תערוכה קבוצתית ''מה שרואים מכאן לא רואים משם''
|| ארועים
התערוכה הקבוצתית,''מה שרואים מכאן לא רואים משם'' באוניברסיטת תל אביב באה לגלות דברים שבמבט ראשון אינם נראים לעין, אם אלו כתמי צבע שהופכים להיות דמות או יציר דמיוני, או אבסטרקט המבטא ערכים אמנותיים מסוימים. בתערוכה מציגים מבחר אמנים שלכל אחד מהם ספור חיים מיוחד.
''הדבר כבר היה למובן מאליו; כי מאום כבר אינו מובן מאליו, בכל הנוגע לאמנות, בין אם לכשעצמה או ביחסה לשלם, ואפילו לא באשר לזכות קיומה. על הפסד מה שיכול להיעשות בלא-מחשבה וכלאחר-יד לא תפצה האין-סופיות הגלויה של מה שהפך לאפשרי ומתעמת עם המחשבה. ההרחבה מסתברת במובנים רבים בצמצום''. תיאודור ו. אדורנו, התיאוריה האסתטית.
נעמה צוויג. קרדיט: נעמה צוויג.
''הדבר כבר היה למובן מאליו; כי מאום כבר אינו מובן מאליו, בכל הנוגע לאמנות, בין אם לכשעצמה או ביחסה לשלם, ואפילו לא באשר לזכות קיומה. על הפסד מה שיכול להיעשות בלא-מחשבה וכלאחר-יד לא תפצה האין-סופיות הגלויה של מה שהפך לאפשרי ומתעמת עם המחשבה. ההרחבה מסתברת במובנים רבים בצמצום''. תיאודור ו. אדורנו, התיאוריה האסתטית.
נעמה צוויג. קרדיט: נעמה צוויג.
קריעת עיתונים בין השורות/ נעמה צוייג - הציפורים שלי הופיעו לפני עשור. החלמתי מהסרטן, ושם בין חדרי המחלקה האונקולוגית, במקום שבו עורמים עיתוני שעמום להפגת המתח שבציפיה, ברגעים שבהן הדעת מחפשת הסחה הייתה הפעם הראשונה שאפשרתי לידיים שלי לקרוע מילים כתובות וליצור מהן משמעות חדשה. התחלתי ליצור תמונות בטכניקה של קריעת עיתונים והדבקה. נפשי ביקשה לקרוע בין השורות. הטכניקה אינטואיטיבית, הידיים קורעות והקרעים כמו מסתדרים מעצמם ויוצרים שילובים חדשים. אני לא מתכננת את התמונות, את הסיפורים. אני יוצרת שילובים חדשים, בלתי צפויים גם לי, הפרטים שבתוך הפרטים ויחסי הגומלין בין חלקי התמונה מתהווים תוך כדי תנועת גיזרי העיתונים על הדף. למרות החזות הנאיבית אני מייחסת חשיבות רבה למורכבות של הדמויות, לתלבושות, לאיברי הגוף ולתנועה במרחב התמונה. הדמויות דו ממדיות אך הן אינן סטטיות והאינטרקציה ביניהן יוצרת את ההתרחשות בחלל.
רק אחרי שנים של תהליך עבודה הבחנתי, שכמעט בכל היצירות שלי חגות ציפורים. ציפורים קרועות. קרעים של ציפורים. חלקן צבעוניות, ידידותיות וחלקן שחורות ומאיימות. הציפורים הן אני, חופשיה, נעה ונדה, מאושרת, צבעונית, מרחפת בחדווה, ולעיתים מתמודדת עם גלי עצב צער וכאב, ובכל השלבים ובכל התמונות הציפורים בקשר עם יקיריהן. בקשר עם יקיריי. ומה שאני רואה מכאן לא בהכרח רואה המתבונן משם.
נעמה צוייג.אמא, סבתא, מחנכת, מנהלת, עובדת סוציאלית.
נעמה צוייג.אמא, סבתא, מחנכת, מנהלת, עובדת סוציאלית.
טליה רוזנבאום. קרדיט: טליה רוזנבאום.
טליה רוזנבאום - נולדתי בגורלובקה [מחוז דונייצק] באוקראינה ב-1960 במשפחה של מהנדסים. בשנת 1983 סיימתי את הלימודים בפקולטה לפיזיקה ומכניקה של האוניברסיטה הטכנית בסנט פטרבורג במקצוע פיזיקה תרמית. מ-1991 עד 1995 למדתי בסטודיו לאמנות עממית של היכל התרבות ע'ש גאזה בסנט פטרבורג.
אני עובדת במדיומים של ציור ורישום, פיגורטיבי ומופשט. בעזרת הציור אני עושה רגרסיות, חוקרת מצבים פסיכו-רגשיים מורכבים והגורמים להתרחשותם. הנושאים האהובים עליי לאחרונה: טרנספורמציה של כאב, קשר של כאב פיזי ורגשי, מוח, קרבה, משפחה, תקשורת עם עולמות קסומים, מציאת שלמות.
העבודות שלי מוצגות במוזיאון ארטה בסנט פטרבורג, במוזיאון אָרְכָנְגֶלְסְק לאמנויות, בגלריה לאמנות של יוזְ'נוֹ-סָחָלִינְסְק, במוזיאון לאמנות של סָמָארָה, במוזיאון לאמנות של סְטָארִי אוֹסְקוֹל, באוספים פרטיים במוסקבה, סנט פטרבורג, ארה'ב, קנדה, בריטניה, הולנד וכו'.
רם ברמן. קרדיט: רם ברמן.
רם ברמן - נולד בשנת 1946 באוסטריה במחנה עקורים שאליו הגיעו הוריו לאחר השואה. בילדותו שחק בסירים, כלי בית ומכשור שהיו בנמצא, בשל חסך בצעצועים. בגיל מאוחר יותר אהב לבנות עפיפונים צבעוניים לילדי השכונה. אלו ההשראות המוקדמות של עבודתו כאמן. היצירות של רם מזמנות בחינה מתמדת של שילוב צורה וצבע, הרכבה ופירוק. מתוך עיסוקו במכשור אלקטרוני, רם הכיר את המנגנונים והחלקים שאותם הוא פרק ומפרק עד היום, מתוך מכשירים שפג תוקפם.
על ידי השימוש בצורות הנדסיות הצבועות על משטחים צבעוניים על קרש עץ לא מהוקצע, לצד ההנכחה של אותם חלקים בסיסיים של מכשור, הוא יוצר עולם חדש מנוגד ומופלא, נאיבי ועם זאת מלא הומור, המושפע מסגנון ה- hard edge וה- Ready Made. היצירות כמו תופסות רגע בתוך מרחב של תנועה תמידית, דינמיקה הנרמזת מתוך כעין אי יציבות מובנית הנראית כמוחזקת כנגד כוח הכבידה, או מתוך סימון מסלולי תנועה. פעולות ההברגה של החלקים משמשת כסמן של כוח המקבע את הרכיבים בסדר חדש ובמשמעות אחרת. המוטו של רם והזהות שלו המביאים לנו את עולם המחר, הם גלגלי השיניים,שנועדו להעביר מומנט [שילוב של כוח ותנועה], והכרטיס האלקטרוני, שבלעדיו אי אפשר להתקיים בעולם העכשווי. אלו מופיעים בכול יצירותיו, והם מנקזים אליהם את המאפיינים המרכזיים ביצירתו.
משתתפים: ד''ר אריה ארליך, אוריאל בן יצחק, יאיר בן דוד, רם ברמן, יפה כפיר-סימון, אורה סתר, אליעזר מייק, עוז עזר, הלן פרנסיס, נעמה צוויג, גילי קליין, נטליה רוזנבאום, ירון שניר.
תערוכה קבוצתית II ''מה שרואים מכאן לא רואים משם''
אוצרת: יאירה יסמין
תערוכה קבוצתית II ''מה שרואים מכאן לא רואים משם''
אוצרת: יאירה יסמין
פתיחה: 27/3/23
נעילה: 30/4/23
בספרייה המרכזית ע'ש סוראסקי
אוניברסיטת תל אביב
הכניסה חופשית
שעות פתיחה: ימים א' - ה' 8:30 - 20:00, יום ו' 8:30 - 12:30,ערב פסח - סגור, חוה''מ פסח - סגור
חיסכון של מאות אלפי שקלים – איך אנחנו עושים את זה?
מה שנשאר תערוכת יחיד | נעמה עילם
הישג חשוב לזכויות המיגון בתל אביב-יפו - התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל
תכנון ועיצוב מטה חברה בברזיל
למרות הכל: ענף האדריכלות והעיצוב בתנועה
רענון אביבי לבית: מבצעים והשקות לפסח
מול הכנרת: בית שמרגיש כמו חופשה - אדריכלות ועיצוב: סטודיו 'רות ולבנה' 
צבע כאמירה של שמחה: השפה האופטימית של סטודיו טולה
נשים שיודעות לבנות, לעצב ולהוביל 
קולקציות 2026 אביב
דווקא עכשיו: צאו החוצה מאת שי דוד, מעצב נוף, כרכום 
הגוונים החדשים באקריל - בלורן
מלון בוטיק פרטי: דירה בראשון לציון שעוצבה כפרק חיים חדש - מעצבת פנים שני חיוט
לא רק עיצוב - יצירה מחדש של בית - מעצבת פנים גלית ששון 
הצד השמח של העיצוב: הבחירות שעושות חג בבית
|
||||||||||