תערוכות יחיד חדשות בבית האמנים ירושלים
|| ארועים
ביום שבת הקרוב יפתחו 4 תערוכות חדשות בבית האמנים ירושלים , הכניסה חופשית.
דוד רקיע / שנות פריז
אוצר: רון ברטוש
דוד רקיע [1928–2012] עיצב את קברו עוד בחייו, וקבע על לוח המצבה את צורת האות ש'. 'האות ש' משקפת את שמי, וולטר שטרנפלד, ובעברית – דוד רקיע', אמר הצייר. התערוכה שלפנינו מוקדשת ליצירתו המוקדמת של הצייר, מאמצע שנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת – תקופת היצירה שבין וולטר לדוד, בין שטרנפלד [שדה כוכבים] לרקיע ובין ירושלים לפריז. דוד רקיע נולד בווינה בשנת 1928 וב-1938 עלה עם משפחתו לפלשתינה. משנת 1953 למד ב'בצלאל החדש' בניהולו של ארדון, ושנתיים לאחר מכן נסע לפריז. סמוך למועד הגעתו החל ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות [הבוזאר] והשתלם בטכניקות הדפס, ציור ויצירה מונומנטלית. רקיע, אז עדיין שטרנפלד, אימץ דווקא את השפעת האקספרסיוניזם, מוואן גוך ועד סוטין, מבע שנחשב כבעל גוון ומאפיינים יהודיים. התערוכה מתמקדת ב'שנות פריז' ומשובצים בה גם ציורים מן הימים שלפני נסיעתו ולאחריה, על הציר הגאוגרפי ירושלים-פריז-ירושלים. הפרק המוקדם ביותר בגוף יצירה זה, שכלל גם נופים, מתאפיין בייצוגים פרולטריים ברוח הריאליזם החברתי, שראשיתם ב'בצלאל החדש' והמשכם בפריז.
מפגש גלריה: יום שלישי 27.6.23 בשעה 17:00
דוד רקיע שמן על בד, צילום ניר שאנני
אילנה חמאוי / עבודות עפר
אוצר: אילן ויזגן
תערוכתה של אילנה חמאוי, 'עבודות עפר', מורכבת מרישומים מרובדים על נייר, שנוצרו במהלך השנים 2019 -2022, בהן שבה האמנית וצילמה נופים בשטח מוגדר בעיר ירושלים. התצלומים, המתעדים את כיבוש החורש/טבע לטובת בנייה וסלילת כבישים, שימשו השראה לרישומים בתערוכה. בחלוף הזמן ועם התקדמות העבודות נדחקו גם רגליה של האמנית, כאילו גורשה מגן עדן, מן האזור שהיה אבן שואבת לתצלומים ולרעיונות לעבודתה. גישתה של חמאוי לרישום היא כמעט מקודשת. היד הרושמת מובלת כאילו מאליה, שולטת ונשלטת חליפות. הרישומים מזכירים ציור רומנטי מן המחצית הראשונה של המאה ה-19, כשאת השרידים הארכיאולוגיים, המבצבצים מתוך נופי הטבע בציורים מן התקופה ההיא, מחליפה האמנית בבתים חדשים, המצויים בתהליכי בנייה. חמאוי בוחנת מושגים של לידה מול קמילה, והמחזוריות המאפיינת הן את הטבע והן את ההתפתחות האנושית.
דוד רקיע / שנות פריז
אוצר: רון ברטוש
דוד רקיע [1928–2012] עיצב את קברו עוד בחייו, וקבע על לוח המצבה את צורת האות ש'. 'האות ש' משקפת את שמי, וולטר שטרנפלד, ובעברית – דוד רקיע', אמר הצייר. התערוכה שלפנינו מוקדשת ליצירתו המוקדמת של הצייר, מאמצע שנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת – תקופת היצירה שבין וולטר לדוד, בין שטרנפלד [שדה כוכבים] לרקיע ובין ירושלים לפריז. דוד רקיע נולד בווינה בשנת 1928 וב-1938 עלה עם משפחתו לפלשתינה. משנת 1953 למד ב'בצלאל החדש' בניהולו של ארדון, ושנתיים לאחר מכן נסע לפריז. סמוך למועד הגעתו החל ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות [הבוזאר] והשתלם בטכניקות הדפס, ציור ויצירה מונומנטלית. רקיע, אז עדיין שטרנפלד, אימץ דווקא את השפעת האקספרסיוניזם, מוואן גוך ועד סוטין, מבע שנחשב כבעל גוון ומאפיינים יהודיים. התערוכה מתמקדת ב'שנות פריז' ומשובצים בה גם ציורים מן הימים שלפני נסיעתו ולאחריה, על הציר הגאוגרפי ירושלים-פריז-ירושלים. הפרק המוקדם ביותר בגוף יצירה זה, שכלל גם נופים, מתאפיין בייצוגים פרולטריים ברוח הריאליזם החברתי, שראשיתם ב'בצלאל החדש' והמשכם בפריז.
מפגש גלריה: יום שלישי 27.6.23 בשעה 17:00
דוד רקיע שמן על בד, צילום ניר שאנני
אילנה חמאוי / עבודות עפר
אוצר: אילן ויזגן
תערוכתה של אילנה חמאוי, 'עבודות עפר', מורכבת מרישומים מרובדים על נייר, שנוצרו במהלך השנים 2019 -2022, בהן שבה האמנית וצילמה נופים בשטח מוגדר בעיר ירושלים. התצלומים, המתעדים את כיבוש החורש/טבע לטובת בנייה וסלילת כבישים, שימשו השראה לרישומים בתערוכה. בחלוף הזמן ועם התקדמות העבודות נדחקו גם רגליה של האמנית, כאילו גורשה מגן עדן, מן האזור שהיה אבן שואבת לתצלומים ולרעיונות לעבודתה. גישתה של חמאוי לרישום היא כמעט מקודשת. היד הרושמת מובלת כאילו מאליה, שולטת ונשלטת חליפות. הרישומים מזכירים ציור רומנטי מן המחצית הראשונה של המאה ה-19, כשאת השרידים הארכיאולוגיים, המבצבצים מתוך נופי הטבע בציורים מן התקופה ההיא, מחליפה האמנית בבתים חדשים, המצויים בתהליכי בנייה. חמאוי בוחנת מושגים של לידה מול קמילה, והמחזוריות המאפיינת הן את הטבע והן את ההתפתחות האנושית.
מפגש גלריה: יום שבת 10.6.23 בשעה 12:00
אילנה חמאוי, פרויקט עבודות , גרפיט על נייר. צילום טל שוורץ
ארז אוזן / פעם אחת חופש
אוצרת: צאלה קוטלר הדרי
זריעה, שתילה, נטיעה, השרשה – הכול קורה בגינה, והכול משתנה בה, בהתרחשות שולית לכאורה, בין ערימה של עלי שלכת לבין ישיבה על מחצלת.
גוף העבודות של ארז אוזן מציע לצופה הצצה אינטימית אל אירועי יומיום. הצמחים משמשים בו כמטאפורה כפולה: הם מייצגים חופש ובד בבד גם את כבלי הבית, המשפחה – זו שממנה בא האמן, וזו שהקים. ובין לבין – החיפוש אחר איזון, אחר נקודת שיווי משקל. דמות הגיבור בסדרת העבודות המוצגת היא דמותו של האמן, שאותו יצר על פי מאפיינים ביוגרפיים וחזותיים: אב צעיר, שנדד עם משפחתו לקיבוץ בעמק ומקיים חיי משפחה במציאות הישראלית התובענית, כשהרצון העיקש לדבוק ביצירה מספק לו עוגן.
מפגש גלריה: יום שבת 8.7.23 בשעה 12:00
ארז אוזן, מתחת לאדמה, 2022, שמן על בד. צילום מאיה זהבי
מינה ריינגולד / ארץ אבות: גן עדן
אוצרת: שחר יהלום
בתערוכת היחיד הראשונה שלה מבקשת מינה ריינגולד לבוא דין ודברים עם המקום ועם הגופים שסבבו את אביה, שגופו איננו עוד. היא מצביעה על פולין, מולדתו של אביה, כמרחב גיאוגרפי ותרבותי, המאגד תחתיו את כל אותם גופים. שם היא מדמיינת את אביה חי בתוך הדברים, ובעוד הוא עצמו איננו, הדברים ישנם, והיא חוזרת אליהם ומבקשת ליידע ולהתוודע. המרחק הכרחי. הוא מאפשר את הנפרדות ואת המבט המתבונן החוצה. ריינגולד מתבוננת בתרבות שאינה שייכת לה, לומדת את הגיונות המקום ומלקטת מידע בגופה ובדמיונה באמצעות תהליך מתמשך של היענות ושל כפירה בחובה לדעת וליידע. את חלקיקי המידע שליקטה, היא מתיכה יחדיו ויוצרת מרחב פיסולי כמעט פולחני של מונומנטים בין-אישיים.
מפגש גלריה: יום שלישי 25.7.23 בשעה 17:00
מינה ריינגולד, פני פטלים
אילנה חמאוי, פרויקט עבודות , גרפיט על נייר. צילום טל שוורץ
ארז אוזן / פעם אחת חופש
אוצרת: צאלה קוטלר הדרי
זריעה, שתילה, נטיעה, השרשה – הכול קורה בגינה, והכול משתנה בה, בהתרחשות שולית לכאורה, בין ערימה של עלי שלכת לבין ישיבה על מחצלת.
גוף העבודות של ארז אוזן מציע לצופה הצצה אינטימית אל אירועי יומיום. הצמחים משמשים בו כמטאפורה כפולה: הם מייצגים חופש ובד בבד גם את כבלי הבית, המשפחה – זו שממנה בא האמן, וזו שהקים. ובין לבין – החיפוש אחר איזון, אחר נקודת שיווי משקל. דמות הגיבור בסדרת העבודות המוצגת היא דמותו של האמן, שאותו יצר על פי מאפיינים ביוגרפיים וחזותיים: אב צעיר, שנדד עם משפחתו לקיבוץ בעמק ומקיים חיי משפחה במציאות הישראלית התובענית, כשהרצון העיקש לדבוק ביצירה מספק לו עוגן.
מפגש גלריה: יום שבת 8.7.23 בשעה 12:00
ארז אוזן, מתחת לאדמה, 2022, שמן על בד. צילום מאיה זהבי
מינה ריינגולד / ארץ אבות: גן עדן
אוצרת: שחר יהלום
בתערוכת היחיד הראשונה שלה מבקשת מינה ריינגולד לבוא דין ודברים עם המקום ועם הגופים שסבבו את אביה, שגופו איננו עוד. היא מצביעה על פולין, מולדתו של אביה, כמרחב גיאוגרפי ותרבותי, המאגד תחתיו את כל אותם גופים. שם היא מדמיינת את אביה חי בתוך הדברים, ובעוד הוא עצמו איננו, הדברים ישנם, והיא חוזרת אליהם ומבקשת ליידע ולהתוודע. המרחק הכרחי. הוא מאפשר את הנפרדות ואת המבט המתבונן החוצה. ריינגולד מתבוננת בתרבות שאינה שייכת לה, לומדת את הגיונות המקום ומלקטת מידע בגופה ובדמיונה באמצעות תהליך מתמשך של היענות ושל כפירה בחובה לדעת וליידע. את חלקיקי המידע שליקטה, היא מתיכה יחדיו ויוצרת מרחב פיסולי כמעט פולחני של מונומנטים בין-אישיים.
מפגש גלריה: יום שלישי 25.7.23 בשעה 17:00
מינה ריינגולד, פני פטלים
בית האמנים ירושלים מציג ארבע תערוכות יחיד חדשות:
דוד רקיע/ שנות פריז
אילנה חמאוי / עבודות עפר
ארז אוזן / פעם אחת חופש
מינה ריינגולד / ארץ אבות: גן עדן
פתיחה: שבת 3.6.23 בשעה 12:00
נעילה: שבת 12.8.23
הכניסה חופשית
בית האמנים ירושלים,
שמואל הנגיד 12, ירושלים.
שעות פתיחה: ב, ג, ד, ה 18:00-10:00; שבת 14:00-11:00
אילנה חמאוי / עבודות עפר
ארז אוזן / פעם אחת חופש
מינה ריינגולד / ארץ אבות: גן עדן
פתיחה: שבת 3.6.23 בשעה 12:00
נעילה: שבת 12.8.23
הכניסה חופשית
בית האמנים ירושלים,
שמואל הנגיד 12, ירושלים.
שעות פתיחה: ב, ג, ד, ה 18:00-10:00; שבת 14:00-11:00
חיסכון של מאות אלפי שקלים – איך אנחנו עושים את זה?
מה שנשאר תערוכת יחיד | נעמה עילם
הישג חשוב לזכויות המיגון בתל אביב-יפו - התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל
תכנון ועיצוב מטה חברה בברזיל
למרות הכל: ענף האדריכלות והעיצוב בתנועה
רענון אביבי לבית: מבצעים והשקות לפסח
מול הכנרת: בית שמרגיש כמו חופשה - אדריכלות ועיצוב: סטודיו 'רות ולבנה' 
צבע כאמירה של שמחה: השפה האופטימית של סטודיו טולה
נשים שיודעות לבנות, לעצב ולהוביל 
קולקציות 2026 אביב
דווקא עכשיו: צאו החוצה מאת שי דוד, מעצב נוף, כרכום 
הגוונים החדשים באקריל - בלורן
מלון בוטיק פרטי: דירה בראשון לציון שעוצבה כפרק חיים חדש - מעצבת פנים שני חיוט
לא רק עיצוב - יצירה מחדש של בית - מעצבת פנים גלית ששון 
הצד השמח של העיצוב: הבחירות שעושות חג בבית
|
||||||||||