ראיון עם אדריכל גל גאון || ראיונות

''...אם הביקורת חותכת את היצירתיות אני מעדיף חיים מלאי יצירה ותשוקה ובלי ביקורת. אני עובר מסע חיים ארוך ומודע לזה שהשחרור הוא חלק מופלא ביצירה, היכולת לראות, לבקר, לשחרר את הביקורת וליצור...'

נפגשתי עם גל גאון בגלריה שלו ברחוב נחמני 22 בתל אביב. גאון, מוקף בעבודות אמנות ועיצוב מרשימות ויוצאות דופן, נראה נינוח ומלא עניין והשראה, וכמו לוהק באופן מדויק לסט הצילומים המרהיב בו יושב. בראיון הוא מספר על תחילת דרכו האישית כיוצר, כאדריכל, כאוצר וכבעלים של גלריה מצליחה המפתחת פריטים איקוניים עם טובי המעצבים והאמנים בארץ.


גל גאון. צילום באדיבות: גלריה גל גאון

מי הוא גל גאון? איך היית מגדיר את עצמך?
אני איש של כמה כובעים, אבל בליבה אני אדריכל ובוגר של מנהל עסקים, אני בנוי משני העולמות האלה. האדריכלות שלקחתי על עצמי היתה כרטיס הכניסה שלי לעולם האמנויות, בתפיסה הכי רנסנסית שיש. למעשה נכנסתי לעולם הארכיטקטורה כדי לעסוק בעיצוב פנים, באמנות, בפילוסופיה, בכלכלה ובתרבות באופן רחב.

איפה למדת?
למדתי אדריכלות בבצלאל, כשמה שהכניס אותי ללימודים היה איפה גדלתי: אבי היה אוצר המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל, ולימים היה אוצר ראשי שם, כך שגדלתי במרתפים ובאוספים של מוזיאון ישראל. כילדים אנחנו לא יודעים לעשות הבחנה בין הדברים שאנחנו חווים, בין גבוה לנמוך, בין מותר לאסור, הכל בשדה אפשרי אחד.
עם בגרותי עזבתי את זה לגמרי והתעסקתי בעולמות אחרים. בגיל 24-25 הייתי כבר אחרי שירות ביחידת 8200 ועם עבודה בהייטק. הגעתי לסיבוב במילאנו בביקור בסטודיו של אדריכל אטוריו סוטסאס [Ettore Sottsass], ושם חטפתי כזה ''בוקס'' בבטן ופתאום הבנתי: מה לי ולהייטק? אני שייך לעולם של יצירה. זאת היתה התפנית הראשונה וכך הגעתי לבצלאל לתוך העולם של היצירה המולטידיסיפלינרית.

היום אני גם מרצה, גם גלריסט, גם יוצר בעצמי, מפתח ועוסק בעיצוב פנים כמובן. בטח אחזור גם לארכיטקטורה בשלב ממש קרוב.


''יהלומים'', אילן גריבי לגלריה גל גאון. צילום: גדעון לוין

איך למעשה נפתחה הגלריה?
אחרי הלימודים של מנהל עסקים לקחתי החלטה עקרונית להתחיל לחבר בין שני העולמות –בין יצירה למסחר בתחום האמנות. החלטתי שהפלטפורמה הכי נכונה היא פיתוח, כי השוק הישראלי בתחום שרציתי לעסוק בו לא היה קיים [מהדורות מוגבלות, דיזיין-ארט]. הקמתי את חברת הפיתוח ובהמשך את גלריית ''טאלנטס דיזיין''. החברה פיתחה פריטים שהלכו לשוק של ''לימיטד אדישנס'' ובמטרה למכור אותם לשוק המקומי והבינלאומי. זאת היתה הפאזה הראשונה של הגלריה ב-2008. כשנתיים אחר כך, אחרי שכבר פיתחנו פריטים בבלעדיות פתחתי את חלל הגלריה בפעם הראשונה עם האוסף.

הגלריה מחברת בין עיצוב, אמנות, צילום, קראפט ופיסול, והאוסף מבוסס על כל הפריטים שפיתחנו בגלריה. משמח ועדיין גם קצת מפתיע אותי שפריטים ישראליים שפיתחנו נמכרים בארץ ובעולם ובלא מעט כסף. אני באמת מרגיש שהצלחנו להרים את היצירה הישראלית. העבודות נכנסות לאוספים יפים ומתקיימים שיתופי פעולה נרחבים בארץ ובעולם עם אדריכלים מובילים. צריך לזכור שזה התחיל מכלום, רק מהרעיון ליצור.


''כורסאות ענן'' של שמואל בן שלום ו''ג'וג'ו בודהת הסקס'' של דור כרמון לגלריה טאלנטס לעיצוב. צילום: הילה נבו


גלריה גל גאון, 2015. צילום: גדעון לוין

מדוע בחרת דווקא במיקום הזה?
התחלתי בנחמני 34 ועברתי לכאן אחרי שמלון נורמן נפתח, כשהסיבה היתה לחבר את האוסף לא רק לשוק הישראלי אלא גם לבינלאומי. הנורמן, בגלל אוסף האמנות שלו והעיצוב שלו, היה מלון שהציע ללקוחות הגלריה את המענה הכי טוב ולכן הגלריה היתה במקום הזה, זה כמעט היה הדבר המתבקש. באמת זכיתי ללקוחות בינלאומיים מעניינים בגלל המיקום.
בנוסף, השילוב בין הבנין הישן משנת 1924 לבין הפריטים הסופר-עכשוויים, מחבר בין הערכים שאני מאוד מאמין בהם – מסורת ועכשוויות.


גלריה גל גאון בנחמני 22 תל אביב. צילום: גדעון לוין

האם יש סגנון משותף לעבודות המוצגות בגלריה?
במהות הן מתחברות יחד באופי התצוגה. כאדריכל, מעצב וכמי שמפתח עם האמנים את האוסף, אני בונה עם הפריטים של האוסף חללים טוטאליים שמורכבים מרהיטים, גופי תאורה, עבודות אמנות, אביזרים, פריטים קטנים וגדולים. הגלריה מציגה אוסף, היא לא מציגה תערוכת יחיד. כל חצי שנה אני מחדש את האוסף. החלל עצמו מדגים איך אפשר לחיות עם אוסף אמנות בבית או במשרד. הרבה פעמים אני מתעסק עם מעצבים ואדריכלים ועוזר ומייעץ איך לשלב בין אמנות לעיצוב ואיפה לרכוש בארץ ובעולם.


גל גאון ביריד צבע טרי, אפריל 2016. צילום: גדעון לוין

ממה מורכב תהליך יצירת העבודות המשותף לך ולאמנים?
אני סקרן ליצירה – מה המניעים, הטכניקות והסיפור האישי של כל אחד מאיתנו. אני תמיד יושב עם אמנים ויוצרים לפגישה ראשונית בה אני רואה אם יש חיבור ראשוני אנושי, מזהה את הערך העיקרי של אותו יוצר ומהנקודה הזו ביחד מנסים לפתח סדרות ופריטים שיכולים להיות ממומשים בשוק. המימוש הוא גם היצירה – לחשוב, ליצור אותם בפועל וגם המכירה שלהם, כל אלה מהווים מימוש.הפריטים הולכים לשווקים שונים – לאחר ניתוח רב שנים של השוק הבינלאומי והמקומי בנסיון למצוא את ההתאמות בין היוצר לשוק שלו.


שולחן TSAA, אילן גריבי לגלריה גל גאון. צילום: גדעון לוין

מהם מקורות ההשראה שלך?
מקור ההשראה שלי עם השנים הופך להיות מדויק, והוא החיבור לטבע. בשנה וחצי האחרונות אני מתעסק בטבע הפנימי והחיצוני – עולם הטבע על הגוונים השונים שלו. הטבע הוא הליבה של היצירה פה, וזה מה שאני מחפש בעבודה עם אנשים. החל מהאבסטרקט, החור השחור והכאוס, ועד הסדרים והצורות הפנומנאליים של הטבע.

הרבה אנשים מכירים אותי כגלריסט ואוצר אבל יש עולם שלם של יצירה אישית שלי. כיוצר, הנקודה שהכי מרגשת אותי היום היא שהשוק הבינלאומי מתחיל לרכוש ולהכיר ביצירה שלי. יש גם גלריה בניו יורק שמייצגת אותי ועובדת בשיתוף פעולה עם הגלריה שלנו. היצירה שלי חוזרת למקום שהוא מהטבע, האורגניות, מה שמעסיק אותי.


פרט מתוך גלריה גל גאון, 2015. צילום: גדעון לוין


''חלוק נחל ארוך'', גל גאון לגלריה גל גאון. צילום: גדעון לוין

האם אתה עוסק באדריכלות או בתחומים אחרים בנוסף לעבודתך בגלריה?
באדריכלות פחות, אבל חושב לחזור אליה בשנים הקרובות, בעיקר בעשייה מאוד מדוייקת. אני מרצה, אני יועץ לחברות, למעצבים ולאדריכלים, גם בפיתוח של קולקציות וגם בפיתוח של חשיבה יצירתית. כחלק מהחלטות לשנה החדשה, אחד הדברים שאעשה זה סדנאות סוף-שבוע בשם SEEDS המפתחות זרעים חדשים של יצירה.


גלריה גל גאון. צילום: גדעון לוין

יש לך ביקורת עצמית?
אני חי עם ביקורת מאוד גבוהה ומנסה לשחרר אותה בכל יום חדש שמתחיל. ככל שתדע לרסן את הביקורת ולעורר את היצירתיות החופש של העשייה יהיה יותר גדול. אם הביקורת חותכת את היצירתיות אני מעדיף חיים מלאי יצירה ותשוקה ובלי ביקורת. אני עובר מסע חיים ארוך ומודע לזה שהשחרור הוא חלק מופלא ביצירה, היכולת לראות, לבקר, לשחרר את הביקורת וליצור.


גלריה גל גאון. צילום: שירן כרמל

על מה אתה עובד כרגע?
בשבוע שעבר נפתחה תערוכה חדשה: Wish List בה יוצגו עבודות העוסקות במשאלות הלב של כל אחד מהאמנים היוצרים. התערוכה מסמנת את המעגל של העשור לגלריה: מה הייתי רוצה ומה כל אחד מהאמנים מבקש ברשימת המשאלות שלו. כל תערוכה היא אוסף שרץ לפחות שישה חודשים. זה מתחיל מאוד הדוק, ובהמשך משתנה בלי הרף בתצוגה.


רעש לבן, גיא לוגאשי. מתוך התערוכה Wish-List. צילום: גיא לוגאשי


''Nu couche -sur le cote gauche- Modigliani'', אדוה קרמר. מתוך התערוכה Wish-List. צילום: איה ווינד

מהי תפיסת עולמך מעבר לאדריכלות ואמנות, מהיהאג'נדה שלך?
תפיסת עולמי היא כיום מאוד ברורה, ועוסקת בפוטנציאל של כל אחד מאיתנו לחיות חיים של יצירה. גם יצירה פנימית [איך יוצרים את התודעה שלנו, איך יוצרים את העתיד..] ועד מימוש היצירה החיצונית דרך הכלים הפרקטיים. זאת אג'נדה מאוד מדויקת ומכוונת שאני מפתח אותה, מאמין בה, כותב עליה, כאשר הביטויים הם חיצוניים – יש גלריה ואוסף, אך במהות היצירה היא פנימית ולא חיצונית.


ענני אוריגמי ממתכת, אילן גריבי לגלריה גל גאון, 2015. צילום: גדעון לוין

תוכל לתת טיפ לאדריכל/למעצב/לאמן הצעיר?
ראשית – להקשיב מאוד טוב לעצמך – חוק ה-5 שניות: מה מפעיל אותך ב-5 השניות הראשונות בסיטואציה [לפני שהביקורת נכנסת לפעולה], להיות קשוב למה שקורה שם כשהפוטנציאל שלך עובד.
שנית – התמדה. אנחנו מבזבזים המון אנרגיה בחשש שאנחנו לא במקום הנכון, בעוד שבכל תחומי היצירה אם אנחנו רק נעמיק את הדבר שאנו טובים בו, נוכל בסוף לזכות בהכל.