ענף התחבורה עומד בפני רתיחה - ומתכננים אין || מאמרי דעה

חוק המטרו הוא רק דוגמה למגה פרוייקטים בתחבורה שעתידים להבנות, אך מדינת ישראל לא התמודדה מעולם עם פרוייקטים סימולטניים בכאלו סדרי גודל. מה שכן ידוע הוא- שצפוי מחסור עצום בכוח אדם מיומן לתכנון פרוייקטים אלו. ישנה עשייה ציבורית משמעותית בענף התחבורה, בעיקר בכל מה שקשור לתחבורת המונים, חיזוק משמעותי לכך קיבלנו כאשר חוק המטרו עבר אישור בוועדה למיזמי תשתיות לאומיות ובכך בעצם נסללה הדרך לקידום מהיר ביותר של מגה פרויקט הזה. פרויקט אדיר זה במקביל לעשייה נמרצת ביתר התחומים הלאומיים והעסקיים, מעידים כי ענף התחבורה עומד בפני רתיחה.

בימים האחרונים נסגר הליך המיון הראשוני לניהול ותכנון פרויקט המטרו, כמות הקבוצות שהגישו מועמדות להליך [12 ] מעידה על מפלס העניין הגבוה בפרויקט. כמות עבודת התכנון ולוח הזמנים הקצר, יביא כנראה לשילוב כוחות בין הקבוצות השונות , כך שיוכלו לעמוד ביעדי הזמן אותם הציבה נת''ע. אנחנו מרגישים זאת בעשייה היומיומית שלנו, בפרויקטים שנמצאים בעבודה, כאלו שנכנסים לעבודה ובפניות לפרויקטים עתידיים. קצב האירועים לא מוכר כאן ואנחנו בהחלט צופים שנים מעניינות.
רבים מהפרויקטים בתחום התחבורה הנם ראשונים מסוגם בארץ ויישומם מחייב מעורבות חברות זרות, להן יש את הניסיון בפרויקטים דומים הן במהותם והן בגודלם. אנחנו מזהים עניין רב גם בקרב חברות בינלאומיות לקחת חלק בפרויקטים אלו, תוך ההבנה שיישומם הולך להטביע חותם עמוק על המטרופולין בישראל.
אנחנו משקיעים הרבה מאד תשומות ניהול בהערכות לתקופה המאתגרת הזו, לימוד החומר, שיטות עבודה, שיתופי פעולה, טכנולוגיה, זאת תחת ההבנה שצפוי מחסור עצום בכוח אדם מיומן. שיתופי הפעולה מלמדים אותנו שכח האדם שלנו ,איכותי מאד, סקרן , טכנולוגי אולם בתחומים מסוימים חסר ניסיון אבל לומד מהר ואין לי ספק שיקדם את הפרויקטים על הצד הטוב ביותר.


מהנדסת דפנה בירן, שותפה באורבך הלוי אדריכלים, קרדיט צילום: יוסי צבקר

יחד עם זאת, רוב עבודת התכנון מחויבת ומן הראוי שתבוצע על ידי משרדים מקומיים, מה שמעלה את השאלה מניין יגיע כוח האדם המיומן לכך. כבר היום אנחנו נתקלים במחסור בכוח אדם תכנוני מיומן אבל גם צעיר, כזה שרואה עתידו בעולם התכנון והביצוע של פרויקטים לאומיים. מצד אחד החסמים הסטטוטוריים והתקציבים מקבלים התייחסות בעדיפות גבוה, בעוד כל נושא ההכשרה והאקדמיה נזנח מאחור. במשך שנים ארוכות נהנינו מגל העלייה מחבר העמים, גל שהביא עמו דור שלם של מתכננים בכל התחומים , מהנדסים מתחומים שלא היה לנו מושג שקיימים [מתכנני מסילות ביניהם] אולם דור זה נמצא כעת במעבר לגמלאות והדור הצעיר שם פעמיו להייטק ואילו משרדי התכנון נלחמים על כל בוגר הנדסה או אדריכלות.

הגל הגדול של הפרויקטים כבר כאן וצריך לצופף את השורות ולמתוח איברים על מנת שהפרויקטים הללו ייקרו בזמן סביר ורלוונטי. יש לקרוא להקים צוות חשיבה חוצה משרדים אשר ייערך להכשיר ולשמר את הדורות הבאים של המתכננים ולא, כל אותם פרויקטים מדהימים, יישארו על הנייר לעוד שנים ארוכות. מתכננים בכל התחומים לדוגמת קונסטרוקציה, מנהור, תנועה, פתוח , חשמל, תשתיות, מהנדסי רכבות, תקשורת, מיזוג אויר, שחסרונם מורגש כבר עכשיו ויהיה קריטי בשנים הבאות. המשק עדין לא מבין את סדרי הגודל והמדינה טרם התמודדה עם פרוייקטי ענק שמתקדמים באופן סימולטני. חובה להיערך, להכשיר ולגייס כוח אדם. כאשר הפרויקטים ייכנסו לישורת האחרונה של התכנון, הלחץ יהיה גדול.
במונחים של כסף, כשלוקחים בחשבון סדר גודל של 6-8% מעלויות ההקמה שמיועד לתכנון ולניהול ברמות השונות, מבינים את היקפי כוח האדם הנדרש לצורך כך וזאת במקביל לצרכים השוטפים של המשק המצוי בהילוך חמישי כבר תקופה ארוכה בכל מה שקשור לשוק הנדל'ן על שימושיו השונים. צריך להרחיב את גבולות הדיון למציאת פתרונות יצירתיים חוצי סקטורים כחלק מההערכות לעתיד לבוא. דרכי פעולה שיתחילו מוקדם ככל שניתן ויכשירו דור שלם של מתכננים שיעסקו בבניין הארץ.

המחברת: מהנדסת דפנה בירן, שותפה מנהלת ב''אורבך הלוי'' אדריכלים