חוק המכרזים חונק את האדריכלות הציבורית בישראל - אדריכל אורי לניר, שותף במשרד עדה כרמי מלמד אדריכלים || מאמרי דעה

חוק המכרזים חונק את האדריכלות הציבורית בישראל
מאת: אדריכל אורי לניר, שותף במשרד עדה כרמי מלמד אדריכלים

אורי לניר , אדריכל-שותף, עדה כרמי-מלמד אדריכלים, צלם רפי דלויה

במשך עשרות שנים אני חלק ממשרד שתכנן ומתכנן פרויקטים ציבוריים מהחשובים, המורכבים והמשמעותיים שנבנו בישראל — מבנים שעיצבו את הנוף התרבותי והאזרחי שלנו. אבל אם חלק מהפרויקטים היו מתוכננים היום, בעידן חוק המכרזים והשיטה הכמותית, ייתכן מאוד שלא היינו יכולים כלל להיכנס למכרזים שאפשרו ליצור אותם.

כיוון שבשיטה הנהוגה כיום, אדריכלות ציבורית בישראל הולכת ומידרדרת לא בגלל מחסור בכישרון — אלא בגלל מערכת שמונעת ממנו להתגלות תחת כותרת 'חוק המכרזים' משנת 1992. הפרדוקס המרכזי של חוק המכרזים הוא שהקריטריונים המוגדרים תחת 'איכות' אינם איכותיים כלל — אלא כמותיים בלבד.

צלם אלבטרוס, אדריכלות עדה כרמי-מלמד, רם כרמי [ בית המשפט העליון]

לא מודדים רמה אדריכלית, לא חדשנות, לא מורכבות תכנונית ולא הצלחות מוכחות. במקום זאת בוחנים: כמה פרויקטים דומים עשית, כמה מטרים תכננת, ומה הייתה העלות הכוללת שלהם. כך קורה שאדריכל שתכנן לדוגמא עשרים מבנים בינוניים יקבל ניקוד גבוה משמעותית ממשרד שתכנן שניים מהפרויקטים הציבוריים המורכבים והחשובים בישראל.

מימין אדריכל שותף אורי לניר, שותפה מיטל יפה, אדריכלית עדה כרמי-מלמד, אדריכל שותף עופר ארוסי צלם רפי דלויה

התוצאה: שעתוק של בינוניות. מי שעשה הרבה 'מאותו סוג', לא משנה האיכות, ממשיך לזכות שוב ושוב — והמכרזים הציבוריים מסתובבים סביב אותם 4–5 משרדים שפשוט צברו נפח מתאים. האדריכלות עצמה? נשארת מחוץ למשוואה.

זאת ועוד, ברוב ועדות המכרזים בארץ אין נוכחות של אדריכל מקצועי או מתכנן בכיר. מי שמקבל את ההחלטות הם גורמי מנהל שאינם עוסקים באדריכלות ואינם מצופים להבין מהי איכות אדריכלית. זו לא אשמתם — זו פשוט מערכת שנבנתה כך. אבל מערכת ללא עין מקצועית אינה מסוגלת להבחין בין טוב, מצוין וגרוע. היא רואה רק מספרים — ולכן גם בוחרת רק מספרים.

מרכז סימולציה, אוניברסיטת בן גוריון - צלם יחסי ציבור עדה כרמי מלמד אדריכלים

בעולם מתוקן, מבני ציבור הם גאווה לאומית: קחו לדוגמא את מרכז פומפידו בפריז, גוגנהיים, מוזיאון המומה, האופרה בסידני, מבני ממשל ברחבי אירופה ואמריקה. מבנים שהם מוקד עלייה לרגל. אצלנו? המבנה הציבורי לרוב מתוכנן כדי לעמוד ב'טבלת ניקוד'.

חוק המכרזים נחקק מתוך מחשבה לייצר שוויון — אך בפועל יצר חסימה כמעט מוחלטת בפני צעירים, משרדים חדשים ואפילו משרדים מנוסים שאינם מתמחים דווקא בתחום המכרז הספציפי. לדוגמא- אם לא תכננת מבנה מסחרי מעל X אלפי מ'ר — מראש אינך יכול להיכנס למכרז מסויים, גם אם תכננת פרויקטים מורכבים בהרבה וגם הם לטובת מערכת ציבורית.

פרוייקט טרמינל אלנבי- לבאים מירדן, הדמיה עדה כרמי מלמד אדריכלים

כך נוצר מעגל סגור: מי שאין לו ניסיון — לא מקבל ניסיון.
מי שאין לו נפח — לא יכול לצבור נפח.
ומי שכן — ממשיך למנוע מאחרים להיכנס.

במקצוע יצירתי כמו אדריכלות, זו פגיעה שמונעת מהמדינה את דור המעצבים הבא שלה.

נאות חובב, אדריכלות עדה כרמי-מלמד, צלם עמית גירון

גם שיטת השכר במכרזים של המגזר הציבורי מבוססת על 'הספר הצהוב': תעריף אחיד לפי מטר מרובע, שאינו משקף מורכבות, חשיבה, או השקעה תכנונית. אבל הבעיה אינה רק התעריף — אלא מה שנעשה ממנו. כדי לזכות בניקוד גבוה במכרז, משרד אדריכלים מציע אחוזי הנחה מהתעריף הזה. ככל שתיתן הנחה גבוהה יותר — תזכה בניקוד גבוה יותר. כלומר, תתחרה על להרוויח פחות.

למעשה, המדינה מייצרת תמריץ להגשת מחירי הפסד, וכך גם האיכות נפגעת:
רווח נמוך = פחות זמן תכנון = פחות איכות.
זו לא גחמה — זה מתמטיקה פשוטה.

ולכן משרדי אדריכלות מובילים במגזר הפרטי, כלל לא ניגשים למכרזים ציבוריים: זה לא כלכלי. זה לא מקצועי ושיטת הניקוד וההנחות אינה מאפשרת להם לעבוד ברמה שהם רגילים אליה.

קשת אילון - אדריכל אורי לניר, הדמיה עדה כרמי מלמד אדריכלים,חוץ

איך מתקנים?
אפשר לשפר את המערכת באופן משמעותי בכמה צעדים ישימים:
הכנסת אדריכלים מקצועיים לוועדות המכרזים .
צמצום הקריטריונים הכמותיים – ומתן מקום אמיתי לניתוח איכותי מקצועי.
מודל שילוב: אדריכל ותיק מחויב לשתף משרד צעיר – כדי לאפשר דור המשך אמיתי.
בחינת איכות אמיתית, ולא 'קילומטראז''.
גמישות בשכר, או לכל הפחות ביטול שיטת הנחת-החובה שמדרדרת איכות.
תנאי סף ריאליים, שלא חוסמים מראש משרדים טובים אך פשוט שונים בהתמחותם.

לישראל מגיעה אדריכלות טובה — והיא בהישג יד
מבני ציבור הם המרחב שמספר את הסיפור של המדינה. הם מייצרים גאווה, זהות, משמעות, תרבות.

בית הליבה ירושלים, צלם עמית גירון, אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים