תערוכה : יש שכר לעיצוב המוצר, הולדתו של מקצוע עיצוב המוצר בישראל || אקדמיה

מלמעלה למטה:

בובות שזכו בפרס ראשון
תחרות עיצוב צעצועים 1965. ע"ש פרנק מייזלר

בקבוקי משקה עוצבו באיפדו
משרד העיצוב הראשון

רום כרמל. מחצית שניה שנות ה- 70.
עיצוב מחדש של הכרמל דוכס: אריה סולומון

מערכת סלונית בעיצוב משה שקד.
תחילת שנות ה- 70

סיפור מרתק מספרת התערוכה "יש שכר לעיצוב המוצר", ושמא נוסיף אופייני להתנהלות ישראלית, בחברה, בתרבות ובכלכלה. השאיפה "לברוא" מוסדות וארגונים ציבוריים או עצמאיים – יש מאין, מתוך שאיפה לגלות את הרכיבים החסרים במציאות הישראלית המתפתחת של אמצע המאה העשרים, היא שאיפתם של יחידים הפועלים מול מערכות מורכבות ביותר.
זהו סיפורם של דמויות ואישים בודדים, הגומרים אומר להצעיד תחום מסוים, במקרה שלנו - עיצוב המוצר - לקראת נוכחות, הישגים והצטיינות. בראשית הדברים נולדים אירועים מתוך דחף ליצירה ובריאה של תחום עשייה; בהמשך נעשה ניסיון עיקש, למלא את התחום בתוכן בר משמעות או השפעה. המאבקים לקיומו של שדה חדש הם מאבקים סיזיפיים, שמטרתם לשכנע גורמים ציבוריים, וכמותם אישים בודדים בתעשייה, בנחיצותו של תחום עיצוב המוצר. כיצד ניתן להוליך גורם כלכלי להשקיע כסף בתחום שאינו מבטיח תמורה מיידית, מה גם שזו אינה ברת כימות?

מול מכשולים רבים פועלים בודדים מתוך שכנוע עצמי בנחיצות הפעולה. שכנוע זה הוא ביטוי ברור להבנה של תהליכים תרבותיים, תעשייתיים וחברתיים, שאינם מושפעים אך ורק משיקולים כלכליים. היכולת לשכנע קובעי מדיניות בנחיצות היוזמה המקומית, הנולדת מתוך צרכים מקומיים, שלעתים נתפשים כמופרכים, היא יכולתם של מרחיקי הראות, היצירתיים ובעלי המחויבות לעשייה משמעותית.

במהלך המאה העשרים הכירו תרבויות מערביות רבות בחשיבות העיצוב המקומי, האיכותי והייחודי, מבחינת ההגדרה של תרבות ושל כלכלה. הבנה זו היוותה בשלהי המאה העשרים בסיס לתעשייה רחבה ואף לתיירות ושירותים, המבוססים על תדמיות שנקבעו באמצעות עיצוב. קובעי המדיניות בארצות אלו הכירו גם בחשיבותו של ניהול התרבות, ובמסגרתו ניהול העיצוב, תוך שהם מותירים מרחבי תמרון ויצירה רחבים דיים, המעודדים את בריאתם ופעילותם של הכוחות היוצרים. מתוך הכרה זו מוקדשת מחשבה לחשיבות העיצוב כתורם להגדרה של חברה, צרכיה העכשוויים ומאווייה לעתיד. פעילות הכפר הגלובלי, בהקשריה המוצלחים, משלבת בין המקומי ובין העולמי, כדי ליצור בידול תרבותי, שיחד עם זאת צועד קדימה באמצעות התובנות והאמצעים הכלכליים הבינלאומיים. שימור המורשת העיצובית, כחלק מן ההיסטוריה של היצירה המקומית, הוא בסיס לכל יצירה עתידית. בבואנו לחקור את ההיסטוריה של העיצוב המקומי התגלה "החור השחור" בידע הציבורי בנושא. בודדים מבין היוצרים של אותם עשורים שמרו מסמכים, דגמים ותיעוד של מוצרים שיצרו. רק פריטים מקוריים בודדים נשמרו בידי בודדים, שלא ניתן אפילו לכנותם אספנים. בשום מקום בישראל לא נמצא מוסד או ארכיון בו ניתן ללמוד או לשמר לטווח ארוך מורשת חשובה כל כך. לכן, אחת ממטרות תערוכה זו היא לעורר את המודעות לחשיבות השימור, האיסוף, התיעוד וההתיחסות לעבר.

בעיצוב מוצרים, כמו בתחומי יצירת "יש מאין" בתרבות האנושית, יש ביטוי מפעפע של אופטימיות: ניסיון להתמודד עם סוגיות יומיומיות הדורשות טיפול, ובה בעת להעניק צורה מוחשית ותפקוד יעיל למוצרים. באופטימיות זו עוסקת התערוכה "יש שכר לעיצוב המוצר". התצוגה מתמקדת בתהליכים, שבמרבית המקרים נותרים מאחורי הקלעים, במטרה לחשוף מקרה מובהק של ניסיון לתכנון תרבותי, אף שלעתים תכופות הוא נוצר ללא תכנון של ממש. התערוכה אינה יכולה להקיף את כל המידע החשוב הרלוונטי. ראשית, בשל העדר מאגרי מידע או אוספים. דבר זה מצביע על הדחיפות שאנו רואים בהקמתם של מאגרי מידע ואוספים, הן של המעצבים, הן של היצרנים וכמובן של המדינה, כרשות בעלת אינטרסים ביצירה המקומית. כמו כל תחום תרבות, או תחום שתורם לעיצוב התרבות, גם עיצוב המוצר הוא תחום של בניית נדבך על גבי נדבך. כדי לבסס נדבכים אלה יש לטפח גם את הידע שנצבר, את הניסיון שנצבר ואת הערכים האסתטיים. האפשרויות קיימות עדיין, אך הן הולכות ונמוגות.

גורמים רבים סייעו במימושה של התערוכה והקטלוג. בראש וראשונה הדס קרוק, שעסקה במשך מספר שנים באיתור מסמכים, תצלומים ופריטים, באיסוף החומר ובעיבודו לכדי תצוגה, תוך שהיא רוקמת סיפור עלום ומרתק. חברי הוועד המנהל של הגלריה לארכיטקטורה ולאמנות ניסויית ע"ש הניך בטכניון בחיפה, שהכירו בחשיבות המחקר ובחשיבות הצגתו בפני הציבור הרחב, כחלק מן המורשת החינוכית הן של פרופ' פ.ק. הניך ז"ל, שעל שמו קרויה הגלריה, והן של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. גורמים אלה תמכו ועודדו את יצירת התערוכה, גם כאשר נתקלנו בקשיים לאורך הדרך. משרד התעשיה והמסחר הכיר אף הוא בחשיבות שימור המורשת העיצובית ותמך במימוש התערוכה. מפעל הפיס תמך ועודד את פרסום הקטלוג, שמהווה תיעוד ראשון של קורות התפתחות עיצוב המוצר בישראל. תודה מיוחדת יש לשאת למעצבים הרבים, חלקם עלומים, שהקימו בעבודה יומיומית קשה תחום יצירה ועשייה, שאף לא היה לו שם עברי קודם לכן. עלינו להודות לכל אלה מביניהם שהבינו את חשיבות שימור המידע והחומר, והסכימו להשאיל אותו בהתלהבות לצורך תיעוד והצגה.

חגי שגב
מנהל הגלריה ואוצר ראשי

אירועי הפתיחה
יום ד', ח' בכסלו תשס"ז, 29.11.2006

כנס פתיחה:
אודיטוריום בנג'מין, בשעה: 18:00

דניאל שושן, יו"ר הוועד המנהל של הגלריה
פרופ' אביב רוזן, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון
פרופ' ירח דויטשר, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
צביה דורי, מנהלת מינהל המימון – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
דר' נעמי ביטרמן, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי, טכניון
חגי שגב, מנהל הגלריה

הרצאות אריה סולומון, מעצב
אדי להבי, מעצב

לרגל האירוע יושק קטלוג התערוכה.

פתיחה: 29 בנובמבר 2006

הגלריה על שם פ"ק הניך , פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים שבטכניון
טל': 04-8295546

קישורים:
לימודי אדריכלות, עיצוב ותכנון בטכניון
ארכיטקטורה, אדריכלות נוף, הנדסה אזרחית, הנדסת הסביבה, עיצוב תעשייתי-לימודי מוסמכים

טכניון - היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ
MS.c למדעים בארכיטקטורה-התמחות בשימור, ME בהנדסה-התמחות במקרקעין, ניהול פרוייקטים בבניה, עיצוב פנים וריהוט, שמאות וניהול נכסים