מאידיאולוגיה לארכיטקטורה - סטודיו מחקר שנה ד', ויצו || אקדמיה

המחלקה לארכיטקטורה - סטודיו מחקרי שנה ד'
מאידיאולוגיה לארכיטקטורה 
מקרה בוחן – הציונות וההתיישבות בעמק יזרעאל

מנחים: פרופ' אדר' ברוך ברוך, אדר' לנקה צדרבאום
עוזרי הוראה: ארז בן-אליעזר, רועי שושנה

פתיחה: יום רביעי,01.06.2011, מבואת אולם התרבות האזורי יפעת.
התערוכה תוצג במהלך חודש יוני. הכניסה חופשית.

מבוא לתערוכה שתוצג במסגרת אירועי פסטיבל חלב ודבש 2011

הקשר בין אידיאולוגיה לארכיטקטורה הוא קשר מובהק.
במלאת 100 שנה להתיישבות בעמק יזרעאל התקיים שיתוף פעולה בין המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה לבין מרחב  תכנון יזרעאלים הן בהיבט האקדמי והן בהיבט המחקרי.
התכנון האדריכלי בעמק יזרעאל היווה כר פורה לנסיונות אדריכליים יוצאי דופן במחצית הראשונה של המאה העשרים. טובי האדריכלים השאירו עקבות תכנוניים בעלי משמעות היסטורית בחיבור שבין התנועה הציונית והאדריכלות המודרנית. ביניהם ריכרד קאופמן, אריה שרון, זאב רכטר ועוד.

קיבוץ אלונים*- אסדרבן אנה וגולדשטיין אלכסנדרה

הסטודיו עסק במחברים הגלויים והסמויים שבין האידאולוגיה הציונית לבין המעשה הציוני ההתיישבותי בעמק יזרעאל, מתוך דיון ביקורתי ופרשני. הקורס התמקד במחקר היסטורי ומושגי לבין העשייה האדריכלית, בתהליך של מחקר, תיעוד ותכנון. במקביל למדו הסטודנטים את התפיסות האידאולוגיות והמבנים הקהילתיים שהאידאולוגיה והחברה יצרו – הקיבוץ, המושב ומושב העובדים כביטוי לרוח הזמן וכן את השנויים האידאולוגיים שהתרחשו במשך השנים, מהתפיסות השיתופיות ועד ההפרטות בימים אלה. 

הסטודנטים התחלקו לצוותי עבודה של שניים אשר בשלב ראשון חקרו ישובים ותעדו מספר מבנים בעלי משמעות היסטורית ושימורית באחד מ- 14 ישובים עליהם הוחלט .

- הקריטריונים לבחירת האובייקטים לתיעוד ניבנו ע'י הסטודנטים בתהליך משותף יחד עם אדריכלית – מהנדסת המועצה האזורית עופר דגני, נציגי הישובים והמנחים.
- האובייקט יכול היה להיות  חדר אוכל, בית עם, מגדל מים, רפת, באר ... ואף תכנית בנוי יישובי.
- תיעוד האובייקטים נעשה גרפי דיגיטלי בפורמט אחיד אשר גובש במסגרת הקורס והיווה 'ארגז כלים' ובסיס להמשך התכנון.
- במהלך הסמסטר שולבו הרצאות של אדריכלים והיסטוריונים וכן סיורים .

קיבוץ גניגר* - אביטל שגיב, אופק אור, ניר מורנל

מתוך רשימת המבנים המתועדים בחר כל צוות מבנה, אשר אותו תכנן מחדש מתוך כבוד לקיים אך בתהליך של שנויי ייעוד הנובע משנויי זמן, אידיאולוגיה, אורח חיים, שנוי תרבותי חברתי פוליטי, רלוונטיות ופרספקטיבה עתידית. ואמנם המבנים שינו פונקציות - מבנה לול במזרע שינה ייעודו למעונות סטודנטים, מבנה חדר אוכל ישן, מחסן בגדים ומכבסה בקיבוץ אלונים הפך להיות מסעדה ובית ספר לבישול ומגדל הדבורים בדליה הפך להיות מוזיאון לחיי הדבורים ומרכז מבקרים.
חשיבות רבה הוענקה בתהליך התכנון למחשבה כי כל עשייה תכנונית, עיצובית וחומרית תשען על חשיבה, תפיסה ומשמעות אידיאולוגית, אשר תשקף את השנויים המהותיים שעברה ההתיישבות העובדת מאז היווסדה ועד ימים אלה .

*קיבוץ אלונים - חדר אוכל
מגישות: אסדרבן אנה וגולדשטיין אלכסנדרה

חדר האוכל הוא מהמקומות הקלאסיים בחיי הקולקטיב המעידים על על אופיו הקומונלי, מקום המאחד חברה.  אנו מעוניינות לייצג את ערכי החוויה הכפרית\ חקלאית, המאופיינים במקום זה ע”י חווית גידול התבלינים,  אכילה משותפת ולימוד בישול. כך מקום זה שאינו עוד חדר אוכל כיום, יהפוך לאטרקציה מקומית.

*קיבוץ גניגר
מגישים: אביטל שגיב, אופק אור, ניר מורנל

פרויקט התערבות בחצר המשקית של קיבוץ גניגר והפיכתה למתחם חינוך בלתי פורמלי עבור  תושבי העמק. בפרויקט באה לידי ביטוי תפיסת העולם של ה'לימוד לאורך החיים' בפיתוח מחדש של החצר.