השכונות החדשות מגבירות את הקיטוב החברתי בערים - מאמר || מאמרי דעה

השכונות החדשות מגבירות את הקיטוב החברתי בערים // מאמר
מאת: אלון כהני, מרכז פרויקטים בעמותת מרחב

מערכת התכנון הישראלית מפעילה בשנים האחרונות את התותחים הכבדים שלה, הוד''ל, הותמ''ל, הסכמי הגג ועוד כדי ''לפתור את משבר הדיור'' על ידי אישור כמויות גדולות של יחידות דיור בשולי הערים. מאז תחילת שנות ה- 90 הוקמו בישראל כמה עשרות שכונות חדשות כאלו וכולן נראות אותו דבר - מדובר בבנייה גבוהה, לעתים בשילוב עם צמודי-קרקע, בשוליהם של ישובים עירוניים קיימים אך במנותק מהמרקם הקיים, שכונות ''מגדלים בפארק'' שתוכננו בהינף אחד, הוקמו על ידי יזם בודד או מספר מצומצם של יזמים ואוכלסו בפרק זמן קצר.

במחקר שערכו במרחב – התנועה לעירוניות בישראל במסגרת המיזם המשותף עם המשרד להגנת הסביבה להעצמת השכונות הותיקות, בדקו לעומק כיצד ההקמה של שכונות חדשות משפיעה על תהליכים חברתיים, פיזיים וכלכליים בשכונות הוותיקות. נבחרו שבע ערים שנבנו בהן שכונות חדשות: כרמיאל, נתניה, פתח תקוה, אור יהודה, אשדוד, חדרה וחיפה ובכל אחת מהן בחנו את המצב הפיזי, השירותים הניתנים בשכונה, התהליכים הדמוגרפיים והחברתיים-כלכליים בשכונה, ואת עמדות התושבים.



>>>להמשך קריאת המאמר לחץ כאן<<<