תערוכת בוגרים - החוג לעיצוב פנים, המכללה למנהל || אקדמיה

כל סטודנט מתמקד באספקט שונה מחיי היומיום, אותו הוא מתרגם לכדי הצעה עיצובית, שאמורה להשתלב במסגרת נוף עירוני, מקום מסחרי או מקום מגורים. בתערוכת הגמר, שתוצג בחלל המבואה של החוג יוצגו 64 עבודות של סטודנטים, המסכמות 6 גישות נפרדות, של ששה מרצים המנחים את הפרוייקט, עליהן עבדו במהלך השנה.

טקס (בהנחיית יפתח יששכרוב)
לפי גישה זו, סוגים שונים של טקסים קיימים בחיים, המשפיעים עלינו. לחלקם אנו מודעים ולחלקם לא. כך למשל, בניגוד לאירוע טקסי מובהק כמו חתונה, טקסים קטנים של הקימה בבוקר, ההליכה לעבודה וכיו"ב, אותם אנו עושים באופן קבוע מדי יום, אינם מוגדרים אצלנו כטקסים, למרות שהנם כאלה. במסלול זה בדקו הסטודנטים טקסים מחיי היומיום, אותם השליכו על מבנים שבנו ומתיישבים עם טקסים אלו. כך לדוגמה, באחת העבודות נבדק תהליך החיזור ע"י הסתכלות בפיק-אפ בר. מסקנות הבדיקה קבעו כי התהליך נסוב סביב המבט, המייחד אותו. הסטודנטית החליטה, לכן, ליצור מקום מפגש המבוסס על המבט. המקום שנבחר היה רצועה בחוף הים, בו המבט בודק את האופק והגלים. זהו המקום האידיאלי עבורה למפגש רומנטי לכל הדעות.

מעברים (בהנחיית טלי כהן)
לפי תיאוריה זו, כולנו עוברים כל הזמן בין מצבים: אנו עוברים ממצב של חול לקודש כשמגיעים לבתי כנסת ומקומות מקודשים, מן הפרטי לציבורי כשיוצאים מדלת אמותינו החוצה אל הרחוב, ומן המסחרי לציבורי כשעוזבים את הקניון בחזרה לרחוב. הסטודנטים בדקו כיצד מעברים אלו משפיעים על צורת המבנה ויצרו מקומות המאפיינים אותם. כך נוצרו מקווה, המסמל מעבר מקודש לחול, חדר מסחר, שעוצב דווקא מתוך התהליכים הרוחניים והמנטליים שקיימים ביוגה בפרט, ובבודהיזם בכלל, כמעבר מרוח לחומר ועוד.

יחסי אובייקט-חלל (בהנחיית לילך גרוסברד ענבר)
תהליך התכנון המסורתי גורס כי בין האובייקטים, הרהיטים או האנשים, הנמצאים בתוך מקום מסויים, לקירות, הרצפות והתקרות העוטפים אותו קיימת יחסיות מסוימת, רלוונטית לכל מבנה, המגדירה את המבנה. כך למשל, ספות הנמצאות בצורת ר או ח', טלוויזיה ומזנון מגדירים בד"כ סלון, בעוד מספר כסאות אחד ליד השני, כיורים רבים, ומכשירי ייבוש לשיער, מגדירים מספרה. בהתאם לכך, תוכנן פרוייקט לבית מרפא בעיסוק לילדים אוטיסטים. אלו אינם מסוגלים לזהות פונקציונליות של מבנים ומקומות, אלא על ידי הסימבולים המגדירים אותו. סמל יכול להיות אביזר או רהיט, מבואה לחדר וכו'.

מקום (בהנחיית טל דה-לנגה)
כאן הגיעו הסטודנטים לאיזור התעשיה בקצה רחוב הר ציון, סמוך לרח' קיבוץ גלויות. המקום הקודר, המרובה בבלוקים תעשייתיים אפורים וישנים, יוצר עבור הסטודנטים סביבה לא מנוצלת שאפשר להשתמש בה ליצירת מקומות בעלי פונקציות רבות. בהתאם לכך עוצב אחד הפרוייקטים כמקום מגורים לעובדים זרים, ספריה, פרויקט אחר מגדיר בתוך המבנים סביבה עירונית בזעיר אנפין אשר בה משולבים חללי מגורים עם מרחבים ציבוריים הלקוחים מהעיר אך קיימים בתוך המבנה ועוד.

תהליכי חשיבה ועבודה אישיים (שושי בראלי)
תהליכי התכנון והעבודה הם חלק חשוב ועיקרי ביצירת פרוייקט. בקבוצה זו תהליך העבודה חשוב יותר מהתוצאה הסופית. ולכן הסטודנטים קבעו לעצמם את הכלים, ודרכי החשיבה האישיות שישמשו אותם בתהליך התכנון. במהלך העבודה, הסטודנטים קיבלו ביקורת לא רק מהמנחה, אלא גם מחבריהם לסטודיו, שהעירו על התהליך לצד אופן הביצוע. אחת הסטודנטיות בדקה למשל את מקום מגוריה הקיים, הפעם מנקודת מבט של החתול שלה. בהתאם לפרספקטיבת ההסתכלות החדשה הזו, היא פיתחה כלים לעבודה שבהם השתמשה לתכנון הפרויקט שלה שעוסק במרחב הביתי.

אינטימיות (אלון בן נון)
כל מבנה אדריכלי מתבסס בראשיתו על קרבה ומגע בין אנשים, שיפגשו בו. קרבה זו מחייבת בניית מקום שיכיל את אינטימיות המפגש. מקום שלא מאפשר אינטימיות הופך להיות מנותק וחד מימדי. לדוגמא במרכז מסחרי כמו דיזינגוף סנטר, בו כל אחד הולך לעצמו, ישנם מקומות שניתן לשבור "בדידות" זו וליצור מפגשים במספר הרב של בתי הקפה והמסעדות הפזורים באיזור, או אף להשען על המעקה ולצפות בנעשה. זאת, לעומת כיכר דיזנגוף המוגבהת, שזכתה לביקורות רבות, כבר אין מקום לשבת ולנהל שיחה. הספסלים מיועדים לכמות רבה של אנשים, והם כמעט ולא מנוצלים. גם מי שיושב בהם מרגיש לא נוח. באחת העבודות שיצאה מתוך גישה זו, בדקה סטודנטית את תחנת רכבת ארלוזרוב, שהיא מקום שאין בו אינטימיות של מפגש. בעבודתה ניסתה הסטודנטית בכל זאת ליצור "בועות המתנה" המאפשרות את האינטימיות הזו תוך התנתקות מהאינטנסיביות השורה בתחנה- מין מקום של שקט, וקירבה

פתיחה : 21 ביולי 2005, בשעה 20:00
נעילה: 11 באוגוסט 2005

התערוכה תתקיים במבואת החוג לעיצוב פנים

מכללה למנהל, החוג לעיצוב פנים
שד' יצחק רבין 7, ראשל"צ
טלפון: 03-9634390

שעות הפתיחה:
יום ו' : 12:00- 9:00
א'-ה': 9:00-19:00