|
ראיון עם אדריכל רואי דוד, סטודיו ROYDAVID // מדור ראיונות
רואי דוד הוא אדריכל צעיר ושאפתן שהקים סטודיו משפחתי לאדריכלות בדרום ת''א. בוגר הפקולטה לאדריכלות באונ' אריאל, כיום לומד לתואר שני באונ' ת''א, ועוסק בפרויקטים מגוונים שנעים בין משרדים לחברות סטארט אפ לבתי נופש באיטליה.
כיצד בחרת לעסוק באדריכלות? תמיד עסקתי במקביל באמנות ובמדעים. בצבא הייתי תוכניתן ומצאתי עצמי תמיד בפער הקיצוני שבין השניים. אני זוכר את עצמי כילד משחק במשחקי מחשב, והתחושה שהייתה לי שאני נמצא בעולם שונה, עם שפה ברורה, שמייצרת לי תחושה בגוף וחוויה רגשית חדשה. הבנתי שזו הכמיהה הגדולה שלי. לאט לאט התברר לי שזה לא חייב להישאר וירטואלי ויכול לקרות במציאות. אחרי הצבא התחלתי את תהליך החיפוש. אצלי דברים קורים לרוב בתהליך אנליטי ורגשי ביחד. שלבים שאתה בונה עד שאתה מגיע לתובנה חזקה. העניין היה למצוא מקצוע נצחי.

היתה ציפייה ממך בבית שתמשיך את דרכה של אמך האדריכלית? מהבית לא היה לחץ לפנות לאדריכלות. גדלנו בסביבה שמודעת לדיזיין, אבל אף פעם לא דיברו איתי על אדר' כלהיות דור ממשיך, ובכלל לא חשבתי שאהיה אדריכל. אחרי הצבא התחלתי לימודי תיכנות והבנתי מה זה דורש, להיות כל היום מול קוד. הבנתי שלאופי שלי, ברמה הרגשית זה פחות מתאים. כשהודעתי שאלך על אדריכלות כולם היו מופתעים מאוד, אבל אחרי ההפתעה הקצרה זה הסתדר לכולם ונראה טבעי ביותר. כל הדברים הטובים בחיים שלנו נובעים מאמת שאנחנו מגלים.

מה משך אותך במקצוע? זה מקצוע חופשי, שכולל בו את הכל, שמעצב תרבות ושיש בו אינסוף וריאציות. זה מקצוע שיש בו תשוקה, והוא לא יכול להתקיים בלי זה. בלי התשוקה נוצרת בעיה. אצלי התחושה הזו התחילה יחסית מוקדם, וכבר במהלך התואר יצאתי לעבוד, דחפתי את עצמי ליצור ולתעל את האנרגיה שלי, זה כמו פצצה שאתה חייב לתעל. כבר במהלך השנה השלישית ללימודים התחילו לזרום אלי עבודות, זה היה תהליך טבעי, ללא תכנון מראש, זה לא היה הדבר הטריוויאלי לעשות אך זה מאוד בער בי.
>>>להמשך קריאה לחץ כאן<<<
|