשנת 93- כפי שכבר סיפרתי הקמנו חברת תכנון משותפת עם חברים ברצועה, ועשינו כל מיני פרויקטים.

בימים אלו, את גם קשורה לעזה, ולרצועה?
היום לא. בשביל האנשים ברצועה קשר עם ישראלית היום זו סכנת נפשות. יש לי חברים אבל אנחנו כמעט ולא בקשר.

ולאחר מכן...איך המשיכה להתגלגל  העבודה במשרד?
לאחר הפרויקטים בחבל עזה, הגשתי מועמדויות לתחרויות שבחלקן זכיתי, וכך התגלגל לו המשרד. בשנת 86- זכיתי בתחרות לתכנון היכל התרבות בבאר שבע יחד עם אדר' דני שוורץ. ובשנת 96- קבלתי פרס ראשון ושני בתכנון מתחם תרבות באור עקיבא. מאז קיבלנו פרסים רבים ואנו מרבים להשתתף בתחרויות. אני רואה חשיבות רבה במוסד זה לשמירת רעננות המחשבה ובדיקה מעין מעבתית של סוגיות ארכיטקטוניות.


תחנת רכבת יבנה מערב

את עוסקת גם בהוראת המקצוע? או רק מעורבת בפרויקטים של המשרד?
לאורך כל השנים הייתי קשורה לאקדמיה. לימדתי 5 שנים בטכניון מיד לאחר סיום המאסטר, אח'כ לימדתי גם בבצלאל, ובמכון הטכנולוגי, וכרגע אני מלמדת בשנקר. אני לא מלמדת באופן סדיר, כי המשרד והפרויקטים דורשים הרבה אנרגיה. אבל אני תמיד מנסה להיות קשורה באיזה אופן גם לאקדמיה.

את אוהבת ללמד?
מאד. זה מחזיק אותי רעננה, גם בגישה למקצוע וגם בתובנה. משאיר אותי Up to date.

את חושבת שיש שוני בין הסטודנטים של היום, לסטודנטים של פעם?
מצד אחד, הסטודנטים של היום יותר חכמים, ויודעים יותר. ומצד שני רוב בתי הספר במצב לא הכי טוב בגלל כל מיני עניינים כלכליים ואידאים. הם נהפכו למקום שבו מדברים אדריכלות, ולא ממש עושים אותה. יש להם נגישות מאד חזקה למדיה חדשה. אבל היום לא מצליחים להוציא אדריכלים שלמים מבתי הספר לאדריכלות. פעם זה לא היה ככה, בתי הספר לאדריכלות היו הרבה יותר טכניים מהיום. היום סבורים כי אם מפתחים קונספט מספיק טוב, ומלמדים אותך מחשב, אז אתה מסודר יהיה כבר מישהו שיעשה את 'העבודה השחורה ' של ההפקה של המבנה. קונספט זה דבר מאד חשוב, אבל זה לא מספיק.


מרכז מדעים נתיבות


קריית חינוך ע'ש רבין תל מונד

האם הפער שאת מדברת עליו מורגש גם עם העובדים שלך במשרד?
הם יודעים לעבוד מצוין על מחשב, אבל יודעים פחות ארכיטקטורה. המחשב הוא כלי, אנו חיים במאה ה-21 והשליטה בכלי יכולה לפתוח להם את הכל- וחשוב לקבל דברים מהתחום הדיגיטאלי אבל עדיין זה לא מספיק. נוצר פה מעגל אינסופי של אנשים חסרי ניסיון, אשר מגיעים לשוק הפרטי, לא יודעים לעבוד כמו שצריך, התעריפים הולכים ויורדים, האדריכלים בעצמם לא יכולים לשלם לעובדים שלהם, ואז לא כדאי לעבוד במשרד ולהתמקצע. ולאט לאט המחירים יורדים האדריכלים הופכים פחות ופחות מנוסים וזה דבר שאוכל את עצמו.

קריית חינוך ע'ש רבין תל מונד

והפתרון לדעתך, צריך לבוא מבתי הספר?
לא רק. ישנם דברים נוספים שחשוב שיעשו:
1- ליצור אמנה בין אדריכלים.[עם מחירים קבועים]
2- ליצור לשכה סטטוטורית של אדריכלים כדוגמאת עורכי הדין.
3- משהבנתי כי הבעיה של האדריכלים בארץ היא מערכתית ותרבותית הצטרפתי לפעילות אינטנסיבית בעמותת האדריכלים ואני משמשת יו'ר הסניף הראשי של ת'א והמרכז.
 
זה מתסכל אותך?
מתסכל את כולנו לא רק אותי. פעילות הסברה היא חשובה, וכן האמנה בין האדריכלים. עם הפרויקטים שאני עשיתי במשרד, ניתן היה לפרנס שלושה משרדים בגרמניה או בהולנד לדוגמא.

קריית חינוך ע'ש רבין תל מונד

האם קיימת זילות המקצוע?
ברור. אנחנו[האדריכלים]נותנים לזה יד. אם יותר אנשים היו מבינים ששיתוף פעולה בין אדריכלים הוא הענין החשוב ולא תחרות פרועה בינהם מי מוריד את התעריף יותר, מצבינו היה משתפר ללא היכר. האדריכלים הצעירים לא קולטים את המצב הקשה של האדריכלות היום בארץ.  במסגרת פעילותי הציבורית כאחת היועצות של רשם המהנדסים והאדריכלים אני מנסה לפעול לקיום תהליך התמחות מושכל ובחינות רישוי . המחזור הראשון של הבחינות כבר יצא לדרך וכמובן המהלך לא היה מושלם וגם לווה בפעילות של האדריכלים הצעירים נגד קיום בחינות הרישוי ותהליך ההתמחות מובנה שיונחה ע'י בעלי מקצוע מקצועיים ובעלי נסיון. איני טוענת שאינני מבינה לליבם , שכן מנסיונם הקצר קשה לראות את התמונה הגלובלית, וכן, לא תמיד התהליך שמנסה הרשם להעביר הוא מוסבר ומשוווק כיאות. בכל מקרה שהצלחנו לגרום לקבוצה זו להיות מודעת למשמעות החוקית והציבורית של להיות אדריכל דיינו. שהאדריכלים הצעירים יתחילו להיות מעורבים בעמותת האדריכלים- הגוף היחידי המייצג אותם- הרי זה הישג אדיר. הסברה זה דבר חשוב, ולצורך כך קיימת העמותה. אני בטוחה, שהמצב שהיה ,שלתואר 'אדריכל רשוי', לא היתה משמעות מעשית או תגמול כספי- ישתנה מהותית ויהיה גם יהיה מעמד מתאים בעתיד ששכר בצידו. השינוי יבוא רק אם כולנו נתאחד כגוף אחד ונפעל ביחד.

קריית חינוך ע'ש רבין תל מונד

כמה עובדים מונה המשרד?
ארבעה עובדים- כולם אדריכלים.  קבלתי עכשיו פרויקט נוסף מעניין של שיקום מבנה משנות ה-60 ולצורך זה שכרתי מעצבת פנים.

את מקבלת לעבודה אנשים שסיימו זה עתה את לימודיהם?
כן. כי הם עוד לא מקולקלים, אבל זה גם קשה כי הם חסרי ניסיון.

יש איזה פרויקט שעוד לא עשית והיית רוצה לתכנן?
מהו הפרויקט שהיתי רוצה לתכנן ?!-זה מורכב כי זה בנוי מהרבה דברים, בירוקרטיה, קשרים, אינטריגות ועוד.
לאחרונה הקמתי יחד עם קבוצת אדריכלים צעירים ומוכשרים המלמדים עימי בשנקר קבוצת עבודה ששיתפה עמי פעולה בתחרות קמפוס שנקר אליה הוזמנתי עי' הגב' דנה עזריאלי יו'ר חבר הנאמנים של שנקר. זכינו בפרס השני בניגוד לכל הסיכויים ,שכן עבדנו על הפרויקט המורכב רק חודש ימים, בניגוד לשאר הצוותים. העבודה יחד היתה עבורי חוויה אינטלקטואלית ויצירתית יוצאת דופן וזאת בנוסף לפאן הרגשי אישי ,שכן אבי, אינג' מאיר סבירסקי, שהוא מהנדס טקסטיל, היה בין מקימי המוסד ומחלקת האריגה בו. 
לצערי לא זכינו בפרס הראשון, אך אנו מתעתדים להמשיך את הקבוצה . המענין בקבוצה הוא לא רק חבריה – 5 במספר- אני, עדי וינברג, איילת כרמון, חיים יזרעאלי וגלית משיח, אלא האג'נדה שלה המשלבת תכנון אינטרדיסציפלינרי, קשר עם התעשיה ומעל לכל גישה אנושית בת קימא לתכנון המגלה אמפתיה לאדם הבודד גם אם אינו עשיר ובעל השפעה.

קריית חינוך ע'ש רבין תל מונד

אהבה גדולה, תסכול.... מה שומר בכל זאת על הגחלת?
עקשנות, אני עקשנית בצורה בלתי רגילה, אבל כמובן שיש גם תסכול. עקשנות ואהבה גדולה למקצוע- אני מקדישה לזה את חיי. אני חושבת שממרום ניסיוני ומעמדי, הייתי צריכה להיות היום במקום אחר.

להיות אישה אדריכלית, או גבר אדריכל האם יש הבדל?
יש מעט נשים אדריכליות עם משרדים. ניהול משא ומתן הוא בד'כ גברי. אני עושה את זה לבד, אין לי ברירה אחרת. אני חייבת לקיים את עצמי ואת ביתי, אבל אני חושבת שזה היה צריך להיות ממקום אחר. כשהילדים היו קטנים היה לי מאד קשה, ובגלל זה המשרד שלי ממוקם מתחת לבית. אם זה היה משרד יותר גדול- זה היה בלתי אפשרי מבחינתי.

קריית חינוך ע'ש רבין תל מונד

אינטרנט, מחשב - את שולטת? גולשת?
בטח שכן. מבינה בכל דבר שאני רוצה, כדי שאוכל לדרוש בדיוק מהעובדים את מה שאני רוצה. הידע שלי במחשב הוא הרבה פחות טוב ממי שעובד בו כל הזמן, לא בכול התוכנות אני שולטת באותה רמה, אבל זה בטח לא זר לי. אינטרנט הוא חלק מחיי. אני מאמינה כי אי אפשר רק לדבר על ארכיטקטורה ואחרים יעשו אותה. צריך לשלוט בכל המדיות.

אדריכל/ית שהשפיעו עלייך בעבודה המקצועית, ושאת מעריכה במיוחד?
אדריכל דוד ינאי שנפטר לפני כשנה וחצי היה לא רק אחד האנשים המסקרנים ביותר באדריכלות הישראלית, אלא גם המשפיע ביותר על חינוכי כאדריכלית. חבל שהו איננו- אני מתגעגעת אליו לעצתו וחכמתו... אני אוהבת מאד את 'זאהה חדיד' אני חושבת שהיא אדריכלית גדולה, ואם אתה גם עשיר כקורח אתה יכול להגיע למקומות כאלה. בכל מקרה עידוד של הנוכחות הנשית באדריכלות מעניין אותי ביותר ואף אירגנתי, כנציגת העמותה, כנס בינלאומי בנושא במסגרת פסטיבל אשה בחולון וזאת כתוצאה מפניה אישית של מנכלית העיריה, גב' חנה הרצמן, שהיא אשה מדהימה בעלת מעוף ותרבות. במסגרת זאת הבאנו לארץ אחדות מהנשים המסקרנות ביותר באדריכלות העכשווית כמו וינקה דובלדאם ההולנדית ואודיל דאק הצרפתיה.

ביה'ס יסודי תפוז פרדסיה

את קוראת? יכולה להמליץ על ספר שקראת לאחרונה?
אני קוראת הרבה ספרי אדריכלות. אני אוהבת לקרוא והכל. אם יש גן עדן- רון לשם. רודף העפיפונים- חאלד חוסייני.

טלוויזיה- את אוהבת?
אוהבת מעט מאד, בעיקר ערוץ 8.

ומוסיקה-
זהו פאן בחינוך שלי שהוא מאד לא מפותח. אבל ראה איזה פלא הבן הקטן שלי החליט להיות מוסיקאי. אני אוהבת ג'אז, והולכת לקונצרטים.

בקולנוע, את צופה?
אני מאד אוהבת, מכל הסוגים. אם לא הייתי אדריכלית, הייתי במאית זה מאד מעניין אותי. סרט מומלץ שראיתי- 'ארוחת בקר על פלוטו'
'חיים של אחרים'
 
עיתונים, מגאזינים את קוראת?
 אני קוראת כל בקר את הגלריה,של עיתון הארץ. וקצת קוראת באינטרנט- חדשות, וגם נכנסת לברר מה חדש באתר ארכיג'וב.

מרכז לימודי הר הרצל ירושלים

תכונה חיובית שלך?
אני מאד ממוקדת, וברגע שאני רוצה משהו אני שועטת למטרה.

תכונה שלילית?
זה אותו דבר משני הכיוונים. אני מאד פרפקציוניסטית, בפאן החיובי. אני לא מוכנה לבזבז אנרגיה לריק, אני לא נתקעת על דברים מיותרים. שונאת לבזבז זמן, ושמבזבזים את זמני.

תכונה שמעצבנת אותך אצל אנשים?
חוסר רצינות, ושמבזבזים לי את הזמן.

איפה תהיי עוד כמה שנים, מבחינה מקצועית?
לא יודעת. אני כבר לא צעירה. כשהייתי צעירה ומבטיחה היו לי חלומות לעשות את התיאטרון בקופנהגן. היום אני מבינה שאני צריכה להשקיע את מאמציי בדברים אחרים, כי הסיכוי שלי לזכות בזה הוא לא גדול.

מוטו מקצועי שלך לאדריכלים צעירים...
לנסות לעשות הכי טוב, באמצעים שיש לי. למקסם את הפוטנציאל של עצמי בכל דבר שניתן. ניצול זמן ואנרגיה בצורה מבוקרת. וליצור ארכיטקטורה אמיתית ואנושית לבני אדם.


פרס שני בתחרות תכנון קמפוס שנקר ברמת גן


פרס שני בתחרות תכנון קמפוס שנקר ברמת גן


בית ספר למדעים המכון הטכנולוגי חולון


בית ספר למדעים המכון הטכנולוגי חולון

בית ספר למדעים המכון הטכנולוגי חולון