ראיון עם סטודיו ויהי - עיצוב גופי תאורה טבעיים באופיים || ראיונות

''... המשיכה שלנו לעץ היא אינסטיקטיבית וחזקה מאיתנו. זה גם כיוון את האיפיון הצורני, המורפולוגיה האורגנית. למעשה רצינו להכניס קצת טבע חם הביתה ...'

סטודיו ויהי, מקום נעים, מבודד, אווירה חמימה ביום סגריר ופינת חמד בלב איזור תעשייה בתל אביב. מתוך מגרש כורכר נפתחת דלת אל בית מלאכה קסום וחמים, עמוס בגופי תאורה בשלבי הכנה שונים ופיסות פורניר המושכות את העין מכל עבר.

הסטודיו שייך למעצבים צוריאל גוטליב וקטרינה ברנד היוצרים ביחד גופי תאורה קסומים הבנויים משילוב של עץ גושני ולוחות פורניר. בסוף אפריל יציגו עבודות חדשות שלהם בתערוכת ''צבע טרי'' בתל אביב.


סטודיו ויהי - צוריאל גוטליב וקטרינה ברנד. צילום: בנג'י כהן

איך הגעתם לתחום של עיצוב המוצר?
צוריאל: שנינו בוגרי לימודי עיצוב, קטרינה באה מאמנות וקרמיקה ואני מעיצוב תעשייתי.

איך בעצם נפגשתם ומה הוביל אתכם להקים את הסטודיו?
צוריאל: נפגשנו לפני 17 שנים במסגרת חילופי סטודנטים של קטרינה שהגיעה מגרמניה לבצלאל. היא שמעה שיש חדר פנוי בדירה שבה גרתי וככה הכרנו. שמרנו על קשר לאורך השנים והתעסקנו בדברים שקשורים לזה אבל לא פרודקט בהתחלה. אני נגעתי בעץ, בטון, פוליאסטר.
פעם אחת היא ביקרה בארץ כשהייתי שכיר מתוסכל. הצעתי לה לבוא לארץ ליצור ואחרי חצי שנה זה קרה.

אנחנו אנשי כפר במקור ותמיד היינו מוקפים בטבע. המשיכה שלנו לעץ היא אינסטיקטיבית וחזקה מאיתנו. זה גם כיוון את האיפיון הצורני, המורפולוגיה האורגנית. למעשה רצינו להכניס קצת טבע חם הביתה. התחלנו מאפס ודי מהר הגענו לחומר הזה [הפורניר], נתקלנו בו כשאריות, ''זבל של מישהו הוא אוצר של מישהו אחר''. במקרה ראינו משחק של אור וצל עם חומר הגלם ונוצרה התאורה.


משרדי FundBox עם גופי תאורה מסדרת Wind. צילום: עוזי פורת.


גופי תאורה מסדרת Wind. צילום: שירן כרמל.

עבודה כשותפים - מהי חלוקת התפקידים ביניכם?
קטרינה: זה עוזר כשיש עוד בן אדם שאפשר לדבר איתו, להתייעץ ולשאול.
צוריאל: יש בינינו דינמיקה של פינג פונג, מישהו מתחיל לעבוד וזה חוזר לשני. התהליך הוא סימביוזי, עם אלמנטים של פשרות ונקודת מבט שונה. במהלך השנים, מעבר לתהליך העיצוב חילקנו את שאר התפקידים בינינו כדי לייעל: קטרינה אחראית על הייצור ואני על השיווק. אנחנו משלימים אחד את השניה. שניים זה כוח כשזה עובד טוב.

מדוע בחרתם לפתוח את הסטודיו דווקא כאן?
קטרינה: אנחנו שוכרים משכנינו את חלל העבודה ומשתמשים גם בנגריה שלהם. המיקום מאוד נוח ויש אינטרקציה בריאה עם הנגריה הסמוכה.
צוריאל: זה איזור שיש בו הרבה שיתופי פעולה ויש בזה הרבה כח. רצינו להיות בתל אביב ומצאנו את המקום המיוחד הזה, שהוא היה  פשרה אך יש בו הרבה יתרונות: יש פינת טבע וחניה, שהם דברים חשובים לנו מאוד. שיפצנו את המקום והתאמנו אותו לצרכים שלנו. המקום היה חורבה ועברנו דרך עד שהגענו למצב שהוא בו כיום.
כרגע העבודה והתצוגה הם ביחד והלקוחות מגיעים אל הסדנא. בעתיד אולי נפריד לחלל סטרילי.


גוף תאורה מסדרת Light Cloud. צילום: שירן כרמל.


גופי תאורה מסדרת Light Cloud. צילום: מיכאל פיש.

איך אתם יוצרים ומה נותן לכם השראה?
צוריאל: אין לנו חוקים ביצירה, השראה זה משהו חמקמק: אפשר לקבל אותו מהניצוץ בעיניים, מהעיר, מהטבע, ממוזיקה. יש מפגש אינטואיטיבי בין חומר גלם לראש וידיים. מהמפגש הפיזי עם החומר אנחנו יוצרים. ההשראה מתגלגלת ליצירה, אך היא רק 10% מהעבודה.
הטבע הוא מקור ישיר להשראה. הנטייה של העץ להתקפל מובילה אותנו הרבה פעמים לצורה. יוצרים משהו וחושפים אותו לעולם [רשתות, תערוכות, אדריכלים, אנשי מקצוע] ולמפגש עם העולם החיצוני יש השפעה מאוד גדולה: חלק אנחנו גונזים ועם חלק ממשיכים.


מימין: גופי תאורה מסדרת Hurricane. צילום: בית סיאם. משמאל: גופי תאורה מסדרת Light Cloud במסעדת ''יאסו''. צילום: סטודיו ויהי.


מימין: גוף תאורה מסדרת Hurricane. משמאל: קטרינה ברנד בעבודה על גוף התאורה בסטודיו. צילום: סטודיו ויהי.


תהליך העבודה על גופי התאורה מלוחות פורניר. צילום: סטודיו ויהי.

יש לכם ביקורת עצמית?
צוריאל: ביקורת עצמית הדדית – לשנינו יש ביקורתיות כחלק מהאישיות שלנו. מבחינת המוצר, פרפקציוניזם: האם אפשר להרשות לעצמנו להתפשר?
קטרינה: לפעמים קשה לי לחשוב ברדיוס היותר גדול, לחלום רחוק ולחשוב לאן אפשר להגיע עוד עם המוצרים.
צוריאל: לי יש נטייה לדהור קדימה ולעבור לדבר הבא והמגבלה שלי היא לשמר את הדבר בנקודת הזמן. קתרינה הולכת עם האיכות עד הסוף ומשלימה מלאכות, גם בהקשר הזה אנחנו משלימים אחד את השניה.

בדירוג של 1-10 כמה אתם באמת מסופקים מהעבודה שלכם?
צוריאל: 10. הרבה שנים זה היה 2-3 כי הייתי שנים במקום של חוסר מימוש, וזה גרם לי להסיר את המקום הזה וללכת עם התשוקה עד הסוף. כשאתה הולך עד הסוף אתה יכול לקטוף פירות. יש סיפוק גדול, כיוצרים אנחנו מאוד מממשים את עצמנו. הקהל בעדנו ומאפשר לנו ואנחנו מוקירים הרבה תודה.


גוף תאורה מסדרת Bite. צילום: אלי קישקה.


מימין: גופי תאורה מסדרת Roza, צילום: שירן כרמל. משמאל: גופי תאורה מסדרת Bite, צילום: אילן בשור.

יש מעצבים אחרים שאתם מעריכים במיוחד?
צוריאל: פיטר מריגולד – מעצב אנגלי שנחשפנו אליו בתחילת דרכנו, יש לו פוקוס וזווית מעניינת על האפקט של החומר. המוצרים שלו שלמים ברעיון שלהם והוא יכול לייצר דברים מחלוקה לא שווה. הוא משתמש בכל חלקי הקרש בלי לזרוק אף חתיכה.
קטרינה: לנדו [מעצב רהיטים איטלקי בעל מותג בינלאומי].
צורי: ללנדו יש רגישויות גבוהות, טווח העבודה שלו גדול, עדין ולא גרנדיוזי.

יש לכם תחזית להמשך 2018 [מבחינת טרנדים, חידושים, חומרים]?
צוריאל: אנחנו לא מתייחסים לטרנדים אלא הולכים עם העולם הפנימי שלנו. ל''צבע טרי'' אנחנו יוצרים משהו חדש, דברים קצת שונים ממה שעשינו עד עכשיו.
כעסק התחלנו להיכנס לאינטרנט יותר. היום אנחנו יוצרים גופי תאורה אבל לא מתחייבים רק לכך, אולי יהיו גם דברים אחרים. אנחנו כל הזמן מדברים בינינו וחושבים קדימה.

תוכלו לתת טיפים למעצבים הצעירים?
תעיזו ללכת עם מה שאתם אוהבים. לקולות של ''למה לא'' יש נטייה לבקר הרבה, וצריך לעמוד מולם עם הלב. זה שווה את זה, כשאתה עושה משהו שאתה אוהב זה משנה את כל מהלך החיים ואת ההרגשה.


גוף תאורה מסדרת Wind. צילום: בנג'י כהן.