חקירה פלילית כנגד בעלי משרדים החשודים בהתחזות לאדריכלים || מאמרי דעה

המשטרה המליצה לפרקליטות לפתוח תיקים פליליים כנגד בעלי משרדים החשודים בהתחזות לאדריכלים

עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל החליטה לראשונה בתולדותיה להקים וועדה ייעודית לצורך הטיפול בתופעת ההתחזות לאדריכלים. המשטרה סיימה לפני כחודש את חקירת החשודים והעבירה לפרקליטות את המלצתה להגשת כתבי אישום והעמדה לדין.

פנינו למנהל מחלקת דוברות ושיווק בעמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, אדר' מנור סיסו, שענה לשאלתנו - האם יש תחום מקצועי מסוים שהעמותה מתמקדת בו? ''הכוונה היא לכל מי שמתחזה לאדריכל. זה יכול להיות מעצב פנים, אדריכל פנים, הנדסאי, וגם חסרי השכלה לחלוטין שמתחזים לאדריכלים''. 

אדריכל עופר פורת, יו''ר הוועדה להגנת המקצוע בעמותת האדריכלים - האם העמותה מתכוונת לפעול גם לשינוי החוק לגבי זכויות חתימה, כך שאדריכל יהיה חתום על כל בקשה להיתר?
זה לא נמצא על הפרק. מה שאנחנו לא מקבלים זה שמי שחותם על הבקשה יציג עצמו כאדריכל במרמה. אנחנו לא רוצים לפגוע בתעסוקה של אף אחד או למנוע עבודה. מי שמוסמך לחתום על בקשה להיתר למבנה פשוט [בפועל מדובר בבניה פרטית] הם 4 בעלי מקצוע - אדריכל, מהנדס בניין, הנדסאי בנין והנדסאי אדריכלות. כל הסיפור הוא על שימוש בשם אדריכל - בין אם בעל פה או בכתב. המצב בארץ הזוי, במדינות אחרות - ארה''ב ואנגליה למשל, זה בלתי נתפס להציג עצמך כאדריכל אם אתה לא כזה, ובארץ הנושא הוזנח, וזה בלתי נסבל.




מתוך ההודעה לתקשורת שהוציאה עמותת אדריכלים מאוחדים, מאת אדר' עופר פורת:
פרופסיה איננה יכולה להתקיים ללא גבולות מקצוע ברורים [Occupational closure]. פריצת הגבולות במקצוע שלנו, צמחה והגיע בשנים האחרונות לממדים מדאיגים. עמותת האדריכלים החליטה לראשונה בתולדותיה להקים וועדה ייעודית לצורך הטיפול בתופעה.

מי ומה הם בדיוק מתחזים?
מתחזה הוא כל המפר את האמור בין השאר בהוראות סעיף 2א לחוק המהנדסים: ''לא יישא אדם את התואר מהנדס או אדריכל או כל תואר דומה להם עד כדי להטעות, ולא יתחזה אדם כמהנדס או אדריכל אלא אם כן הוא רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים''. המתחזים לאדריכלים מגיעים מקרב שלוש קבוצות שונות:
בקבוצה הראשונה נמצאים הנדסאים, בוגרי מסלולי הכשרה של שנתיים וחצי באדריכלות ובניין. לימודי הנדסאים אינם מוכרים לקרדיט באוניברסיטה, כך שהנדסאי המעוניין להתקדם ולהפוך לאדריכל או מהנדס אמור להתחיל ללמוד כמעט הכול מחדש. מאידך, הנדסאים מורשים לערוך היתר למבנה פשוט. השילוב של חסימת הקידום מצד אחד, והיכולת לחתום בעצמם על תכניות לבתים פרטיים, דוחף רבים מהם להציע את שירותיהם בשוק הפרטי כעצמאים. בקרב הקבוצה הספציפית הזו, היינו הנדסאי אדריכלות ובניין עצמאיים, שיעור המתחזים גבוה במיוחד. חשוב לציין כי לא מוכרת תופעה של התחזות בקרב הנדסאים שכירים.
בקבוצה השנייה נמצאים מעצבי פנים. התמונה שם מורכבת מאחר שזו קבוצה מאוד לא הומוגנית. בקצה האחד נמצאת ''האליטה''; קומץ בעלי משרדים וותיקים ומכובדים, שלחלקם תואר אקדמאי נדיר מחו''ל של ''אדריכל פנים'', בדומה לאדריכל נוף. תואר כזה איננו מוכר בארץ ועל כן השימוש בו נאסר על פי חוק.
בקצה השני של הסקאלה, נמצאים בוגרים של מיני מסלולי הכשרה בעיצוב ושרטוט שונים ומשונים, שהיקפם לעיתים אינו עולה על מספר שיעורים. המקצוע ''מעצב פנים'' הוא תחום פרוץ שאין הגדרה חוקית מי רשאי לעסוק בו או לשאת את התואר. בניגוד להנדסאים, למעצבי הפנים אין בעיה עם שם המקצוע והתואר. אך עם הזמן לרובם התואר ''מעצב פנים'' לא נשמע מספיק מכובד והוא הופך בהדרגה ל''אדריכל פנים'' או בקיצור ''אדריכל''.

כאן נוצר קשר לוגי בעייתי, שלו לא היה נוגע לנו יכול היה להישמע אפילו די משעשע;  אם מאפשרים למעצבי פנים להשתמש בתואר אדריכל פנים ואדריכל, ואם מותר לכל אדם להיות מעצב פנים [שכן אין הגדרה למקצוע], התוצאה היא שכל אחד יכול להיות בעצם ''אדריכל פנים'' ו''אדריכל''. זאת בעיקר הבעיה של מעצבי הפנים הוותיקים, אך השימוש הלא מורשה בתואר אדריכל הופך אותה גם לבעיה שלנו. יזמים ממולחים גילו שם מכרה זהב ופותחים מסלולי לימוד קצרים לעיצוב פנים שבהם מלמדים חניכים איך להציג את עצמם כאדריכלים ואיך לטשטש לגמרי את ההבחנה בגבולות המקצוע שלנו. 
בקבוצה השלישית נמצאים אנשים חסרי כל הכשרה פורמלית באדריכלות או בעיצוב. בקבוצה הזו גם נמצאים ''האדריכלים'' המצליחים ביותר ברמה העסקית. אנשים שיודעים איך למכור את עצמם וקרח לאסקימוסים. 

איך הציבור לא מזהה שמדובר במתחזים?
שאלת פעם פסיכולוג אם הוא הוסמך כפסיכולוג? אנחנו מגיעים לבעלי המקצוע בתום לב דרך דפי זהב, אינטרנט או המלצות. אדריכלים אינם נוהגים להציג על הקיר את תעודות המקצוע.  הדרך לברר אם פלוני הוא אדריכל רשוי או רשום אפשרית רק במידה והוא משתף פעולה עם הבקשה יוצאת הדופן, והדבר מקל מאוד על התחזות. אפשר לזהות אצל מתחזים דפוסי פעולה דומים שחוזרים על עצמם:
•  בוחרים ומפרסמים שם עסק כמו של משרד אדריכלים: ''ארד אדריכלים'', ''ארד אדריכלות ועיצוב פנים'', ''ארד אדריכלי פנים'' וכו'.
•  התואר האמיתי כמו למשל ''הנדסאי'' מוצנע / מוחבא משל היה מדובר במידע מפליל.
•  ממתגים את עצמם ויוצרים נוכחות ברשת, באתרים, בפייסבוק, ביוטיוב, מעלים תמונות, סרטונים וכתבות פרופיל שבהן הם מוצגים: כאדריכלים בגוף שלישי.
•  בשיחה בטלפון, במשרד, באתרי בניה ובכל מפגש עם הלקוח: מציגים עצמם כאדריכלים לכל דבר.
די בכמה מארבעת המרכיבים הללו בכדי ליצור מיצג משכנע של אדריכל, וזה עובד יפה.

מה הנזק? במי הם פוגעים?
שוק העבודה כיום הוא מקום קשה. הישראלי מחפש מקצוע רווחי ויוקרתי, וכזה שקל להתקבל וללמוד אותו. מובן שאין חיה כזאת, אבל המקצוע שלנו, מאפשר באורח פלא שילוב בלתי אפשרי כזה. דרישות הסף נכון להיום, כדי להפוך ל'אדריכל' הן חוצפה ונכונות לקחת סיכון, שכיום לא נראה גבוה.
גופים שמסמיכים רופאים, עורכי דין, או אדריכלים, דורשים מהם לייצג את המקצוע בכבוד ולנהוג על פי אמות מידה אתיות-מוסריות מחמירות המתחייבות ממעמד המקצוע.   כשאדם 'מסמיך את עצמו למקצוע' וגם מעניק לעצמו את התואר הוא לא מחויב לדבר כלפי אף אחד. קשה לצפות מעוסקים שנכנסים בדרך הזו אל השוק, כי יפעלו בהתאם לכללים ונורמות שלא חלים עליהם.
מגיעות לעמותה תלונות על 'אדריכלים' במירכאות כפולות, שעושים סיבוב על לקוחות, שמנצלים את האמון שיש בהם כדי לעשות קומבינות עם קבלנים, ספקים, שגוזרים קופון מכל כיוון. אלו אנשים חסרי אחריות ועכבות והדבר האחרון שמעניין אותם הוא טובת הלקוח ששכר את שירותיהם.
זה לא רק שכר הטרחה שלנו שיורד. אדריכל מתחיל להיתפש בציבור יותר ויותר כטיפוס חלקלק, שרלטן, העוסק בתחום מעורפל ומתהדר בתואר שאולי לא עומד מאחוריו דבר.

מה הסיכויים לשינוי במצב?
אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך ולומדים את הנושא תוך כדי עשייה. המשאבים שלנו, מפנים לטיפול בכיווני פעולה שנראים תכליתיים וכאלה שעשויים להוביל לתוצאות. דרושות כאן התמדה ונחישות, אבל לא צריך לקרות הרבה כדי להביא לשינוי. בניגוד למה שרבים אולי חושבים, הקלפים החזקים נמצאים בידיים שלנו. הסמכויות המיוחדות שהוענקו לנו בחוק לא נוצרו לשם קישוט, אלא בכדי שננצל אותן לצורך ההגנה על המקצוע. אנחנו צריכים להתייחס אל התואר הזה שקיבלנו כפיקדון, כנכס יקר אשר הועבר לידינו מן הדורות הקודמים וחובה עלינו לשמור עליו ולהעבירו לדורות הבאים. אם אנחנו מוסרים לדור הצעיר תואר מוחלש זה אומר שהתרשלנו במילוי חובותינו האתיות כלפי המקצוע.
 
כיצד עמותת האדריכלים פועלת נגד התופעה?                                                                                                      
הפעילות מרוכזת כרגע בעיקר בתחום המשפטי, שמחולק למסלול הפלילי ולמסלול האזרחי. במסלול הפלילי מתבצע תהליך בו המדינה חוקרת, תובעת, שופטת ומפעילה אמצעי ענישה ככל שהחשוד נמצא אשם באחת מן העבירות הבאות ; עבירה על חוק העונשין: התחזות לבעל תעודה, עבירה על חוק הגנת הצרכן: הטעיה, עבירה על חוק המהנדסים: התחזות למהנדס או אדריכל עבירות שדינן במצטבר עד 3.5 שנות מאסר. אנו עוקבים כעת אחר מספר תיקים פליליים שנפתחו בעזרתנו כנגד בעלי משרדים החשודים בהתחזות לאדריכלים. המשטרה סיימה לפני כחודש את חקירת החשודים, והעבירה לפרקליטות את המלצתה להגשת כתבי אישום והעמדה לדין. זה מה שניתן לדווח ולמסור כרגע בנושא, אנחנו נדווח על הנושא בהרחבה במועד המתאים.
 
בהליך האזרחי מדובר בתביעת פיצויים על הטעיה. הגיעו לעמותה תלונות של לקוחות שהבינו כי הם מתקשרים עם אדריכל, אך גילו עם הזמן שנפלו קורבן לתרמית מאחר והוא בכלל מתחזה. התחזות לבעל מקצוע הנה הטעיה ועבירה על חוק הגנת הצרכן. התובע הוא הלקוח ועורך הדין שמייצג אותו עובד על אחוזים.
התחלנו לשתף פעולה בנושא עם המועצה הישראלית לצרכנות, שהיא גוף ממשלתי המיועד להגנת הצרכן. הם מוצאים בתופעת ההתחזות לאדריכלים הטעיה צרכנית ופועלים עמנו בקידום מענה לתופעה. ההליכים המשפטיים נועדו להבהיר כי לא נוכל להבליג עוד מול התופעה.

נושא אחר לגמרי שאנו מקדמים נוגע לחתימה המזהה. מדובר בהמלצה שלנו לאימוץ תקינה אמריקאית, המחייבת כל אדריכל לזהות את עצמו ע''ג מסמכים ותכניות באמצעות חותם בפורמט ממשלתי אחיד הכולל תואר מקצועי ומספר רישוי. היתרון בתקינה הזו שהיא פשוטה ויעילה מאוד. העדרה מאפשר כיום למשרדים וחברות תכנון למצוא מיני פטנטים שמצליחים להסתיר את אופי הכשרתם של בעלי המשרד.