בעקבות הבתים הקטנים - השראה יומית || מאמרי דעה

בעקבות הבתים הקטנים // השראה יומית

תנועת הבתים הקטנים [Small House Movement], היא תנועה אדריכלית וחברתית אשר הוקמה לפני כעשרים שנה בארצות הברית. התנועה דוגלת בחזרה לחיים פשוטים בבתים קטנים. שטחו של בית זעיר לפי הגדרת התנועה נע בין 10 מ''ר ל-40 מ''ר.



התנועה קמה על רקע גידול בשטח הבית הממוצע בארה''ב, מ-90 מ''ר ב-1950 ל-230 מ''ר ב-2007, וזאת למרות שמספר הנפשות הממוצע במשפחה קטן. שינוי זה קרה ככל הנראה כתוצאה משפע חומרי הולך וגדל ועליית ערכם של הבתים הגדולים יותר. גודל הבתים הממוצע בארה''ב גדול אף הוא מבתים בארצות אירופה ובמקומות רבים בעולם. מייסדת התנועה היא ככל הנראה שרה סוסנקה, מחברת הספר The Not So Big House משנת 1997.

בשנת 2002 הוקמה ''התאחדות הבתים הקטנים'' על ידי ג'יי שייפר וגרגורי ג'ונסון, ולאחריה הוקמה על ידם חברת Tumbleweed המוכרת בתים זעירים על גלגלים בשטח של 12 מ''ר ויותר. השימוש בגלגלים עוקף במקומות רבים בארה''ב תקנות בניה הקובעות גודל מינימלי לבניית בית.
בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008, הציעה תנועת הבתים הקטנים צורת דיור זולה לבנייה ולתחזוקה וידידותית לסביבה, כמענה לאנשים אשר איבדו את ביתם. בתים זעירים הוא נושא הנמצא גם בימינו בפיתוח כפתרון אפשרי למחוסרי דיור.



במדינות רבות, כמו יפן וסין לדוגמא, ניתן לראות בערים הגדולות דירות זעירות כפתרון לשטח נדל''ן יקר וצפיפות גבוהה של אוכלוסיה. גם בערים כמו ניו יורק, פריז ואפילו תל אביב רואים בשנים האחרונות יותר ויותר חלוקת דירות ובניית דירות קטנות בהתאם לצרכים של האוכלוסיה הצעירה בעיר אשר מעוניינת לחסוך בהוצאות המחיה בעיר הגדולה.



כפי שניתן להתרשם מהתמונות המצורפות, גודל הבית הקטן הינו אתגר אשר אדריכלים ומעצבים רבים נמשכים אליו. מגבלת השטח מייצרת לעתים פתרונות יצירתיים והטכנולוגיות המתקדמות היום מאפשרות גם שימוש בחומרים ההופכים כל בית זעיר לפנינה ברת קיימא.