מוזיאון הסובלנות בירושלים - למי שייכות הזכויות על התכנון? || מאמרי דעה

עורך הדין יהונתן קלינגר העוסק בתחום זכויות היוצרים, הפרטיות ודיני המידע - על זכויות יוצרים של יצירה אדריכלית:

לאחרונה נודע על התפטרותם של האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין מפרויקט מוזיאון הסובלנות בירושלים. מרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס, שהוא המזמין והמממן של הפרויקט, הודיע כי ישלים את בניית המוזיאון על פי התכנון של משרד חיוטין אדריכלים, גם ללא שיתוף פעולה מצדם.
כל אחד מן הצדדים טוען כי בידיו מצויות זכויות היוצרים על התכנון. המקרה מעלה שאלה עקרונית, שאדריכלים רבים מוטרדים ממנה:
אדריכל התקשר עם לקוח למתן שירותים לפרויקט. בעקבות חילוקי דעות, נפרדו דרכיהם והשאלה כעת היא האם ללקוח מותר להתקשר עם אדריכל נוסף שיתכנן את הפרויקט על בסיס התוכניות הקיימות, ואם לא, אז מה ניתן לעשות?


מוזיאון הסובלנות המתוכנן לקום בירושלים. הדמיות: חיוטין אדריכלים

האם יצירה אדריכלית זכאית לזכויות יוצרים?
השאלה הראשונה שהמקרה של מוזיאון הסובלנות מעלה היא האם יצירה אדריכלית כלל זכאית להגנה בזכויות יוצרים. הדרישה, בדרך כלל, להגנה בזכויות יוצרים היא כי מדובר ביצירה מקובעת, אשר היא בעלת מאפיינים מקוריים ויצירתיים [סעיף 4 לחוק זכויות יוצרים].
סעיף 1 לחוק זכויות יוצרים מגדיר ספציפית יצירה אדריכלית כבת-הגנה בזכויות יוצרים. היו כבר מקרים בהם בית המשפט הגדיר כי תכנית אדריכלית לא תמיד תקבל הגנה, אם אינה מקורית או מועתקת יותר מדי. בעניין תא 4267/04 צברית שפאן נ' עודד בן-זאב פסק בית המשפט כי ''עצם העובדה שאדריכל תכנן מבנה אינה הופכת אותו מניה וביה לבעל זכות יוצרים אלא אם ‫יוכיח את מוטיב המקוריות האמנותית שברעיון של האדריכל''; במקרה המדובר, הצדדים העידו על השראה רבה מגורמים שונים, ולכן בית המשפט קבע כי דרישת המקוריות והיצירתיות לא התקיימה ואין אפשרות להקנות הגנה בזכויות יוצרים.

ומהי אותה הגנה? ההגנה היא מתן הזכות הבלעדית לעשות [או להרשות לאחרים לעשות] כל שימוש ביצירה, כולל פרסום, הפצה או עשיית יצירה תלת-מימדית מיצירה דו-מימדית. כלומר, אם היצירה היא מקורית ויצירתית [ולא כל דבר הוא מקורי ויצירתי] אז לבעל הזכויות יש את היכולת לקבוע למי יש את הרשות להשתמש בה.

של מי הזכויות? של האדריכל או המזמין?
על פי סעיף 35 לחוק, הבעלים הראשון ביצירה שמוזמנת על ידי לקוח הוא היוצר, ולא המזמין. יש לציין כי כאשר מדובר על עובדים שכירים [בין אם עובדי משרד האדריכלים או אם האדריכל הוא שכיר של המזמין] אז הכלל הוא הפוך, וזכויות היוצרים הן של המעביד.
כדי למנוע אי בהירות במצב כזה, חשוב לחתום על הסכם עם המזמין שיגדיר את הזכויות שהוא מקבל, בין אם הוא מקבל את הבעלות בתכניות בתום העסקה [כלומר, לאחר התשלום] או שהוא מקבל רשיון לשימוש בלבד. ההבדל בין השניים הוא מהותי, כיוון שאם הבעלות עוברת אל המזמין, האדריכל אינו יכול אחר כך לעשות שימוש בתכניות לצרכים אחרים או לעבודות אחרות.



האם מותר לי להציג את העבודה באתר האינטרנט שלי או בתיק עבודות?
כעקרון, תמיד עדיף להסדיר נושא זה בהסכם. הסיבה לכך היא פשוטה: גם אם האדריכל הוא הבעלים של זכויות היוצרים או של היצירה עצמה, הרי שבהצגת ביתו של אדם יש היבטים של פגיעה בפרטיות. על כך דן פעם בית המשפט בתביעתו של לקוח כנגד אדריכל שפרסם את עבודותיו בתיק עבודות אינטרנטי. בית המשפט קבע כי פרסום אותן עבודות יכול שיהיה פגיעה בפרטיות [א 1229-09 ורדי נ' גוטסמן].

האם מותר למישהו אחר לעשות שימוש ביצירה שלי או לתקן אותה?
כאן השאלה מתחילה להסתבך ותלויה בסוג הרשיון שהעניק האדריכל. צריך לבחון בדיוק מה הרשו ומה לא הרשו. מקרה אחד, תא 2051/04 ש.אנגל מהנדסים נ' קרני, דן בשאלה זו ביחס לתכניות הנדסיות, אך מסתמך על הדין הנוגע ליצירה אדריכלית. באותו המקרה פסק בית המשפט כי:
''זכות השימוש של המזמין בתכניות כפופה להסכמות בינו לבין התובעת לגבי היקף ואופן השימוש. העובדה שהמזמין קיבל זכות שימוש בתכניות, אין פירושה כי המזמין יכול לנהוג בתכניות מנהג בעלים - למסור אותן לאחר, אשר ימחק מן התכניות את שם התובעת ויחליפו בשמו, וינהג כאילו התכניות הוכנו על ידו''.



לסיכום, כדי להימנע ממצבים מסוג זה, בהם ישנה אי בהירות בנושא הזכויות, כדאי להסדיר את הנושא בהסכם מול הלקוח המזמין.
ההסכם מסדיר נושאים חשובים כמו הזכויות, לרבות זכויות השימוש בתכניות וביצירות. הסדרה של הכל מראש תמנע מצב בו בשלב מאוחר יותר הצדדים לא יבינו את זכויותיהם וילכו איש איש לבית המשפט ויוציאו עשרות אלפי שקלים מיותרים.


האמור במאמר זה בהקשר למקרה של מוזיאון הסובלנות נכתב על סמך הפרסומים בעיתונות ולא על סמך בחינה של ההסכמים בין הצדדים, שיכול שיאמרו אחרת.

יהונתן קלינגר הוא עורך דין העוסק בתחום זכויות היוצרים, הפרטיות ודיני המידע. הוא בעל תואר שני במשפטים ולומד לדוקטורט בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.