בית שמש: פיתוח עירוני ואוכלוסייה חרדית - דעה || מאמרי דעה

על פיתוח העיר בית שמש // אברהם שקד

תוכנית מתאר מחוזית ותוכנית מתאר מקומית לעיר בית שמש, שאושרו בראשית שנות ה- 90, קבעו את הרחבת שטחה של עיירת-הפיתוח מן העבר כמעט פי ארבעה והפיכתה לעיר משנית במטרופולין ירושלים, שנייה בחשיבותה רק לבירה, שתאכלס בשנת 2020 כ- 150 אלף תושבים.


צילום: צביקי ולדמן

השטח שנבחר להרחבת העיר הוא שטח גבעי למרגלות הרי יהודה, המשתרע מדרום לישוב הוותיק ועד לעמק האלה. בעמק האלה, השתמרו – ברמה גבוהה ביותר של שימור ורציפות – שטחים פתוחים במצב טבעי ולא מופר; נופים אופייניים לאזור השפלה הגבוהה, מגוון גדול של בתי גידול ובהם עושר גדול במיוחד של מיני צומח ובעלי חיים, ושפע של אתרים ארכיאולוגיים. ביניהם, מספר אתרי מורשת בעלי חשיבות רבה במיוחד, כגון תל ירמות, בית נטיף וחורבת קייפא שבדרום האזור. בגבעות שבדרומו של שטח זה, נמצא מסדרון אקולוגי ארצי רב חשיבות, המקשר בין אזור ההר לשפלה.


צילומים: אברהם שקד

איכויותיו יוצאות הדופן של השטח נחשפו במלואן רק בעת עריכת הסקרים, החפירות הארכיאולוגיות, עבודות התכנון המפורט וההכנה לביצוע של שכונות ''רמת בית שמש'', כשמו של אזור הפיתוח החדש של העיר, שהחלו באמצע שנות ה-90. מאז אותה תקופה, שכונות רמת בית שמש שנבנו מצפון לנחל ירמות [הנחל החוצה את האזור במרכזו] קלטו כ- 40 אלף תושבים. כך, אוכלוסיית העיר גדלה פי שלושה ואף יותר.
אוכלוסיית העיר לא רק גדלה, אלא אף שינתה במידה רבה גם את אופייה. מעיר מעורבת של חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים, ביחס שווה פחות או יותר, הפכה בית שמש לאבן שואבת לאוכלוסייה חרדית ובשנים האחרונות, הנהגת העיר נתונה בידי מפלגות חרדיות. לכן, באופן לא מפתיע, הפיתוח המתוכנן לעיר בעתיד הקרוב ואף לטווח רחוק מיועד לתת מענה בעיקר לצרכי הדיור של המגזר החרדי, שריכוזו בבית שמש הוא הגדול במחוז ירושלים.

מלבד הביקוש לדיור, שהוא גדול במיוחד במגזר החרדי – עם גיל נישואים צעיר יחסית ומקדם פריון גבוה – למגזר ישנם צרכים ייחודיים נוספים. במיוחד, בכמות מבני הציבור הנדרשים לקהילה המתאפיינת במשפחות גדולות מרובות ילדים, בהפרדה בין המינים במוסדות החינוך, בחלוקה לזרמים בתוכה ובהתבדלות מהאוכלוסייה הכללית ומאורחות חייה.
הביקוש המגזרי לדיור, הגובר והולך משנה לשנה, מעלה שוב ושוב את הצורך במענה לשני נושאים מרכזיים – איתור קרקע זמינה וראויה לפיתוח עירוני מחד, ומאידך היכולת להבטיח את מחירו הזול של הדיור לקהילה שרוב חבריה שייכים לעשירונים הנמוכים, מבחינה כלכלית.



בנסיבות אלו, ניתן היה לצפות, כי הגורמים האחראים לפיתוח העיר בית שמש – ומשרד הבינוי והשיכון ופרנסי העיר בראשם – יעשו כל שאפשר על מנת להבטיח ניצול מושכל, יעיל וחסכוני של עתודות הקרקע הגדולות שהועמדו לטובת פיתוח העיר. זאת, מתוך הבנה שמשאבי הקרקע במרכז הארץ הולכים ומתמעטים ובידיעה שחלק מהשטח המדובר כלל אינו אפשרי לבניה, בעיקר בשל מגבלות גיאולוגיות וארכיאולוגיות.
למרבה הצער, לא כך הדבר. הבנייה בחלקה הצפוני של רמת בית שמש ובמיוחד התכנון לשכונות החדשות בחלקה הדרומי של העיר מתאפיינים בסממנים של שימוש בזבזני ובלתי אחראי במשאב הקרקע היקר. צפיפות נמוכה – פחות מממוצע הצפיפות לישוב עירוני על-פי תמ''א 35 וכמחצית מערכי הצפיפות המקובלים בבנייה חדשה למגזר החרדי בירושלים; בנייה נמוכה – 5-6 קומות; ניצול לא יעיל של מגרשים למבני ציבור, מגרשי חנייה על-קרקעיים, ועוד...
כל אלה מייצרים מרקם פרברי באופיו, המזכיר ישובים כפריים באזור יותר מאשר עיר של ממש, כפי שנועדה בית שמש להיות וכפי שראוי באזור בו הקרקע לפיתוח מוגבלת ביותר. יתר על כן, המרקם הפרברי מהווה למעשה איום ממשי ולחץ בלתי נמנע בעתיד להסבתם של עוד ועוד שטחים פתוחים העוטפים את העיר, לטובת פיתוח עירוני.


צילומים: אברהם שקד

פיתוח רמת בית שמש עבור אוכלוסיה חרדית [או כל אוכלוסיה אחרת] באופן בזבזני איננו גזרה משמים. כפי שלפני כ- 20 שנה הבינו את הצורך להסב שטחים פתוחים באזור לעתודות בנייה עבור אוכלוסייה הגדלה בהתמדה, כך ראוי שכעת יבינו פרנסי בית שמש ומתכנני משרד הבינוי והשכון את הצורך החיוני בפיתוח בר-קיימא ובשימוש חסכני וזהיר במשאבי הקרקע המתכלים של ארצנו.
בהתחשב באיכותם יוצאת הדופן של השטחים הפתוחים וערכי הטבע והנוף שכבר הוקרבו כדי לאפשר את פיתוחה וצמיחתה של בית שמש, ובהתחשב בעובדה שהשטחים הפתוחים במרחב ירושלים בכלל ובאזור בית שמש בפרט משרתים צרכים נוספים, חשובים לא פחות, של תושבי המחוז ואף של ישראל כולה – כמו שימור ערכי הטבע והמגוון הביולוגי, שימור ערכי נוף ומורשת תרבותית-היסטורית ופעילות נופש בחיק הטבע – המשכה במדיניות ''עסקים כרגיל'' בתכנון ופיתוח של בית שמש תוביל למעשה לעימות בלתי נמנע וכמובן גם בלתי מועיל לכל הצדדים, בין ארגוני סביבה ובין פרנסי העיר ופטרוניהם הפוליטיים.


אברהם שקד הוא רכז שמירת הטבע בהרי יהודה, החברה להגנת הטבע