'ירוק' זה השחור החדש - מכללת ביטוי, לאומנות ועיצוב || אקדמיה

בפעם הבאה שאתם זורקים לזבל פחיות, עיתונים, קרטוני פיצה, מסכות אב'כ או שקיות ניילון בוודאי תרגישו אחרת. כי מהזבל שלנו אפשר לעשות בגדים נפלאים וידידותיים לסביבה. ההוכחה: מייצג אופנה ייחודי שהעלתה המגמה לעיצוב אפנה, במכללה לאמנות ועיצוב – ביטוי, בהנחיית ברק אביעם איש שלום, מרצה במכללה ומעצב תלבושות לבמה .

בשבוע האחרון העלו בחוג לעיצוב אופנה מייצג מרשים, במסגרת הקורס 'ירוק זה השחור החדש'. המטרה של הקורס הייתה עבודה עם חומרים בלתי קונבנציונאליים, חומרים ממוחזרים. כאלו שאנחנו זורקים לפח מבלי להניד עפעף. התוצאה הייתה  מייצג אופנה מרהיב שהוצג על ידי פרפורמרים ידועים כגון מרינה מקסימיליאן בלומין, ניצה שאול, יוצרים, שחקנים ועוד. במהלכו ניתן היה לראות כיצד חומרים ממוחזרים מהאשפה הופכים לבגדים מעניינים במיוחד.

מימין לשמאל: חן יוסף, ענבר אביטן ואושרית ציקשווילי

ברק אביעם איש שלום, יוזם הפרויקט, מספר: 'במהלך הפרויקט כל סטודנט נכנס עמוק לעולמו הפנימי. היה מדהים לראות איך סטודנטים שלא מתעסקים באמנות ביום יום, הצליחו למצוא תוכן אמנותי והביאו לכדי ביטוי את האמן שחבוי בהם. במהלך הקורס עבדנו רבות על מושג החקירה, על כול רבדיה. חקרנו את מושג החקירה, הסטודנטים חקרו את שורשיהם דרך אילן היוחסין וכל זאת בד בבד עם ונבירה בפחי האשפה. הם למדו מהר מאוד ליצור בחומרים בלתי קונבנציונאליים, והתוודעו לא רק להתפתחויות בהיסטוריה המשפחתית שלהם אלא גם לתכונותיהם של חומרים והשינויים שפוקדים חומרים לאורך זמן. כיום להיות 'ירוק' זה נורמה, רציתי להראות במהלך הקורס כי מהכול ניתן ליצור, פשוט מהכל!.'

ואכן, כול בגד שהוצג סיפר את הסיפור הפרטי והמשפחתי של כל סטודנט וסטודנט:

'מחלפות השרד' , חן יוסף: עיצבתי שמלת שרד, בהשראת אחת מבנות המשפחה שלי. אישה נפלאה שהתאלמנה בגיל מאוד צעיר ונותרה לגדל בגפה שישה ילדים. את החומרים אספתי ישר מן הזבל ובעזרתם יכולתי להדגיש את המחסור, את ההעדר, את העוני ואת הבדידות שאפיינו את האישה הזו. לקחתי בדים ישנים, שאריות של מזון ופחים וחיברתי אותם לבגד שמבטא את הקשיים שלה לצד החום והאהבה שמאפיינים את האישה המדהימה הזו.
 
'אשת המערות',  אושרית ציקשוילי:  במהלך איסוף החומרים והחקירה התחברתי אל אישה קדמונית. לעוצמה שבה ולחוזקה. בעיצוב הבגד עשיתי שימוש בחומרים כגון כסף וכן בחומרים שמגיעים מן האדמה, שכן אני סבורה שחומרים אלו מבטאים חוסן ועוצמה.

'קוף המחשבות',  קובי עזרא: כאשר עיצבתי את הבגד חשבתי לבטא את הסיזיפיות שמלווה את שגרת חיינו. לכן לקחתי זבל שגרתי כגון: ממגזינים, עיתונים ישנים, קרטונים וכרטיסי רכבת משומשים. בעבודה שלי אני מתייחס לכך שהסביבה נתפסת בעיני רוחנו כדבר מובן מאליו, והמטרה שלי הייתה ליצור סימני שאלה, ולגרום לאנשים לעצור, להרהר ולחשוב – על עצמם.

מימין לשמאל: ויקי אלון, נופר נגר, קובי עזרא ותומר מימון
 
'שילוב תרבויות אתניות', נופר נגר: בתהליך היצירתי שלי לקחו חלק הרבה מרכיבים: סבא, סבתא, הודו, תימן, אימא ואבא. אני מחזרתי את חוויותיי המשפחתיות בד בבד עם מחזור זבל. התוצר הוא בגד המספר את סיפור משפחתי. החלק העליון למשל מייצג את סיפור המשפחה הגרעינית שלי.  הדיסקים השבורים מבטאים את הקשר שלי עם אחותי, הבד האתני מספר את סיפורה של סבתא רבא, בגד רימה קשור לסבתא שלי וכן הלאה. כול החיבורים הללו הם חיבורים המסמלים את משפחתי לדורותיה ומבטאים יצירה, חום, מוזיקה והמון אהבה.
 
'מכונה אנושית', תומר מימון: אני סבור שלא רחוק היום שבו בני האדם יחיו יחדיו עם מכונות. ואחרי שהכל יושמד- יישארו רק מכונות מחוננות בעלות אינטליגנציה רגשית שתסייע להם לשרוד. נשאר עם מכונות מתכתיות שטומנות בחובן תכונות אנושיות מלאכותיות. אספתי חומרים מתוך פחי הזבל ואלו התחברו לעולם המשפחתי והביאו ליצירת שפה אישית.
 
'אביר על זמני',  ויקי אלון: את ההשראה לעיצוב שלי קיבלתי מהסיפור המשפחתי בעת מלחמת העולם ה-2. בתהליך היצירתי שילבתי חומרים ממוחזרים שמצאתי בחולות הנגב. גילית שרוב החומרים עברו שינוי, אך לא נעלמו או נשחקו, ולכן כיניתי את העבודה שלי 'אביר על-זמני'. העבודה שלי מביאה לכדי ביטוי אביר שעבר מלחמות, מאבקים, שינוים ולחץ וממשיך לשרוד. בדומה למה שעבר על משפחתי בעת מלחמת העולם השנייה. בעקבות הפרויקט הייחודי הזה הקשר על סבתי וסבי התחזק והתעצם.

'רקדנית אתנית', ענבר אביטן: העיצוב שלי מביא לידי ביטוי את החוויות שלי מטיולים בעולם ואת סיפור בני המשפחה שלי. הוא משלב בין נגיעות אתניות לחומרים ממוחזרים ויוצר לבוש של רקדנית אפריקאית.

צילום תמונות: ליאת אלבלינג.