מהפכת העיור - מגדלי המגורים של שנות ה 2000, מאת: אדריכלית רותי הרשקוביץ מנכ''ל בר הרשקוביץ אדריכלים || מאמרי דעה

בתקופה האחרונה אנו חוזים במגמה ברורה של עיור- נטישה של הבתים בפריפריה לטובת מגורים במגדלי יוקרה. דומה כי הסיבות לתופעת העיור בערים המרכזיות ומסביב להן נעוצות באורח וצורת החיים, שמתרכזים לרוב בעיר הגדולה ובשירותים המוצעים בה. הכוונה כמובן היא למקומות העבודה, הבילוי והפנאי, מבחר ומגוון גני הילדים ובתי הספר, תיאטראות המרוכזים לרוב בערים הגדולות.
המונח 'וילה באוויר' הפך להיות מושג שממחיש בצורה הטובה ביותר את המעבר חזרה אל העיר. 'וילות באוויר' הינם מגדלי מגורים, אשר מיועדים לרוב לקהל בעל יכולות כלכליות, ומספקים לו את אותה רמת חיים אליה הוא מורגל במגורים בבית פרטי. לא רק בערים מרכזיות דוגמת תל- אביב או נתניה אנו נתקלים בתופעת הבנייה לגובה. גם בערים כגון: אזור, מודיעין, בת ים, כפר סבא, הוד השרון, פתח תקווה, אשדוד, יבנה, קריית גת ועוד, אנו עדים לתופעה. אין ספק כי בניה מסוג זה, מעלה את איכות החיים הנמדדת ברמת המגורים הן בערי המרכז והן בערי הפריפריה. היא יוצרת ריאות ירוקות בין הבניינים, מתחמי מפגש ומשחק לדיירי המקום [מבוגרים וילדים] ומשפרת את חזות הערים.



אנשים מוותרים מסיבות רבות על המרחבים הפתוחים, השטחים הירוקים והאוויר הנקי שמחוץ לעיר, בתמורה לחיים במגדלי מגורים במרכז העיר. דיירים אלו מקבלים מגוון שירותים ורמת חיים בסטנדרט גבוה יותר משהיה להם אילו חיו מחוץ לעיר. מגדלי היוקרה נותנים מענה כמעט לכל הצרכים של דייריהם: החל משמירה הדוקה 24 שעות ביממה, לובי מפואר, מתקני פנאי , חדר כושר, ספא, מועדון דיירים וכד'.
בנוסף, בבואנו לבחון את סוגיית המרחבים הירוקים, מתברר כי 'ירוק' אינו מושפע מגובה- הוא נמצא בפארקים שבמרכזי הערים. לראייה קיים הסנטרל פארק בניו יורק, המהווה ריאה ירוקה ושלווה באמצע אחת מהערים הדינאמיות ובעלות בנייה רוויה בעולם. בתל- אביב קיים פארק הירקון, שפיתוחו הפך אותו למרכז בילוי לכל תושבי האזור. פארק רעננה גם הוא משמש כאבן שואבת לתושבי העיר ואילו פארק איילון [שרון] שהקמתו מתוכננת על שטח של כ80 דונם באזור חירייה מציב סטנדרטים חדשים לפארק עירוני.
הגידול הטבעי של האוכלוסייה מחד והשטח המצומצם של מדינת ישראל מנגד, מעמידים בפני היזמים והקבלנים אופציה אחת- בנייה לגובה. את כמות השטח המצומצמת עליהם לחלק באופן קצוב ולמקסם את הפוטנציאל שלו. היום כמעט ולא נותרו שטחים פתוחים במרכזי הערים שאינם מיועדים לבנייה. תכנון ובנייה לגובה, רק עומדים לטובת דיירי הערים- הם משחררים את הקרקע לטובת מטרות אחרות ומאפשרים יצירת סביבת מגורים עירונית ירוקה.

פרויקטים של פינוי- בינוי, מהווים דוגמא למהלך שמעלה ומשפר את המרקם האורבני הקיים באזור ובנוסף, מאפשר [בעזרת תכנון נכון] יצירת כמות גדולה יותר של שטחים ירוקים. את מקומם של הבניינים נמוכי הקומה והרחבים יכולים לתפוס מגדלים גבוהים וצרים, המגדילים את השטח הירוק סביבם ועם זאת מעניקים פתרונות דיור למספר גדול יותר של דיירים. לדוג', פרויקט 'סנטרל הייטס' ברח' ערבי נחל בגבעתיים אותו תכנן משרד 'בר הרשקוביץ אדריכלים', הוא הפרויקט השני של פינוי- בינוי שיצא לדרך בארץ ומימושו- אפשר הקמת 528 דירות במקום 126 שהיו בו לפני כן. עם זאת, גדלו משמעותית השטחים הירוקים והציבוריים במתחם.

הבניה לגובה פותרת גם את בעיית חיזוק המבנים נגד רעידות אדמה. מגדלי המגורים החדשים בנויים לפי כל התקנים נגד רעידות אדמה ובהם נשקפת פחות סכנה בעת רעידת אדמה. פינוי- בינוי או תמ'א 38 לא רק משפרים את חזות העיר ועוזרים בשדרוג המרקם החברתי, אלא גם יוצרים רף חדש של בטיחות אישית לדיירים הנובע מסטנדרט מחמיר של בנייה.



בפני כל אנשי התכנון והאדריכלים בפרט, עומדות כעת התמודדויות עם אורח חיים ומגורים שלא היו קיימים פעם. ההתפתחות החברתית והטכנולוגית העמידו בפני האדריכלים אתגרים חדשים, שנפתרו בדגמים יצירתיים של 'בית עירוני': וילות באוויר, לופטים, דירות דופלקס וטריפלקס, חללים כפולים וכד'- כולם פונקציות שונות בתוך מגדל מגורים.
אלמנטים נוספים הדרושים התייחסות בעקבות תהליך העיור קשורים לאו דווקא לאדריכלות: התנועה בעיר ובכניסות אליה למשל, משפיע על צורת החיים ואיכותם, הפיתוח הסביבתי המחובר לאדריכלי הנוף ועוד.
אין כל ספק שהתקופה הנוכחית והמאה ה- 21 מביאים איתם התמודדויות חדשות ומאתגרות לכל העוסקים
במלאכת התכנון.